העבודות על הרכבת הקלה? "בשיא, היו 400 פועלים סינים ו־400 פועלים ישראלים"

בשנים האחרונות חברות ענק סיניות לתשתיות ולנדל"ן, חלקן הגדול ממשלתיות, מתמקדות בשוק הישראלי אף שהוא קטן מאוד, וגם סופגות הפסדים. בין השאר, לידע הטכנולוגי בישראל יש ערך עצום מבחינתן, ובדרך הן מקוות ללמד את הישראלים יעילות ועמידה בלוחות זמנים.

הקו האדום של הרכבת הקלה שנחנך הדגיש לא במעט את הנחיצות של העבודה הסינית בישראל, וכעת, לאחר עבודות המנהור ובניית תחנות הרכבת הקלה, הסינים גם נכנסו כשותפים בחברת "תבל", שאחראית לתפעול הרכבת הקלה בשיתוף עם אגד.

מבחינתה של חברת CRTG, שהיתה אחראית לעבודות המנהור של הרכבת הקלה בתל אביב, זאת היתה עבודה קלה יחסית. מדובר בחברה שאחראית לפרויקטים מורכבים ברחבי העולם, אבל כדי להיכנס לישראל היא קיבלה את העבודה הזאת ואף עמדה בזמנים שהוקצו לה.

בין השאר, בשל הבטיחות, שאצל הסינים היא מעל לכל, החברה ערכה בדיקות גיאולוגיות לקרקע והתקינה מוניטורים בסמוך ל־230 בניינים ישנים, בעיקר ברחוב הרצל בתל אביב, וכאשר מכשיר ה־TBM החופר עבר מתחתיהם הם ניטרו את התזוזות ביסודות הבניינים ואף חיזקו חלק מהיסודות של אותם בניינים.

"עשינו מה שנחוץ"

כאשר שואלים את ז'או קוונמין, סגן המנהל הכללי של חברת CRTG, על האיחור בהפעלת הקו האדום, הוא מדגיש כי החברה שלו ביצעה את כל העבודות בזמן, כולל חיזוק הבניינים הישנים בתל אביב. "בשיא העבודות היו 400 עובדים סינים ועוד 400 ישראלים. הבעיות העיקריות בפרויקט היו לעבור מתחת לבתים הישנים, אבל הבאנו פתרונות לכך, וכאשר הבחנו בשינויים בתזוזות בבניינים דאגנו לחזק אותם", אמר ל"ישראל היום".

על החשיבות העצומה שמייחסים בסין לשוק הישראלי תעיד הקמתו של איגוד החברות הסיניות הפועלות בישראל. האיגוד החל את פעילותו לפני כמה שנים וכולל כ־35 חברות מהענקיות בשוק הסיני. המטרה הרשמית של האיגוד היא קידום ופיתוח היחסים הכלכליים והמסחריים עם מוסדות הממשלה ועם ארגונים בישראל. הסיבה היא שהסינים רואים בישראל יעד כלכלי ואסטרטגי, והם מנסים להמשיך לזכות במכרזים ענקיים של פרויקטים נוספים בישראל ובדרך לצלוח את הקשיים הביורוקרטיים, שעדיין אינם מרתיעים את חברות הענק.

במהלך סיור עיתונאים שנערך במטות של חברות הענק הסיניות בערים השונות בסין וכן באתרי העבודות ובפרויקטים ענקיים שכבר הסתיימו, הסינים התייחסו לישראל כמעצמה גלובלית והם מקווים לרכוש ניסיון וידע שישמשו עבורם שער כניסה גם למכרזים בתחומי התשתיות והבנייה במערב אירופה ובארה"ב. נשיא חברת CCECC, צ׳ן שיצ׳נג, אף סיפר לנו על הרצון להרחיב את ההשקעות והפרויקטים בישראל ואף לשקול שותפות במימונם.

כניסה קשה לישראל

עם זאת, מתברר שהמיומנות, הטכנולוגיה והדאגה לבטיחות וקצב העבודה המהיר של הענקיות הסיניות בישראל לא גרמו עדיין למדינה לפרוס לפניהם שטיח אדום, ואסור לשכוח את ההסתייגות ברקע של ארה"ב מכניסתן של החברות הסיניות לישראל.

אם ניקח לדוגמה את חברת הבנייה הפרטית "לונגשין" הסינית, הכניסה שלה לישראל לפני כמה שנים לוותה בהפסדים כספיים לא מעטים, ולמרות הדאגה שלה לבטיחות העובדים, שהיא מעל לכל, החברות הישראליות לא ששו לשתף עימה פעולה.

הכניסה של החברה לישראל לפני כארבע שנים היתה קשה גם בגלל קשיי התאקלמות ומנטליות שונה לגמרי. כמו כן, חברות ישראליות ניסו לנצל את התמימות העסקית של הסינים. כך סיפר ל"ישראל היום" רחבי דייג, עוזר המנכ"ל של חברת לונגשין בישראל, והוסיף: "החברות הישראליות הציעו לעזור להם לדלג על נבכי הביורוקרטיה הישראלית, ובסופו של דבר הוציאו מהם סכומי כסף מופרכים, והעלות לא הצדיקה את ההשקעה".

למרות ההפסדים הם נשארו בארץ כי הם באו מתוך ראייה לטווח ארוך והבינו שחדירה לשוק זר דורשת עקומת למידה ממושכת, והיום החברה מתחברת ליזמים הגדולים במשק. סיור בסין בעיר שבה נוסדה החברה מגלה את היעילות שלה, כאשר בתוך שנתיים מרגע העלייה לקרקע וחצי שנה אחרי התכנון היא תסיים פרויקט של שכונה חדשה בת 36 בניינים.

כעת נראה שאם ישראל מעוניינת בצמצום פערים מהותיים בשוק הנדל"ן המקומי וכן לקדם פרויקטים של תחבורה, תשתיות ואנרגיה - היא חייבת להסיט את מבטה מזרחה. "חברת לונגשין לא מתייאשת מלנסות להכניס את הטכנולוגיה הסינית לישראל, אבל כל ניסיון מלמד אותם שיעור נוסף בביורוקרטיה הישראלית, שבמקום לסייע היא תוקעת מקלות בגלגלים".

הכתב היה אורח של איגוד החברות הסיניות בישראל