אגף החשב הכללי: מתחילים לראות את השפעת המלחמה - הגירעון יהיה גבוה משמעותית

"אנחנו נמצאים חודש לאחר המלחמה, ומתחילים לראות את השפעתה מבחינת הגירעון. באופן טבעי, הגירעון יגדל יותר ממה שחזינו לפני המלחמה", כך אומרים גורמים באגף החשב הכללי היום (רביעי), בהתייחס לגירעון של חודש אוקטובר 2023. עוד הוסיפו כי הציפייה היא שהגירעון הכולל לשנת 2023 יהיה גבוה בצורה משמעותית.

הגרעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-1.1 נקודות אחוז ועמד על כ-2.6% מהתוצר. בהשוואה לאוקטובר 2022, אשתקד, אז עמד הגירעון על כ-3.1 מיליארד שקלים, באוקטובר 2023 עמד הגירעון על כ-22.9 מיליארדי שקלים.

הגירעון החריג נובע מגידול משמעותי בהיקף ההוצאות לצד קיטון בהכנסות המדינה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-47.2 מיליארדי שקלים, ומתחילת השנה קיים גירעון מצטבר של כ-27 מיליארדי שקלים.

עלייה של כ-35 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה לעומת התקופה המקבילה 

באופן טבעי, בחודש אוקטובר בו פרצה המלחמה, נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארדי שקלים. הגידול בהוצאות נובע בחלקו מהוצאות בגין המלחמה והקדמות תשלומים לספקים, רשויות מקומיות ואזרחים, וזאת כחלק מהתמיכה בפעילות המשק.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארדי שקלים לעומת כ-363 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול מצטבר של כ-9.7% למול התקופה המקבילה אשתקד.

החודש נרשמו הכנסות של כ-32 מיליארדי שקלים. הכנסות אלו משקפות דחייה בהכנסות ממיסים המוערכות בהיקף של כ-1.6 מיליארדי שקלים וקיטון בהפקדות של ביטוח לאומי בהיקף של כ-3.2 מיליארדי שקלים.

הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-371.2 מיליארדי שקלים ביחס לכ-393.1 מיליארדי שקלים, בתקופה המקבילה אשתקד , קיטון מצטבר של כ-5.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה נרשמו הכנסות חריגות בהיקפן.

"הגירעון עומד על 2.6% תוצר" הסבירו גורמים מאגף החשב הכללי. "בחודש ספטמבר 23, גדלנו ב-1.1% תוצר. אם נסתכל על אוקטובר 2023 הגירעון באוקטובר עמד על 23 מיליארד שקלים ובאוקטובר 22 עד על כ-3 מיליארד.

חלקה של המלחמה בגירעון - 5 מיליארד שקלים

הגידול נובע מהגידול בפעילות הממשלתית. כל גודל תקציב המדינה גדל בין 22 ל-23. כאמור, יש גידול טבעי של פעילות הממשלה ובנוסף, יש הוצאות של עונתיות החגים. 5 מיליארדי שקלים מההוצאות הם ערוכים לשימושי במלחמה. כמובן מדובר בהוצאות הביטחון: ספקים ודברים לוגיסטיים: כמו דלק, הובלות. כל הגידול עומד על 13 מיליארד, אבל הגידול שאנחנו מייחסים להוצאות המלחמה עומד על 5 מיליארד".

בנוסף מציינים כי חלק ניכר מן הגירעון מיוחס לגידול המיוחס למשרד הבריאות, שעבד באופן מאומץ בחודש אוקטובר.

אותם גורמים מסבירים כי ישנן עדיין הוצאות רבות של הלחימה, אשר לא קיבלו ביטוי באוקטובר ויחולו בהמשך כמו הוצאות על המילואים שיחולו נובמבר והוצאות שוטפות של המלונות. "יש לנו 90,000 אנשים במלונות ואנשים שפינו את עצמם,  יש את ההוצאות על הנרצחים, הוצאות שוטפות, הוצאות תקומה ועוד. אלה יחולו בחודשים הקרובים עד סוף השנה".

נקודת אור: "למרות הגידול - נכנסנו למלחמה בנקודה טובה מבחינת ניהול החוב"

עם זאת, מסבירים באגף החשב הכללי, כי "למרות הגידול בגירעון, אנחנו ערוכים לתת למדינה את כל המימון של הוצאות המלחמה. נכנסנו למלחמה בנקודה טובה מבחינת ניהול החוב. יחס החוב-תוצר מאפשר גמישות פיסקאלית כדי לאפשר למדינה להתמודד ויש לנו גישה די עמוקה לשווקים. ביום שני השבוע עשינו הנפקה של 3.3 מיליארד שקל. יש עוד ביקוש ומי שאחראי לכך הם כל הגופים המוסדיים והבנקים המקומיים והבינלאומיים. אנחנו ממשיכים בקצב גבוה".

באוצר מציינים עוד: "אנחנו מקבלים המון חיזוקים מהשווקים ואנחנו מקווים שזה ימשיך מהגופים שאנחנו עובדים איתם שנים ואנחנו מקבלים המון תמיכה. חלק מזה זה ארגון הבונד, ארגון אמריקאי שגייס מיליארד דולר ואותו הקים בן גוריון. הם עושים את זה בהשקעה פיננסית עבורם אבל כאקט תמיכה בישראל בעת הזו".