הנגיד החליט: הריבית תישאר ללא שינוי | הסיבות והמשמעויות

בנק ישראל הודיע היום (שני) כי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%. טרם הפרסום חלק מהכלכלנים הביעו את דעתם ואמרו כי הוועדה המוניטרית בראשותו של הנגיד אמיר ירון תחליט להותיר את הריבית ללא שינוי החודש ברמה של 4.5%, וחלק האמינו כי נתוני המשק מצדיקים הורדת הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.25%.

בהודעת הוועדה המוניטרית נכתב כי "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

"לאי הוודאות לגבי היקף ומשך המלחמה - השפעה גדולה"

בבנק ישראל מפרטים כי "מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה גדולה מאוד. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה".

בבנק ישראל מציינים עוד כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. הציפיות והתחזיות לשנה הקרובה עלו במעט ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.

זאת ועוד, התוצר התכווץ ברביע האחרון של שנת 2023 ב-5.2% ביחס לרביע השלישי בעקבות השפעות המלחמה ובסיכום השנה צמח התוצר בקצב של 2%. צמיחת התוצר תאמה את תחזית חטיבת המחקר מינואר 2024.

עוד נכתב כי "האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך שוררת שונות בין ענפי המשק".

"הפעילות בשוק הדיור הוסיפה להיות מתונה למרות העלייה שנרשמה בחודש האחרון במחירי הדירות. המגבלות וקשיי הפעילות בענף נוכח המלחמה התמתנו אך עדיין משמעותיים. הפעילות הכלכלית במרבית המדינות נותרה ממותנת, כשארה"ב בולטת עם צמיחה חזקה יחסית. האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך ברובן עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "בנק ישראל שגה עמוקות כשלא הפחית את שיעור הריבית במשק. הכלכלה הישראלית נמצאת במצב חירום ובכללם המגזר העסקי. חלק מהעלויות המוטלות על עסקים בישראל מקורו בשיעור הריבית הגבוה והצורך לשרת את החובות".

"מדיניות בנק ישראל בשנה האחרונה הפרה את האיזון הנכון בין המערכת הבנקאית לבין המגזר העסקי ומשקי הבית. מול העלאת שיעור הריבית על הלוואות לא היתה הפחתה בנטל האגרות הבנקאיות. מצב זה מחייב תיקון, אין להסתפק בהפחתת הריבית, על בנק ישראל לקדם צעדים נוספים לחיזוק המגזר העסקי".

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל "נגיד בנק ישראל מעניש אותנו! הורדת הריבית מחוייבת המציאות, בטח ובטח בתקופה זו כאשר ישראל נמצאת במלחמה וארגון מודיס' החליט בחודש שעבר על הורדת הדירוג של ישראל".

עוד אמר עו"ד כהן כי "המשק בישראל נמצא במיתון וזאת בשל המצב הכלכלי שנוצר בעקבות חמישה חדשי לחימה, מאותה שבת שחורה ב-7 באוקטובר ובשל המצב המנטלי בו נמצאים אזרחי המדינה, המילואימניקים, משפחותיהם וכל משפחת אזרחי ישראל שנמצאים תחת תופת ואי ודאות גורפת בכל חזית אפשרית".

"יש להבין שבזמן שהריבית נמוכה ניתן לעודד השקעות על ידי הורדת העלות המימונית של חברות ועסקים. הצרכנים יוכלו לקחת הלוואות בריבית נמוכה יותר, דבר שיגביר את הצריכה. למי שיש חובות, כמו משכנתא או הלוואות אחרות, ריבית נמוכה תוריד את עלות ההחזר החודשי, מה שיעניק להם יותר כסף זמין בכיס, ויכול לשפר את הביקושים בכלכלה".

"כמו כן ריבית נמוכה יכולה להביא להוזלה יחסית של המטבע המקומי, דבר שיכול לעזור למפעלים ולחקלאים לייצא את המוצרים שלהם במחיר תחרותי יותר. עלויות מימון זולות יותר עשויות לגרום לחברות להשקיע יותר ברכש של ציוד, בניה וקידום פרויקטים שונים, תוך כדי יצירת משרות חדשות וצמצום אבטלה. להב וכל עשרות הארגונים החברים בה דורשים מהנגיד להתאים את עצמו למציאות המורכבת בישראל, להצניע את התנהלותו המשדרת אי הבעת אמון במדיניות הממשלה, ולנקוט בצעדים פרקטיים ומיידים!"

"הורדת הריבית זו הנשמה מיידית עבור מאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים. שבסופו של יום מעסיקים את ציבור השכירים במשק".

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: ״העיכוב בהפחתת הריבית במשק מחריף את את מצבם הפיננסי הגרוע של עסקים רבים במשק ותקרב אותם לכדי סגירה. במציאות בה התוצר במשק עדיין רחוק מהרמה הממוצעת שלו, הירידה בהיקפי האשראי לעסקים ולמשקי הבית יורדת ועסקים רבים עדיין חווים ירידה בביקוש, בנק ישראל היה חייב להמשיך בתהליך הפחתת הריבית, בו החל עם פרוץ המלחמה".

מגמה ברורה של הפחתת אינפלציה

"אנו נמצאים במגמה ברורה ומתמשכת של הפחתת האינפלציה במשק, התחזקות השקל נוכח צמצום הגרעון המסחרי ותקציב מדינה מאושר לאחר שעבר התאמות למצב. נוכח מציאות זו, בנק ישראל חייב היה להמשיך ולתרום את חלקו בתהליך הפחתת הריבית לצורך המרצת פעילות המגזר העסקי והרחבת התוצר במשק״.

