לאן נעלמו הנשים מתפקידי המפתח בצמרת הכלכלית?

מגדר ציבורי: בחודשים האחרונים מונו ארבעה גברים לתפקידי מפתח בכירים בצמרת הכלכלית (האחרון רק בתחילת השבוע - המינוי של הכלכלן הראשי), והדבר ממשיך את המגמה המדאיגה אשר נוצרה בממשלה הנוכחית - מיעוט שרות ואפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה - במילים אחרות, התופעה של אי השיוויון המגדרי מחלחלת גם לפקידות הממשלתית הבכירה.

לדברי ד"ר מרים שוורץ־זיו, מרצה בכירה במימון באוניברסיטה העברית, שעבדה בעבר ברשות החברות הממשלתיות, "אנו רואים שהפקידות הכלכלית הבכירה שמונתה בשנה האחרונה כוללת גברים בלבד, ולא כוללת אף מינוי נשי. לפחות חלק מהמינויים הם מקצועיים לחלוטין, אך לא סביר שלא נמצאה אף אישה שראויה לשמש בתפקיד כלכלי בכיר, ובפועל, הנשים נעלמות מההנהגה הכלכלית הציבורית.

"התופעה של מינוי גברים והדרת הנשים מתפקידים בכירים מחלחלת גם למטה, לרמת הסגנים בשירות הציבורי: לדוגמה, באגף תקציבים יש סגנית אחת מתוך שישה סגנים, בחשב הכללי יש שתי סגניות מתוך 12 סגנים, וברשות שוק ההון ישנה סגנית אחת".

המגמה צפויה להימשך

הממונה על השכר, יו"ר רשות ני"ע, מנהל רשות המסים, הכלכלן הראשי - לכל התפקידים הללו לא נמצאו נשים מתאימות, אף שלפחות בחלק מהמינויים היו גם מועמדות נשים ראויות, וכפי שזה נראה כיום, המגמה המטרידה צפויה להימשך. בצמרת הכלכלית של היום הרוב המכריע של התפקידים, החל ממנכ"ל משרד האוצר דרך יו"ר ועדת הכלכלה ועד לראש רשות המסים, מאוישים על ידי גברים, ומדובר בעשרות תפקידים.

שתי נשים בכירות שעדיין מכהנות בצמרת הכלכלית נמצאות בתהליכי הדחה על ידי השרים: יו"ר רשות התחרות מיכל כהן ויו"ר רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים.

שוורץ־זיו המשיכה: "דובר רבות על כך שהמנכ"ליות הממשלתיות נעלמו מהנוף, אך בפועל הנשים נעלמות גם מהפקידות הכלכלית הבכירה. מדוע זה בעייתי? קודם כל, כיון שנשים מהוות חצי מהאוכלוסייה, והן ראויות וצריכות לייצג את עצמן. נוסף על כך, מחקרים מראים כי כאשר ישנן נשים בתפקידים ניהוליים, מתקבלות החלטות פיננסיות טובות יותר, במיוחד כאשר ההחלטות הן מורכבות ודורשות עבודה משותפת של גורמים רבים".

המצב המדאיג של מינויים גבריים לתפקידי המפתח מתקיים אף שבסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) נקבע כי "בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני שני המינים". זאת ועוד, מחקרים רבים הוכיחו כי גיוון בתפקידי מפתח מביא לתקופות יותר טובות של הארגונים.

"אין חתירה לגיוון"

דיברנו עם ארבע נשים בכירות (אחת בעילום שם) בעלות תפקידי מפתח בהנהגה הכלכלית לשעבר, שסבורות כי אסור לעבור לסדר היום בנושא חשוב זה וכי יש לפעול לתיקון המצב במינויים שעוד יבואו.

גורם בכיר לשעבר אמר לנו כי "מבחינת שר האוצר ובכלל בממשלה לא ראיתי איזשהו רצון עז למינוי נשים בראי רחב של הממשלה. בקרב המינויים שנעשו יש בהחלט גם גברים ראויים, אבל התמונה הכללית היא שכל התפקידים מאוישים רק על ידי גברים, ואי־חתירה לגיוון בקרב המינויים מבחינת מגדר הוא דבר לא נכון וגם יוביל בסופו של דבר לתפוקות פחות טובות, והוא גם משדר למגזר הנשים שלא בטוח שיקדמו אותן בתוך הממשלה, ושלנשים טובות אולי כדאי לחפש את מקומן במקומות אחרים ולצאת מהמגזר הציבורי. אני מקווה שזה לא יקרה".

פרופ' קרנית פלוג, סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, אמרה ל"ישראל היום": "לצערי, בתקופה האחרונה אנחנו רואים נסיגה בייצוג נשים לא רק בפוליטיקה אלא גם בתפקידי מפתח כלכליים בשירות הציבורי. ההימנעות ממינוי נשים לתפקידים בכירים נובעת בין היתר מהעובדה שבמוקדי הכוח וקבלת ההחלטות נמצאים אנשים שלא מאמינים בחשיבות שוויון נשים ו/או קידומן. וכשאין רוח גבית לקידום נשים, והרוח הנושבת ממוקדי הכוח היא בכיוון ההפוך - הדבר בא לידי ביטוי בירידה חדה בייצוג נשים בתפקידים בכירים, הן בשירות הציבורי והן במגזר העסקי. בתקופתי כנגידת בנק ישראל היתה בדיוק מגמה הפוכה".

הממונה על התחרות לשעבר, עמיתת מחקר ב־Harvard Kennedy School ויזמת חברתית, מיכל הלפרין, אמרה לנו כי "כמה דברים שחשוב להדגיש: התופעה של אי־מינוי נשים מזינה את עצמה כמו כדור שלג. כשנשים רואות שממנים רק גברים, הן נמנעות מלהציג מועמדות, ואכן רואים ירידה במספר המועמדות למשרות בכירות. הדבר השני שחשוב להדגיש הוא שלנוכחות נשית בדרג ניהולי יש חשיבות לא רק כדי ליצור מראית פני שוויון. יש לה חשיבות כדי שיתקבלו החלטות נכונות יותר ומאוזנות יותר, ששוקלות גם שיקולים שלא תמיד עומדים לנגד עיני הנהלה גברית".