ניפוח מחירים בשוק הסיטונאי ובלימת רפומה: כך השפיעה מועצת הצמחים על התייקרות הירקות והפירות

פעולות מועצת הצמחים השפיעה באופן עקיף על התייקרות הפירות והירקות בשנים האחרונות, כך מעלה דוח מבקר המדינה בנושא "מועצות הייצור החקלאיות - היבטים, תפקודים ופיננסיים".

הירקות והפירות התייקרו בכ-25% בין שנים 2013-2024, לעומת עלייה של 10% במדד המחירים הכללי. עם זאת, מהדוח עולה כי להיטלים שגובה מועצת הצמחים מהמגדלים השפעה זניחה על המחיר שמשלם הצרכן.

לפי הדוח, המועצה מפרסמת באופן עקבי תעריפי תוצרת לשוק הסיטונאי במחירים גבוהים יותר מאלו שמפרסם משרד החקלאות, והדבר עלול להוביל להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן. נוסף על כך, המועצה פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול באופן שייטיב עם החקלאים, תוך שהיא נותנת משקל יתר לתפקידה הנוגע להבטחת המחירים למגדל, על פני תפקידה הנוגע להבטחה של אספקה סדירה של תוצרת במחירים נאותים לכלל האוכלוסייה.

המחיר הממוצע הכולל של הירקות שנבחנו במסגרת הביקורת בקבוצת האיכות סוג א' בסקר מועצת הצמחים היה גבוה בכ-32% מהמחיר בסקר של משרד החקלאות. כך למשל, מחיריהם של חציל וקישוא גבוהים בסקר מועצת הצמחים בכ-70% ובכ-60% בהתאמה.

פיצול במנגנוני הגבייה

הדוח עוסק במועצות הייצור בענף הצומח: מועצת הצמחים, מועצת הדבש, מועצת אגוזי האדמה, מועצת הגפן היין ומועצת מוצרי הפירות והירקות. מבקר המדינה מצא כי בכל מועצות הייצור שנבדקו, למעט במועצת אגוזי האדמה, שיעור ההוצאות על רכיבי הנהלה וכלליות מההכנסות גבוה מהקבוע בנוהל משרד האוצר לתמיכות המתייחס להוצאה זו.

במועצת הצמחים הוצאות אלו חורגות ב-57% (כ-5.8 מיליון שקל) מהקבוע בנוהל, במועצת גפן היין - ב-71.6% (כ-310,000 אלף שקל), במועצת הדבש - ב-27.9% (כ-153,000 שקלים) ובמועצת מוצרי הפירות והירקות - ב-247% (כ-252,000 שקל).

למועצת הדבש יתרת רווחים אשר עמדה בתחילת שנת 2022 על כ-5.3 מיליון שקלים, סכום הגדול בכ-800,000 שקלים מתקציבה השנתי של המועצה לאותה שנה , אשר עמד על כ-4.5 מיליון שקלים.

על אף שמטרת האיחוד של כמה מועצות הייצור למועצת הצמחים בשנת 2003 הייתה לייעל את המערכת ולצמצם בהוצאות המטה. מהדוח עולה כי מועצת הצמחים מפעילה ארבעה צוותי גבייה שונים, הפועלים בנפרד זה מזה.

הפיצול במנגנוני הגבייה גורם לנזק כלכלי שמקורו בכפילות של הוצאות השכר של העובדים האמונים על הגבייה בכל ענף ובהתמשכות הליכים מול החייבים, מה שעשוי היה להיחסך אם היה מוקם צוות גבייה אחד לכלל המועצה. סכום ההיטלים שטרם שולמו למועצת הצמחים עבור השנים 2020-2022 עמד על כ-8.5 מיליון שקלים.

המועצה פעלה לביטול הפחתה במכסי המגן

מנתוני ה-OECD עולה כי בשנת 2020 שיעור יבוא הסחורות מהתוצר בישראל היה כ-17.1% בלבד, והוא השיעור החמישי הנמוך ביותר בקרב 34 מדינות ה-OECD שנבדקו באותה שנה. על פי אומדני ה-OECD, בשנת 2021 היה שיעור התמיכות העקיפות 90.7% מסך התמיכות בחקלאים בישראל. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור התמיכות העקיפות במדינות ה-OECD, שבהן הוא 23.1% בלבד. ה-OECD המליץ על הפחתה של תמיכות עקיפות במקביל להענקת תמיכות ישירות לחקלאים.

הממשלה החלה לפעול בשנת 2021 להפחתת התמיכות העקיפות. אולם ההפרש בשיעורי הפחתת המכסים על יבוא פירות וירקות בין החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 לבין הצעת המועצה מנובמבר 2021 היה 68% בממוצע, כאשר בעניין 16 מינים מתוך 28 מינים שהוזכרו בהצעות המועצה, פעלה המועצה לביטול כל הפחתה במכסי המגן.

מכאן שמתוקף תפקידה להבטחת מחיר הוגן למגדלים, מועצת הצמחים פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לצמצם את הרפורמה בתמיכות העקיפות בחקלאות שנועדו להעלות את מחיר היבוא. מועצת הצמחים עשתה כן בלי לאזן זאת מול ההשפעות של המהלך על המחיר לצרכן, אף על פי שמתוקף תפקידה היא גם מחויבת להבטיח מחיר נאות לאוכלוסייה.

בשנים 2022 - 2023 החל הליך של צמצום התמיכות העקיפות ובוצעו שתי פעימות ראשונות של הפחתות מכסים. אולם במהלך שנת 2023 החליטו משרד החקלאות ומשרד האוצר על הקפאת המשך ביצוע המתווה שנקבע להפחתת התמיכות העקיפות. זאת לאחר שלא הגיעו להסכמות על אופן חלוקת התמיכות הישירות בין החקלאים. כתוצאה מכך נכון לדצמבר 2023 לא נוצלו תקציבי התמיכות הישירות בסך של כ-518 מיליון שקלים לתמיכות ישירות בענף הצומח, עבור 2023 ו- 2024.

בכל המועצות שנבדקו נמצא איוש חסר של האורגנים המנהלים את המועצות: במליאות המועצות אוישו רק 12 מתוך 24 נציגויות אפשריות על פי דין ממשרד החקלאות, ממשרד הכלכלה וממשרד האוצר, אף שהדבר נדרש בחוק המקים את המועצות או בתקנון ההתאגדות שלהן.

נכון למועד הביקורת כיהנו בתפקידיהם, כנותני שירותים חיצוניים - שומרי הסף במועצות הייצור החקלאיות: יועץ משפטי, רואה חשבון מבקר ומבקר פנימי, במשך תקופה של כ-13 שנים בממוצע, ללא רוטציה. בניגוד להוראות שנקבעו בכללי החברות הממשלתיות ובהנחיות נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה, לא נקבעה כל הוראה המגבילה את משך כהונתם של שומרי הסף במועצות הייצור וכהונתם יכולה להימשך אף עשורים. כהונתו של שומר סף אחד הגיעה ל-19 שנים.

המבקר מצא כי החשב הכללי לא פרסם באתר של משרד האוצר את הדוחות הכספיים של מועצת מוצרי הפירות והירקות לשנת 2022, שלא בהתאם לחוק יסודות התקציב.

עוד נכתב בדוח כי "דברי החקיקה המסדירים את פעולתן של מועצות הייצור נקבעו באמצע המאה העשרים, ובהיבטים שונים הם נשענים על תפיסה שאינה עדכנית. אי-התאמתן של התקנות למציאות החיים בעידן הנוכחי בישראל מגיעה לעיתים להפיכתן לאות מתה".

כך למשל, על פי תקנות מועצת מוצרי הפירות והירקות, על יצרני מוצרי פרי הדר לרכוש פרי הדר לתעשייה באמצעות מועצת מוצרי הפירות והירקות בלבד, ועל פי חוק מועצת הצמחים חל איסור על יצוא פירות וירקות ללא היתר יצוא של מועצת הצמחים. זאת למרות שחיקוקים אלה לא מיושמים הלכה למעשה.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד החקלאות ומשרד האוצר להמשיך ולקדם מתווה למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בחקלאים, לרבות בענפי הפירות והירקות.

תגובת מועצת הצמחים

"לצערנו, דווקא בעת הזאת, כשברור לכל שמגדלי ישראל הם צורך חיוני וקיומי לביטחון מדינת ישראל ולתזונת אזרחיה, מצאו לנכון גורמי המדינה להפנות אצבע מאשימה כלפיהם. לחקלאים ולמגדלים, שמקבלים שקלים בודדים על התוצרת, אין שום השפעה או החלטה על המחירים לצרכנים, שנקבעים על-ידי הקמעונאים.

בדו"ח מבקר המדינה אף נכתב במפורש כי 'להיטלים שגובה מועצת הצמחים מהמגדלים השפעה זניחה על עליית מחירי הירקות והפירות בעשור האחרון'. מועצת הצמחים מורכבת מנציגי ממשלה, חקלאים ונציגי צרכנים, ופועלת עבורם ומשכך בוודאי שאין לנו שם התנגדות לתמיכה ישירה בחקלאים – נהפוך הוא.

"המועצה לא מגבילה את החקלאים או מתערבת בנעשה במשקיהם, מורידה עלויות, מוסיפה מינים חדשים למגוון ההיצע ומרחיבה את תקופות השיווק של המינים הקיימים, מרחיבה את ביקוש המוצרים בארץ ובחו"ל - והכל לטובת הצרכנים והחקלאים כאחד. לצערנו, ממשלות ישראל שמשנות מדיניות חדשות לבקרים, גוררות את החקלאים לאי-וודאות כלכלית ועסקית, מה שגורם לצמצום ההיצע ועליית מחירים. המועצה מבצעת פעילויות רבות שהחקלאי הבודד לא יכול/יודע לבצע בעצמו, או שזה יעלה לו ממון רב. למעלה מ-80% מתקציב המועצה חוזר באופן ישיר לחקלאים, כאשר מספר העובדים במועצה בעשור האחרון פחת בכ-17% (מכ-70 עובדים ל-58 עובדים), וכך גם הוצאות הנהלה וכלליות שנמצאות במגמת צמצום ומהוות פחות מ-20% מתקציב המועצה".

תגובת משרד החקלאות
״קידומה ופיתוחה של החקלאות הישראלית, וכן תמיכה וסיוע לחקלאים המקומיים משמעותם דאגה לביטחון מדינת ישראל ולביטחון המזון הלאומי. פגיעה בחקלאים משמעה פגיעה בציבור כולו.

לעניין מימון מועצות הייצור, כל מועצה מממנת את פעילותה. התמיכות שמעביר המשרד למועצות בכלל, מיועדות למטרות ופעילויות ספציפיות, בכפוף להסכם מסוים. אם התקציב לא נוצל באותה השנה, הוא ישוריין עבור אותה הפעילות בשנה העוקבת.

לעניין נחיצות מועצות הייצור, נחיצות מועצות הייצור נבחנה לא אחת. הפניות התייחסו לנחיצות מועצת הצמחים, וזו נבחנה ונמצאה הכרחית. בימים אלו בכוונת המשרד לבצע בחינה מחודשת אודות היקף פעילות המועצה.

לעניין התמיכות הישירות לחקלאים, התמיכות הישירות לא ניתנו למשרד החקלאות על ידי משרד האוצר כיוון שלא הייתה הסכמה לגבי מנגנון קביעת התמיכות, למרות דיונים רבים שהתקיימו בין המשרדים והשרים. עד כה, המכסים הופחתו בשתי פעימות, אך החקלאים לא קיבלו את התמיכה הישירה. לאחר שתי פעימות של הפחתת המכסים, הפעימות העתידיות בוטלו, בשל הבנה כי המצב הקיים פגע בחקלאות ובחקלאים הישראליים. מאז כניסתם של שר החקלאות ומנכ"ל המשרד, חל היפוך מגמה, לטובת הרחבת הייצור המקומי וחיזוקו, תוך בחינה מחדש של מדיניות הפחתת המכסים.

לעניין היעדרותם של נציגי ממשלה מהרכבי הדירקטוריון של מועצות הייצור השונות, משרד החקלאות מאייש את נציגיו באופן מלא ושוטף. מדובר בנציגים של משרדי ממשלה אחרים. משרד החקלאות רואה בכך חשיבות רבה, ושלח תזכורות חוזרות למשרדי הממשלה הרלוונטיים לאייש את המינויים הנדרשים.

לעניין קצובת הכהונה בעלי התפקידים, צוות מטעם מנכ"ל המשרד בוחן את הנושא. לאחר גיבוש ההמלצות, הנושא יובא לדיון בפני השר והמנכ"ל״.