בנאומו שלאחר פרסום ההודעה על הריבית, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לתקציב המתוקן לשנת 2024 שנידון בימים אלה בכנסת וקרא לחברי הכנסת לא לבטל את הקיצוצים המופיעים בו: "התקציב הנוכחי הוא נקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו. לפיכך חשוב כי מסגרת התקציב שהגישה הממשלה, הכוללת התאמות פיסקליות משמעותיות כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הבטחון, תישמר גם בתום תהליך החקיקה בכנסת".

מעבר לכך, הנגיד חזר על הצורך להניע במהלך התקופה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. " הוועדה תוכל לדון באופן מושכל על גובה והרכב תקציב הביטחון ואני מקווה שמינוי הוועדה יושלם בהקדם. עבודת ועדה כזו ויישום מסקנותיה יוכלו לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם צרכי הבטחון תוך התחשבות בצרכים האזרחיים ובצורך באחריות פיסקלית."

בנוגע לאינפלציה שהתמתנה משמעותית אמר ירון כי "נכנסנו למלחמה כאשר האינפלציה בישראל עדיין שהתה מעל היעד והקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. בחודשים האחרונים, קצב האינפלציה והדינמיקה שלה מוסיפים להתמתן. אינפלציית המוצרים הסחירים המשיכה לרדת, ומושפעת רבות מהתפתחויות בשע"ח. אינפלציית המוצרים שאינם סחירים, המורכבים בעיקר מסעיף הדיור וענפי השירותים, נמצאת עדיין מעל היעד".

"הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו מעט ומצויות בקרבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד, בחלקו העליון. למרות התפתחויות אלו, עדיין שוררת אי ודאות בנוגע להשפעות המלחמה על תהליכי האינפלציה".

בהתייחס להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי חברת מוד'יס אמר הנגיד: "ההחלטה נקבעה, כפי שהסבירה סוכנות הדירוג, בעיקר עקב חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום המלחמה, השפעת המלחמה על פניוּת הממשלה והכנסת לעסוק בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, והשינוי במצב הפיסקלי".

"הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא אי-הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית. אזכיר כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב/תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. נראה כי הסיכונים המתוארים כבר גולמו בשוק על ידי המשקיעים עוד קודם, ובשווקים הפיננסיים ובשוק המט"ח לא ניכרת עד כה השפעה משמעותית נוספת להורדת דירוג האשראי".

"כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל וגופים נוספים. אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה".

הכלכלנים היו חלוקים

נזכיר, כי בחודש שעבר הודיע נגיד בנק ישראל על הורדת הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.5%. מי צודק? יש טיעונים משכנעים בעד ונגד בשני המחנות. בין הגורמים שתורמים בהורדת הריבית ניתן לציין את נתוני הצמיחה שהתפרסמו בשבוע שעבר, האינפלציה השנתית שחזרה ליעד של בנק ישראל, וכן את השקל החזק.

מנגד, יש לציין כי המלחמה עדיין לא הסתיימה והחשש לאסקלציה עם חיזבאללה הולך ומתעצם - מה שעלול להקפיץ את הדולר-שקל. מעבר לכך, בארה"ב ובאירופה דוחים את הורדות הריבית לסוף הרבעון השני, וכפי שראינו בעבר בנק ישראל מסונכרן מאוד עם המדיניות האמריקאית.

כך או כך, בנק ישראל העריך בהחלטתו הקודמת כי הריבית תעמוד בסוף השנה על בין 3.75-4%, כך שיש מקום להורדת הריבית, אם לא החודש אז בהחלטה הבאה שתתקבל באפריל. מודי שפריר, אסטרטג שווקים פיננסיים ראשי בבנק הפועלים, נותן הסתברות של 70% לכך שהריבית תישאר ללא שינוי ושל 30% לכך שהיא תרד.

"ההתכווצות החדה של הכלכלה ברבעון הרביעי, בשילוב עם התמתנות האינפלציה ליעד ויציבות השקל תומכים לכאורה בהורדת ריבית נוספת בהחלטה הקרובה. עם זאת, הנגיד ירון, והמשנה לנגיד אביר, הבהירו לאחר החלטת הריבית האחרונה כי קצב הורדת הריבית "יהיה מדוד", וכי יש להתנהל בעת הנוכחית בזהירות בהחלטות הריבית, משום שהמלחמה עדיין לא תמה וקיים סיכון ממשי להסלמת המלחמה עם חיזבאללה. בנוסף, צפויה האצה מחודשת באינפלציה עם תום המלחמה".

מנגד, אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך "שבסיכוי גבוה יותר בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25%. כל הורדה ב-0.25% מגדילה מקורות פנויים של משקי הבית והפירמות בכ-5 מיליארד ₪ בשנה".

לדבריו, "נתוני התמ"ג אמורים לחזק את השיקולים בעד ההורדה. צריכים לציין שעל כל 1% של עלייה בריבית, הכנסות הריבית השנתיות של הבנקים עלו בכ-18 מיליארד ₪, שהם שווי ערך ל-1% תמ"ג. אם נוסיף גם את האשראי החוץ בנקאי הסכום עולה אף לכ-20 מיליארד שקל. סכום זה נגרע ישירות מהשקעות ומצריכה".

לצד זאת, בבנקים זרים רבים מאמינים כי הריבית צפויה לרדת היום. עם זאת, הבוקר כתבו כלכלני "בנק אוף אמריקה", כי לדעתם הריבית דווקא תישאר ללא שינוי.

כלכלני הבנק האמריקאי כתבו בין היתר בסקירתם הבוקר כי "הציפיות לאינפלציה נמצאות במגמת עלייה בעקבות העלאת המע"מ בשנה הבאה, וכן התייקרות בעלויות השילוח הימי על רקע הסכסוך בים האדום. גם בנק ישראל רמז כי קצב הורדת הריבית יהיה מתון וזהיר".