רפורמת חשבוניות ישראל שנכנסה לתוקף במאי השנה, תוכננה ברשות המיסים לאורך שנים לפני שיצאה אל הפועל.
בתחילת הדרך, נראה היה שהמהלך המתוכנן הוא מסורבל ועלול להכביד מאוד על העסקים הקטנים, שממילא נדרשים להתמודד עם המון בירוקרטיה ניהולית בשגרת היום יום שלהם. אלא שבחלוף הזמן הלכה והתבהרה התמונה הרחבה יותר, ויש לה משמעויות חשובות וחיוביות עבור עצמאים ועצמאיות, כך שאפשר אפילו לכנות אותה כמהפכה של ממש.
לפני שאסביר מדוע, קצת רקע חשוב: ישנן לא מעט מדינות ברחבי העולם בהן החיבור של רשויות המדינה לדיגיטל מאוד מפותח. בדנמרק למשל, כל שירותי המדינה מסונכרנים זה לזה, כך שהאזרחים יכולים לגשת לכל שירות ציבורי דרך אפליקציה אחת ייעודית המרכזת הכל במקום אחד. היכולת של כל הגופים הציבוריים לתקשר אלו עם אלו, ובמקביל לשקף ולהנגיש את הסנכרון הזה לציבור, הופך את ההתנהלות הבירוקרטית של האזרחים מול הרשויות, בכל נושא ובכל תחום, לנוחה ופשוטה הרבה יותר, עם הרבה פחות טרטורים.
ועכשיו נסו להעתיק לרגע את המודל הזה לישראל, ודמיינו כמה קלה יותר היתה ההתנהלות של עצמאיות ועצמאים לו שירותי רשויות המס, ביטוח לאומי, מערכות לתלושי שכר, דיווחי עצמאים ועוד, היו מחוברים ומסונכרנים יחד. הדמיון המודרך הקצרצר הזה מחזיר אותנו לרפורמת חשבוניות ישראל, אותה אפשר להמשיל לזרעים הראשונים במהפכת הדיגיטל של הרשויות בישראל.
כזכור, מטרתה של הרפורמה החדשה, במסגרתה עסקים מחויבים לקבל מספר הקצאה דיגיטלי מרשות המיסים עבור חשבוניות בסכומים גבוהים - היא מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות, אבל בפועל, מדובר גם בסנונית ראשונה ומאוד חשובה בתהליך הדיגיטציה של הרשויות. כלומר, מצד אחד צפויה הרפורמה לחסוך למדינה עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה, ומהצד השני - היא פותחת פתח לשירותים ממשלתיים נוספים שיוכלו להיות מונגשים עבור עסקים. רפורמת חשבוניות ישראל היא למעשה זו שעודדה את רשות המסים לפתח אפשרות התממשקות (API) וחיבור למערכות שלה.
אז מה עתיד לקרות בפועל? כבר בתחילת 2025 יתאפשר חיבור עמותות לרשויות המס כך שכל אדם או בעל עסק שתורמים כספים יוכלו לקבל החזרי מס באופן אוטומטי, בלי צורך בפעולות יזומות, ניירת, התערבות של רו״ח ועוד. בעתיד הקרוב יתאפשרו גם דיווחי מס אוטומטיים, תשלום מקדמות מדויקות שאינן מבוססות על הערכה, תשלום אוטומטי למע״מ ועוד המון פתרונות דיגיטליים שיעזרו לנו, העסקים, להפסיק לבזבז זמן יקר על בירוקרטיה, ולהתמקד בפיתוח והצמיחה של העסק.
וזה מוביל אותנו לעניין הכי חשוב: ניירת. כמו בכל תחומי החיים, הניירת הולכת ונעלמת מהעולם, והמגמה הזו רלוונטית מאוד גם לעסקים שעדיין מתנהלים ידנית או עם פנקסי חשבוניות וקבלות. ככל שהרשויות ינועו קדימה על המסלול הדיגיטלי, ניהול ידני של העסק יהפוך מסורבל יותר ויותר, ואילו עסקים שמתנהלים באמצעות מערכות אונליין להפקת חשבוניות וניהול הכנסות והוצאות, יהנו מעבודה נוחה וזורמת הרבה יותר מול רשויות המס, מע״מ וכו׳.
מודל חשבוניות ישראל כבר ממחיש הלכה למעשה את הפער הגדול בין ניהול ידני לניהול דיגיטלי של העסק: בעוד קבלת מספרי הקצאה עבור חשבוניות דיגיטלית יכולה להתבצע בקלות באמצעות אוטומציה פשוטה, הגשת בקשה למספר ההקצאה באופן ידני היא מסורבלת, דורשת פעולות אקטיביות בכל פעם שמופקת חשבונית רלוונטית, וגוזלת זמן יקר.
בשורה התחתונה - רפורמת חשבוניות ישראל שומרת על קופת המדינה, ויותר מכך, תוביל עסקים רבים לבצע מעבר מפנקסי נייר לדיגיטל, מעבר שאולי מייצר קצת חשש עבור מי שהתרגלו לעבוד בדרך הזאת, אבל תהיה לו השפעה גדולה בייעול תהליכי העבודה בקרב בעלי ובעלות עסקים, כך שבסופו של דבר, וככל שמערכות הרשויות ימשיכו לפתח את התקשורת ביניהן, כולם יצאו נשכרים.
הטור נכתב על ידי ליאור וילצ׳ינסקי, מנכ״לית חברת morning
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו