עם מאבטח חמוש על חשבון הקבלן: בית המשפט מחייב את הרשויות לפתוח אתרי בנייה

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו דן היום (שלישי) בעתירת התאחדות הקבלנים נגד שלוש  ערים שמאז פרוץ המלחמה מסרבות לאפשר פתיחת אתרי הבנייה בשטחן, על אף שפיקוד העורף מאפשר זאת.

השופט קובי ורדי אישר את פתיחת אתרי הבנייה בערים בת-ים, גבעתיים ורמת-גן, בהתאם למתווה אליו הגיעו הצדדים לבקשת בית המשפט.

על פי עיקרי ההסכמות, כל אתר ידרש לעמוד בהנחיות פיקוד העורף לאתרי בנייה, לרבות הצהרת קבלן בעיניין. בפתח כל אתר יוצב מאבטח חמוש על חשבון הקבלן, לדרישת העיריה. כמו כן, באתרי הבנייה יועסקו עובדים בעלי תעודת זהות כחולה, או עובדים זרים בעלי אשרת עבודה. לא יועסקו פלשתינים גם אם המדינה התירה את כניסתם לעבוד.

עוד הוסכם כי לא תתאפשר לינה של עובדים באתר ולא תתאפשר תנועת עובדים אל אתרי הבנייה ומהם בשעות הפיזור לבתי הספר (בין השעות 07:15- 08:30). בנוסף, לא תאפשר חסימה הרמטית של רחובות. חסימת נתיבי נסיעה תבוצע בתיאום ואישור משטרת ישראל וצוותי הפיקוח על הבנייה.

לעתירה שותפים הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, דניה סיבוס, אלקטרה בנייה ועץ השקד הנדסה. בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אלדד כורש ועדן בקשי ממשרד פישר (FBC)  מסרו נציגי ענף הבנייה והתשתיות, כי המטרתה היא לאפשר לקבלנים להפעיל את אתרי הבנייה כפי שהורה משרד השיכון ומשרד הפנים, בהתאם להנחיות פיקוד העורף, על מנת למנוע נזק בלתי הפיך בהיקף אסטרונומי יום יומי לקבלנים. הנזק של עצירת הבניה עלול להוביל להערכתם להביא לקריסה של אלפי חברות שמעסיקות עשרות אלפי ישראלים. יפגעו ממנו מאות אלפי לקוחות, עד לפגיעה היקפית במשק בשל סיכון המערכת הפיננסית.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הענף שלנו קיבל אשראי של 500 מיליארד שקל מהמערכת הפיננסית. סכום הזהה לתקציב השנתי של הממשלה בישראל. בכל יום מוציאים הקבלנים 160 מיליון שקל, ולכן - סגירת אתרי הבניה זה מתכון בטוח לפשיטת רגל של רבים בענף. בהמשך יהיה על המדינה לייצר מתווה מקיף של פיצוי לעסקים הרבים שנסגרו לגמרי ולאלה שנאצלו לפעול בהיקף מצומצם ביותר".

נזכיר כי הענף עובד כעת ללא כ-90 אלף פלשתינים ויקח זמן רב עד שיגיעו לכאן עובדים זרים שיחליפו אותם למרות שהבאתם אושרה על ידי הממשלה.

"הענף שלנו הוא ענף חיוני שבו המשק ותושבי ישראל תלויים. עכשיו, כשאנחנו במלחמה, ברור שהענף יזדקק להרבה יותר כוח ומשאבים מבזמן רגיל, כדי למלא את המשימה של שיקום הרס מבנים ותשתיות ברחבי המדינה לצד המשך הבנייה שנעצרה או בוצעה חלקית. המינימום שהמדינה צריכה לעשות זה לוודא שמי שיכול לעבוד – יעבוד, ובהמשך להבטיח פיצוי שימנע קטסטרופה כלכלית למשק כולו", אמר סרוגו.

מהתאחדות התעשיינים נמסר בעקבות החלטת בית המשפט להחזיר את עבודות הבנייה כי ״בית המשפט הבין לשמחתנו כי על מדינת ישראל מוטלת האחריות לשמור על הפעילות הכלכלית ככל שניתן, על מנת לשמור על איתנות המשק ולהוות עורף חזק לחזית".

"ואכן, הפשרה שהגענו אליה במשותף עם הרשויות המקומיות, לאפשר את החזרת עבודות הבנייה בערים, מאפשרת למשק לשמור על איתנות כלכלית. עבודות הבנייה ותעשיית הבנייה הישראלית קשורות זו בזו, והחזרת פעילות אתרי הבנייה לסדרם, משמעותה גם החזרת פעילות מפעלי תעשיית הבנייה, אחרי הפגיעה הקשה שהם ספגו מתחילת המלחמה. וכך בהחלטה זו, בית המשפט שמר והגן על ענף הבנייה, על התעשייה הישראלית ועל אלפי מקומות תעסוקה של ישראלים, שרוצים ומעוניינים לחזור ולעבוד״.

עיריית רמת גן ביקשה לברך את כבוד השופט ורדי שהיה קשוב וענייני והביא לפתרון מיטבי שמקובל על הצדדים. כרמל שאמה הכהן, ראש העיר ר"ג:"בית המשפט הבין שהטענות היבשות של הקבלנים לחוסר סמכות של ראשי הערים מנותקות מהמציאות שנוצרה מאז השבת השחורה. נלחמנו עבור התושבים שלנו אבל ההישג שלנו ישרת את כל הערים שלא עמדו בלחץ הקבלנים וכבר פתחו את האתרים בתנאים הרבה פחות בטוחים".