מי ששכח לעשות זאת מראש ונאלץ להמיר מט"ח ברגע האחרון בסניף בנק הפועלים בנתב"ג אולי זוכר כי נאלץ לשלם עמלת "שירותים מיוחדים", הגבוהה מעמלת המרת המט"ח. לאחר שביהמ"ש המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית בנושא, כעת דחה ביהמ"ש העליון את הערעור שהבנק הגיש על כך.
על פי המתואר בבקשת האישור, במהלך 2019 ביצע מגיש הבקשה שלוש המרות מט"ח בסניף הבנק בנתב"ג. להפתעתו, העמלות שנגבו ממנו היו גבוהות מהעמלות הרגילות. תחום הבנקאות מוכר למגיש, והתעורר אצלו חשד שהעמלות שגובה הבנק בנתב"ג לא תואמות את התעריפון של הבנק ואינן מאושרות ע"י בנק ישראל.
צפיפות ודוחק: עומסים גדולים בנתב"ג
בקשת האישור הוגשה באמצעות עו"ד רונן עדיני לתביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי. במוקד הבקשה ניצבה המחלוקת בעניין עמלת החליפין שגובה הבנק בסניפו בנמל התעופה. המבקש טען כי העמלה גבוהה בממוצע מזו הנגבית ביתר סניפי הבנק - דבר המנוגד לחוק הבנקאות. עוד נטען כי עמלת החליפין הנגבית בנתב"ג צריכה להופיע בתעריפון הבנק תחת "מטבע חוץ", ולא במסגרת "שירותים מיוחדים", וזאת בהתאם לתעריפון המלא שבכללי הבנקאות.
הבנק טען בתגובה כי הפיקוח על הבנקים התיר לו לגבות את העמלות בנתב"ג בשיעור שונה מהעמלות הרגילות ולכלול אותן במסגרת "שירותים מיוחדים" ולא במסגרת "מטבע חוץ".
"מעוררת תהיות"
בית משפט קיבל לבסוף את בקשת האישור באופן חלקי וקבע כי מטרת תעריפוני הבנקים היא ליצור אחידות ושקיפות אשר יאפשרו ללקוחות להשוות בין הבנקים. כן נקבע, כי מן הראוי לפרש בצמצום את האפשרות של בנקים לסווג באופן עצמאי שירותים המסופקים על ידם כ"שירותים מיוחדים". כאמור, בנק הפועלים לא ויתר והגיש ערעור על ההחלטה לביהמ"ש העליון, שכעת נדחה.
השופט עופר גרוסקופף כתב בהחלטתו: "הצגת ההתייחסות לשער חליפין החל בדלפק נתב"ג במקום אחר בתעריפון הבנק, פרקטיקה שלפיה נהג הבנק עוד קודם לחילופי התכתובות עם הפיקוח על הבנקים, ואשר לפיה הוא מוסיף לנהוג גם כיום - היא פרקטיקה המעוררת תהיות. גם אם הפיקוח על הבנקים לא התנגד לכך במכתב שנשלח בשעתו, ספק אם פרקטיקה זו עומדת בדרישות הדין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו