האם אתרים בינלאומיים גובים מחירים גבוהים יותר מהצרכנים הישראלים?

האם אתרים בינלאומיים גובים יותר מהצרכנים הישראלים? במקרים מסוימים, המחירים של פריטים שנחשבים בסט־סלרס גבוהים יותר עבור הישראלים.

נזכיר כי בישראל נהוג פטור ממע"מ בקנייה של עד 75 דולר מאתרים בינלאומיים, מה שאומר כי על פריטים אלה לא מגולם מחיר המע"מ בישראל.

מניתוח שבוצע עבור איגוד לשכות המסחר ביוני בידי חברת Orange Holdings, המתמחה בניהול ובייעוץ בתחומי הדיגיטל בארץ ובחו"ל, עולה כי במקרים מסוימים הצרכנים הישראלים משלמים יותר על אותו הפריט מאשר הצרכנים במקומות אחרים.

למשל, סווטשירט קפוצ'ון לגבר ב"אסוס" במדינות כמו גרמניה וצרפת עולה 35 יורו - כ־140 שקלים; באנגליה הוא עולה 28 ליש"ט - כ־132 שקלים; ובאתר הישראלי - 160 שקלים. כלומר, הפער בין המחירים באירופה למחיר בישראל עומד על כ־20%.

מגפיים לנשים ב"אסוס" גרמניה וצרפת עולים 53 יורו - כ־210 שקלים; באנגליה 42 ליש"ט - כ־198 שקלים; ובישראל 235 שקלים, פער של כ־18%.

באתר "שיאין" גרמניה שמלה עולה 11 יורו - כ־43 שקלים; באנגליה 9 ליש"ט - כ־42 שקלים; ובישראל כ־53 שקלים, פער של כ־20%.

באתר "עלי אקספרס" צרפת וגרמניה טי־שירט לגבר עולה כ־21 יורו - כ־84 שקלים; באנגליה 13 ליש"ט - כ־61 שקלים; ובישראל כ־90 שקלים, פער של כ־48%.

באתר "נקסט" אנגליה מכנסי טייטס של חברת אנדר ארמור עולים כ־55 ליש"ט - כ־260 שקלים, לעומת 277 שקלים בישראל, פער של כ־7%.

באתר "Temu" צרפת תיק מזוודה עולה 21 יורו - כ־84 שקלים; בגרמניה 22 יורו - כ־88 שקלים; באנגליה 20 ליש"ט - כ־95 שקלים; ובישראל כ־101 שקלים, פער של כ־20% מהאתר הצרפתי.

"לא נהנים מהפטור"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר ל"ישראל היום": "האזרחים בישראל לא באמת נהנים מהפטור ממע"מ. הם מוזמנים לנסות להיכנס ללא עוגיות לאתרים הבינלאומיים לא כאזרחים ישראלים, אלא כאזרחים בריטים או צרפתים - והם יגלו תופעה מדהימה: אותו מוצר יקר יותר עבור ישראלים, כי הם יודעים שיש פה פטור ממע"מ - ואת ההפרש הם שומרים לעצמם.

"בדקנו את עשרת האתרים המובילים מבחינת היקף הפעילות שלהם בישראל, ולרוב מדובר במוצרים הנמכרים ביותר שלהם, המקודמים בעמודים הראשיים שלהם. המחירים לישראלים גבוהים ב־20%-30%. הם עושים סיבוב על מדינת ישראל וחוגגים על הפטור ממע"מ".

בני בוחניק, מנהל קבוצת הפייסבוק "כזה אני רוצה", טוען: "כשאנחנו קונים בכרטיס אשראי באתרים בינלאומיים, והאתרים מזהים את הכרטיס הישראלי - כולם מציעים לשלם בשקלים. מה שקורה מאחורי הקלעים הוא שכבר ממירים את המחיר לשקלים בתוספת עמלות. ההמלצה הפשוטה שלי היא לשלם במטבע המקורי באותו האתר. אפשר לעשות את זה.

"אם למשל אני באתר של 'אסוס', כדי להגיע למחיר ה'נכון' אני אבחר לשלם במטבע המקומי, שזה ליש"ט, במקום בשקלים, אף על פי שזה נוח יותר. ב'עלי אקספרס' וב'iHerb' כדאי לשלם בדולרים, ב'אמזון' גרמניה ביורו, ועוד. מובן שאם האתר לא מאפשר זה דבר אחר.

"ב־99.99% מהמקרים, אם אקנה במטבע המקומי של האתר ואחשב את ההמרה ואת העמלה של כרטיסי האשראי, שבישראל היא עד 3.5% - זה ייצא יותר זול מאשר לקנות בשקלים. זה יכול להיות זול אפילו ב־5%. אם האתר היה רוצה לנצל את הצרכן הישראלי בגלל חוזק המטבע שלו, או את יכולת הקנייה שלו כי אין לו מע"מ - האתר לא היה מאפשר לבחור מטבע אחר".

באוצר לא הופתעו מהממצאים של המחקר. "אני בטוח שיש אפליית מחירים. כמו בכל דבר, המס מתחלק בין היצרן לצרכן ותלוי בגמישות", אמר לנו גורם באוצר.

עם זאת, יש לזכור כי גם למשרד האוצר וגם לאיגוד לשכות המסחר יש אינטרס מובהק שהפטור ממע"מ על רכישות מחו"ל עד 75 דולר יבוטל. המהלך צפוי להניב יותר ממיליארד שקלים לקופת המדינה, והוא נכנס לרשימת הגזירות המתוכננות ל־2025 כדי להקטין את הגירעון התקציבי.

 האינטרס של האוצר

גם לאיגוד לשכות המסחר יש אינטרס לבטל את הפטור ממע"מ, כדי להפחית את הכדאיות של רכישות מחו"ל ולגרום לישראלים לקנות יותר בחנויות בארץ. הצעד צפוי לעורר זעם ציבורי לנוכח יוקר המחיה בישראל, ובמערכת הפוליטית ינסו למנוע את מימושו