בנק ישראל הודיע היום (שני) על ירידה בשיעור הריבית ב-0.25% לאחר שעלתה במשך 3.5 שנים. בחודש מאי השנה, הריבית עלתה לרמה של 4.75% - שיא של 16 שנים. נגיד בנק ישראל מזהיר: "אין ארוחות חינם, המלחמה היא נטל תקציבי".
בהודעת הוועדה המניטרית נכתב כי "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
חברי הוועדה הרחיבו וכתבו כי "למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות על הפעילות הריאלית. מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. קצב האינפלציה מוסיף לרדת וגם בניתוח דינמיקת האינפלציה, במדידה רבעונית וחצי שנתית, ניכר כי קצב האינפלציה מתמתן. הציפיות מהמקורות השונים הן לכניסה ליעד ברבעון הראשון של השנה. בשווקים הפיננסיים ניכרת התאוששות לאחר הירידות בתחילת המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%".
חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לאור המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה.
בעוד שההחלטה על הריבית הייתה די צפויה, נקודה מעניינת מגיעה מתחזית המחקר המלווה להודעה. בבנק ישראל מניחים שהממשלה תקצץ 15 מיליארד שקל בתקציב 2024 ו-30 מיליארד ב2025. זאת, בעוד שמהרמזים שהתקבלו עד כה מהממשלה ניתן להסיק כי לא יחולו קיצוצים משמעותיים בתקציב 2024, בין אם בהוצאות או בהעלאות מיסים.
"אין ארוחות חינם"
במסיבת העיתונאים שהתקיימה אחרי ההודעה על הריבית הזהיר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון את הממשלה מאי התמודדות עם ההוצאות הגדלות של מלחמה ואמר: "עלויות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות מסתכמות כאמור בכ-210 מיליארדי שקלים. זהו ללא ספק נטל תקציבי. על הממשלה לנווט את מדיניותה בראייה זו כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים והציבור. זאת גם כדי להבטיח את ההיערכות הנדרשת למשברים נוספים שעלולים לפגוש את ישראל בהמשך. יש לבצע חלק ניכר מההתאמות לעיל כבר בתקציב 2024.
"זהו גם חלק מ"מס רצינות" שנכון לשדר לשווקים כבר בעת הזו. מה שחשוב אינו רק כמה יהיה הגירעון ב-2024 עצמה, אלא מה השווקים יסיקו ממנו ומהחלטות הממשלה בתחום התקציב, לגבי תוואי החוב העתידי. תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך עלולה לגרור עליית תשואות, פיחות, אינפלציה ולחייב ריבית גבוהה יותר. אזכיר שבשווקים אפקט התגובה השלילי הוא לא תמיד ליניארי. קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את הסיכון הזה, אך ככל שההתאמות הללו לא קורות ההסתברות לכך גדלה. ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. העלות לא תתבטא רק במישור התקציבי והגירעון אלא עלולה להשפיע לרעה על תהליכים כלכליים נוספים.
עוד אמר: "לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט "אין ארוחות חינם". בהקשר זה חוב מדינה חייב להיות ממומן ע״י אחד או יותר מהבאים: הקטנת הוצאות, הגדלת הכנסות, מס בתצורה של ריבית על החוב או מס אינפלציה. יתרה מכך, כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים מה שדוחים לעתיד בסוף עולה יותר ומצריך מאמץ וכאב גדול יותר. לכן צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים. ככל שאלו יבוצעו, יתקיימו התנאים הנדרשים לחזרה של המשק הישראלי לצמיחתו הפוטנציאלית הגבוהה".
"חודשים ארוכים של מאבק"
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, אמר על ההחלטה: "אני שמח על ההחלטה להוריד את עלות האשראי. חודשים ארוכים שאנו נאבקים על כך, מה שככל הנראה הואיל בסופו של דבר להגיע לכך שהוועדה המוניטרית בבנק ישראל ראתה יעד להורדת הריבית שתקל על משפחות רבות בתשלומי המשכנתה ובתשלומים נוספים. נמשיך לפעול להוריד עוד את עלות האשראי לטובת אזרחי ישראל".
התאחדות יועצי המשכנתאות: "הפחתה של 0.25% בשיעור הריבית במשק משקפת ירידה ממוצעת של 69 שקלים בהחזר החודשי ושל 20,747 שקלים לאורך חיי המשכנתא. בהתאחדות ממשיכים להזהיר מקריסה של משקי בית רבים שלא זוכים לסיוע. בהתאחדות מברכים על הוראת השעה של בנק ישראל שתאפשר לקיחת הלוואה לכל מטרה בשעבוד נכס קיים של עד 70% מימון מערך הנכס או עד 200 אלף שקלים, מעבר ל-50% מימון מערך הנכס הנמוך מביניהם, שהתקבלה בין היתר בשל הלחץ מכיוונה; ומציינים כי הוראת השעה במתכונתה הנוכחית לא נותנת מענה לחלקים נרחבים בציבור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו