למרות הקשיים הרבים, קבלנים רבים מתייחסים בהבנה להחלטת הקבינט הכלכלי בתחילת השבוע שלא להחזיר עובדים פלשתינים לאתרי בנייה, אך הם דורשים מהמדינה פתרונות אחרים ובאופן בהול.
בהתאחדות הקבלנים אמרו שמזה שבועות הם נמצאים בשיחות עם הממשלה בניסיונות להביא עובדים זרים לישראל, אך לא הרבה קורה בפועל ועד כה הובאו לדבריהם רק 300 עובדים ממולדובה.
לאחר שבועות של המתנה, נציגי הקבלנים דרשו מהממשלה לפעול וקיבלו אישור חד־פעמי להביא עובדים זרים ללא מעורבות הממשלה ישירות על ידי חברות כוח אדם המפוקחות על ידי המדינה. ואולם מדובר בטיפה בים, ואם לא יוסרו לגמרי חסמים ביורוקרטיים כבדים שהמדינה יצרה, עיכוב הבאת העובדים הזרים יעלה בזינוק חסר תקדים בעלות הבנייה ובמחירי הדיור.
אבי זיתוני, מ"מ יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז ומנכ"ל קבוצת זיתוני, אומר בשיחה עם "ישראל היום" כי "ענף הנדל"ן נמצא באחת התקופות הקשות שלו מאז קום המדינה. יותר מ־50% מאתרי הבנייה סגורים. 80 אלף עובדים פלשתינים חסרים, וגם בקושי יש לנו עובדים זרים אחרים, וזה מצב מאוד בעייתי.
"אישרו להביא עוד 20 אלף עובדים, אבל הכל מתנהל בעצלתיים. יש ביורוקרטיה קשה ואין מי שמנהל את זה בפועל, והדבר עלול לגרום נזקים עצומים, גם למי שקנה דירות, יהיה פה בלאגן גדול.
"נזכיר שעוד לפני תחילת המלחמה היינו במצב קשה בעקבות הריבית הגבוהה".
זיתוני מוסיף: "העובדים הזרים הקיימים העלו את דרישות השכר שלהם. אם פעם עובד סיני דרש 800-700 שקלים ביום, היום הוא רוצה 1,300 שקלים - זאת קטסטרופה. זה שכר גבוה מאוד ואין ברירה, זה או לשלם את זה או לעצור את הבנייה. לפחות לעובדים הסינים יש תפוקה טובה".
זיתוני מסכם ואומר כי הממשלה חייבת למצוא פתרון: "אנחנו צריכים עובדים ואנחנו לא רואים שזה כל כך מעניין את הממשלה, הענף משותק. כרגע יש מלאי של 60 אלף דירות שסביר להניח כי יימכרו בשנה הקרובה, אחרי זה מה יהיה? לא יהיו דירות. התחלות הבנייה ירדו ב־50% בשנת 2023. כשנגיע ל־2025 לא יהיה מלאי דירות, ולדעתי המחירים שוב יקפצו. אבל כרגע בתקופה הנוכחית זה זמן לקנות דירה".
אתרי בנייה ריקים
יוסי חסון, מנכ"ל קבוצת MyTown, שנמצאת בימים אלה בשלב הביצוע של שישה פרויקטים, אמר לנו: "אנחנו במלחמה יומיומית על העובדים. אני מדבר עם הקולגות שלי שהאתרים שלהם ריקים או ב־30% תפוקה. באחד הפרויקטים שלנו עובדים שני עובדים מקובה, שניים מסין, שניים מהודו, שלושה ממולדובה, ועוד. אנחנו מביאים מִן הַגורן ומן היקב, וזה עולה ביוקר – עלויות ניהול יותר גבוהות כשיש צוותים לא קוהרנטיים ולא כאלה שכבר היו בבניין ומכירים, והתפוקה יותר נמוכה".
לגבי הפרויקטים שעדיין לא נמצאים בביצוע חסון צופה עיכובים בתחילת העבודות בעקבות ייקור בעלויות והמחסור בעובדים. "יש פה בכלל מהפכה פסיכית – הקבלנים לא מסוגלים לעמוד במחירים של לפני המלחמה ולא בלוחות הזמנים של לפני המלחמה, חוסר הוודאות הזה הוא בעייתי מאוד".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אומר כי מתחילת המלחמה ההתאחדות שיקפה לממשלה את משמעות עצירת הבנייה לאור המחסור החמור בעובדים שנוצר בשל הסגר על יהודה ושומרון. "אם המדינה תחליט להחזיר לעבודה בישראל את הפלשתינים, כוח העבודה המורחב יוכל סוף־סוף, אחרי שנים של מחסור קבוע, לעמוד בצרכים המלאים של הבנייה והתשתיות של מדינת ישראל. עד כה נעשו צעדים הצהרתיים בלבד על ידי הממשלה".
פנינו למשרד הבינוי והשיכון כדי להבין מדוע הבאת העובדים הזרים נעשית לאט. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל המשרד, אמר לנו כי בתקופה האחרונה הועברו החלטות ממשלה להגדלת ב־23 אלף של מכסת העובדים הזרים והבאה של כ־10,000 עובדים מחוץ להסכמים בילטרליים.
לדבריו, "הצוותים עובדים כרגע במקומות רבים בעולם לגיוס עובדים חדשים וכבר נקבעו תאריכים למיונים לעובדים בשבועות הקרובים. תוספת של ידיים עובדות חדשות הכרחית לשם מתן מענה לצרכים הדחופים של הענף.
"במקביל אנחנו פועלים להכנסה של טכנולוגיות בנייה חדשות לענף והקמה של צוות לקיצור הליכים ביורוקרטיים בתהליך הבנייה. כמו כן המשרד קידם קמפיין לגיוס עובדים חדשים לענף", הוא מסכם את הדברים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו