כאשר מסתכלים במבט מרוחק על כלכלת ישראל בתקופה האחרונה, מקבלים תמונה מורכבת למדי. מצד אחד, הבורסה בסופו של חודש יולי סיימה בעליות יפות; מצד שני, התחזיות של הגופים הפיננסיים מדאיגות, לצד התחושה שמגיעה מהשטח.
זה החל עם הדו"ח החריג של מודי'ס, המשיך עם סוכנות הדירוג S&P, וגם בנק ישראל עצמו נכנס לתמונה, ובדו"ח היציבות הפיננסית שלו הציג את האי־ודאות במגזר העסקי לנוכח המשבר הפוליטי־חברתי בעקבות החקיקה המשפטית.
בכל הנוגע לבנק ישראל, האזהרות הללו עלולות לגרום לכך שהבלימה האחרונה של הנגיד לעליית הריבית, תהיה בהחלט האחרונה בתקופה הקרובה. העצירה של עליית הריבית היתה סימן מעודד ביחס לתחזיות הקודמות, ונראה כי הנגיד המשיך לפעול בהתאם להחלטות בנק הפד האמריקני. בעוד בארה"ב קצב האינפלציה חזר ליעד המקורי, באירופה האינפלציה נמצאת במגמת ירידה, ואצלנו בחודש שעבר נרשמה היחלשות. הצעד של בנק ישראל היה מתבקש, אך האם לא מדובר באיחור מסוים?
לטעמי, הנגיד היה צריך לעצור את עליות הריבית כבר לפני כמה חודשים, ודבריו של פרופ' ירון על כך שהאינפלציה צפויה להישאר בשיעורים הגבוהים של היום למשך תקופה ארוכה, מעידים על זהירות יתר בבנק ישראל.
כאשר המגמה בעולם בדיוק הפוכה, מוטב שהנגיד יתייחס לצורך בהורדת הריבית בעתיד ובקצב ראוי, כדי לנסות ולאושש מחדש את המשק, לסייע לעסקים שנפגעו מסביבת ריבית גבוהה ולעורר מחדש את שוק הנדל"ן, שנמצא בקיפאון כבר תקופה ארוכה.
לעצור את עליות הריבית
אבל כלכלת ישראל אינה יכולה להתבסס על החלטותיו של הנגיד בלבד, כאמור. הצורך לתמרץ את המשק ולעודד את הפעילות העסקית וההשקעות, הוא קודם כל של ממשלת ישראל, בטח במציאות הנוכחית. בסביבת ריבית גבוהה, עסקים רבים נפגעו בשל התייקרות ההלוואות שלקחו מהבנקים ובשל התייקרות הוצאות מכל הסוגים כמו חשמל, דמי שכירות, שכר ועוד.
את ההשפעות של תוכניות עתידיות ארוכות טווח ניתן יהיה לראות רק בטווח הארוך, ובמקביל, כאמור, מדינת ישראל חייבת לפעול לטווח הקצר על ידי חיזוק העסקים גם במחיר של פגיעה בהכנסותיה, בשביל להחזיק את המשק בעת הזו.
בשנות הקורונה, רשות המסים גרפה לקופת המדינה סכומים גבוהים מעל למצופה, ועכשיו זה הזמן להחזיר לעסקים. אני רואה את המהלך הזה כהשקעה וכהבעת אמון של המדינה בקהילה העסקית, וכצעד שעשוי להציל את המשק מצד אחד.
מצד נוסף, מדובר בצעד המוסרי שעל המדינה לעשות כדי להחזיר בחזרה למי שהניעו את הגלגלים בתקופות קשות יותר.
הורדת מסים ופריסת חובות בערבות המדינה לחברות שלקחו איגרות חוב קונצרניות וצריכות להחזיר אותן מכיוון שאין להן יכולת למחזר, הן מהלכים מתבקשים שעל המדינה לבצע. הרי אנו מאמינים כי כפי שקופת המדינה ידעה לקחת בתקופות מסוימות, תדע היא בתקופות אחרות גם לספק רשת ביטחון ממשית ואמיתית. גביתם - עכשיו תדעו לְגַבּוֹת.
הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון בישראל ובעל משרד רו"ח שרייבר את שרייבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו