הממשלה דנה היום (ראשון) ב"צעדי ענישה" בעקבות ההגבלות על המסחר עם ישראל שהטיל הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן נגד ישראל. הדיון מגיע בעקבות הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטיל מכסים בגובה של 100% על כל פריטי היבוא מטורקיה כל עוד ארדואן עומד בראש המדינה. בתום הדיון מינה רה"מ צוות בראשות מנכ"לי משרדי האוצר והכלכלה כדי לקבוע את המדיניות בנושא.
החלטתו של השר שנויה במחלוקת, גם במגזר העסקי וגם בתוך הממשלה. מי שתומכת בהחלטתו היא התאחדות התעשיינים, בין היתר מתוך הנחה כי התעשיינים המקומיים יהוו אלטרנטיבה ליבוא מטורקיה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר: "הגיע הזמן לשים סוף להתמכרות ליבוא מטורקיה - התמכרות שרק פגעה בנו. יש למצוא אלטרנטיבות יבוא ממדינות ידידותיות לישראל, שלא ייפגעו בעתות משבר כמו במשבר הנוכחי".
עם זאת, יש לציין שתעשיינים רבים מייבאים בעצמם חומרי גלם מטורקיה והם ינזקו מההחלטה. בהתאחדות התעשיינים אומרים כי יש "לנסח את ההחלטה כך שבמקרים חריגים ופרטניים שבהם יש צורך מיוחד או אינטרס לאומי ישראלי, יתאפשר לתת אישור לפטור ממכס בתצורת רישיונות או מכסות".
מי שמרחיק לכת עוד יותר מסמוטריץ' הוא שר החוץ ישראל כ"ץ, שתומך בביטול כל קשרי המסחר עם טורקיה. לעומתם, שר הכלכלה ניר ברקת מבקש לקדם גישה מתונה, שתגביל את תוקף הצעדים ל-60 יום ולא תאסור על מסחר דרך מדינות צד שלישי.
באיגוד לשכות המסחר מזהירים כי עמדת סמוטריץ' וכ"ץ עלולה להביא לזינוק בעלויות היבוא, שכמובן ישפיע על יוקר המחיה. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, מזהיר מפני התוצאות הרות האסון של מלחמת מסחר עם טורקיה. "אני קורא לממשלה להתמקד בצעדים שימנעו את האצת יוקר המחיה ולא יתדלקו אותו. חובתנו לשמור על כלכלית ישראל, שהיא חלק מביטחונה של ישראל. הסתמכות משרד האוצר על סקרים כאלה ואחרים רחוקה מהמציאות בשטח, וחבל שפרמטרים של כבוד לאומי ותחושות בטן הן שמובילות להצעת משרד האוצר. החלטות צריכות להתקבל מתוקף האינטרס הציבורי, בדגש על יוקר המחיה, ועל פי פרמטרים כלכליים".
"למגזר העסקי בישראל יש קשרי עבודה הדוקים וקרובים עם מקביליהם הטורקים. קשרים ששרדו טלטלות פוליטיות ומשברים קשים בין המדינות. בטורקיה יש היצע רב ומגוון של חומרי גלם, מוצרים מוגמרים, מחצבים וחומרי בנין שמייצרים תחרות אפקטיבית מיבוא ומשפיעים לטובה על המחירים בשורה ארוכה של קטגוריות מוצרים. בשיחותינו עם אנשי מסחר בטורקיה אנו עדים לרצונם למצוא פתרון לאקלים הפוליטי הקיים ומבקשים להמשיך לקיים את קשרי המסחר עם ישראל"
כמו כן מזהיר תורג'מן מההשפעות של החלטה זו של משרד האוצר על קשרי הסחר עם מדינות אחרות בעולם: "דינמיקה זו מתעצמת בתקופת המלחמה, כאשר ספקים זרים חוששים גם כך מקשיים לוגיסטיים בהעברת מטענים לישראל, מאי-עמידת לקוחות ישראלים בהתחייבויות, ומקושי תפעולי בהעברות כספים מישראל".
לגבי החלופות שבהן מתהדרים במשרד האוצר טוען תורג'מן כי "חלופות ופתיחת קשרי מסחר חדשים מלווה בתהליך ארוך של בניית מערכות יחסים עסקיות מאפס ומכילות קושי ומורכבות, בין היתר בשל ההבנה שכאשר המצב יירגע נחזור לעשות עסקים עם טורקיה על חשבון קשרי המסחר שהתהוו במהלך המשבר. זאת בשל העובדה שסחורה מטורקיה לעולם תהיה זמינה יותר וזולה יותר מבכל מדינה אחרת באזור. כל אלו מתעצמים באקלים הביטחוני והדיפלומטי הנוכחי".
משבר המסחר עם טורקיה החל לאחר החלטתו של ארדואן להטיל הגבלות קשות על המסחר על ישראל בעקבות המלחמה בעזה. מאז תחילת המלחמה התייצב ארדואן לצד חמאס ונפגש עם מנהיג ארגון הטרור עיסמאעיל הנייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו