עבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים: שר האוצר לשעבר משה כחלון חשוד בפרשת "יונט קרדיט"

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בעניינה של חברת "יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ" לפרקליטות. על פי החשד, משה כחלון אשר כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית, ביצע בין היתר עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי חוק העונשין.

עוד על פי החשד, בעלי השליטה בחברה יצחק אזר, שי פנסו, שלמה אייזיק ביצעו עבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ובכלל זה עבירות דיווח, שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון. כמו כן, על פי החשד, נושאי משרה בכירים בחברה הציבורית ובניהם, יואב צבר משנה למנכ"ל וקצין הציות, דוד בן נעים שכיהן כסמנכ"ל כספים ויועץ לחברה הציבורית וכאמור משה כחלון, ביצעו בין היתר עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי חוק העונשין.

תיק חקירה זה טומן בחובו פרשיות מרובות כשבמרכזן עומדות שתי פרשיות עיקריות שבהן לפי החשד מעורבים בעלי השליטה בסיוע של גורמים נוספים, אשר, על פי החשד, גנבו כספים שהועברו במרמה מהחברה הציבורית לפרטית בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

הפרשה הראשונה, נוגעת לעסקת הקצאה אשר במסגרתה הונפקו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית והועברו לחברה הפרטית, כאשר תמורת המניות היו אמורים בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית כספים בסך 50 מיליון שקלים. לפי החשד, המטרה העיקרית של העסקה הייתה למצוא פתרון לבעיית תשלום האג"ח של החברה הפרטית ועסקת ההקצאה אשר הוצגה לדירקטוריון ולאסיפה הכללית כעסקה של מניות תמורת מזומן היתה תרמיתית וכי לחברה הפרטית ובעלי השליטה לא היה הון הן להחזיר את תשלומי האג"ח והן לרכוש את המניות.

על פי החשד, בעלי השליטה בסיוע חשודים נוספים וביניהם בן נעים, תכננו עסקה לפיה יוכלו לקבל מניות של החברה הציבורית ללא כל תשלום בפועל של מזומן עבור אותן מניות אלא על ידי העברת כספים באופן מלאכותי הלוך וחזור מהחברה הציבורית אל הפרטית, העברת מספר לווים בעייתיים מהחברה הפרטית לציבורית כשהתוכנית הייתה למכור בעתיד חלק מהמניות שקיבלו בהקצאה בשווי גבוה יותר ובכך להחזיר את תשלומי האג"ח של החברה הפרטית. לפי החשד כאמור, בעלי השליטה בסיוע מעורבים נוספים, רימו את החברה הציבורית והציגו מצגי שווא במהלך אישור העסקה ובתקופה שאחריה כאשר בפועל קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה מבלי שהדבר אושר כנדרש, ומבלי שהנושא דווח לציבור.

בפרשה השנייה, על פי החשד, קיבלו בעלי השליטה שלא כדין, לכל הפחות 2.4 מיליון שקלים אשר מקורם בחברה הציבורית. בנוסף ל-2.4 מיליון שקלים האמורים, עלו סכומים נוספים החסרים בסניפה הצפוני של החברה הציבורית בסך של כ-10-15 מיליון שקלים. על פי החשד, בעלי השליטה ונושאי משרה נוספים, בהם יו"ר דירקטוריון החברה משה כחלון, יואב צבר ודודו בן נעים ידעו בזמן אמת אך לא דיווחו לדירקטוריון על החוסרים ואי הסדרים החמורים בסניפה הצפוני של החברה הציבורית ובמסגרתם גם שני צ'קים בסך 5 מיליון שקלים שלפחות חלקם עברו כאמור לבעלי השליטה.

עורך דינו של מר משה כחלון, נתי שמחוני, מסר בתגובה שהוא מברך על סיומה של החקירה והעברת התיק לפרקליטות וכי הוא סמוך ובטוח שבסופו של יום, הפרקליטות תסגור את התיק ותגיע להחלטה מושכלת לפיה, לא דבק כל רבב במר כחלון.