מנכ"ל לאומי על מיסוי הבנקים: "המס על הבנקים בישראל כבר בין הגבוהים בעולם"

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, התייחס היום (שני) לראשונה אל יוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ להטיל מס על רווחי היתר של הבנקים ואמר: "המס על הבנקים בישראל עומד כבר היום על 36% - גבוה לעומת מה שנהוג במדינות רבות בעולם. ואפשר גם לתת דוגמה מספרד: כאשר הממשלה המקומית שם החליטה להטיל מס על רווחי הבנקים, הבנק האירופי התנגד לכך בחריפות והממשלה הקפיאה את המהלך".

הדברים נאמרו בכנס לשכת רואי החשבון שמתקיים במלון דן אילת על החלטת הבנק להעניק ריבית על העו"ש, פרידמן אמר שלא מדובר בצעד נכון: "אנחנו קשובים לביקורת הציבורית והחלטנו על כך בעת הזו. מדובר בצעד לא שגרתי, שאינו נכון למשקי הבית בהסתכלות ארוכת טווח. עודף נזילות בחשבון ראוי שיהיה בסגירה בפיקדון. אנחנו משתדלים להסביר זאת ולהטמיע בקרב משקי הבית התנהלות פיננסית נכונה".

במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתח היום ביקורת חריפה על הבנקים בדיון של ועדת כספים ואמר כי "התנהלות הבנקים שערורייתית" ועדכן כי באוצר "קרובים מאוד לנוסחה של חקיקה על רווחי היתר של הבנקים. הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח, ונוכל להחזיר את הכסף לציבור. הכסף לא ילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע בדיוק לקהלי היעד".

עוד אמר שר האוצר: "כפי שכבר אמרתי בתקופה האחרונה אנחנו לא נסכים למצב בו הבנקים גוזרים רווחי עתק על חשבון הציבור. הריביות הועלו כדי להיאבק באינפלציה ולשמור על החוסן הכלכלי של המדינה ולא כדי שהבנקים יגרפו הון. יחד עם הנגיד, תוך שמירה מוחלטת על עצמאות בנק ישראל, אנו עובדים על מודלים במסגרתם הכסף יחזור לציבור ותגבר התחרות במערכת הבנקאית".

ברקע לדברים ביקורת ציבורית נוקבת על רווחי העתק של הבנקים אשר נובעים ברובם מעליית הריבית במשק שלא מגולגלת בצורה מספקת על יתרות הזכות והפיקדונות של הציבור וכן מגולגלת ביתר שאת על ההלוואות ויתרות החובה.

מנכ"ל לאומי: "הריבית תתחיל לרדת ברבעון השלישי של 2024"

על הסביבה המאקרו-כלכלית אמר פרידמן "כלכלה זה הרבה פסיכולוגיה. כלכלה רוצה ודאות ולא אוהבת תחזיות פסימיות, בעיקר כשאין להן ביסוס. נבואות קשות מגשימות את עצמן לפעמים. ולכן, חשובה האמירה שיגיעו ימים יותר טובים. אנחנו בלאומי מעריכים שלמרות ההאטה באירופה ובארה"ב, ברבעון השלישי של השנה הבאה (2024) הריבית בישראל תתחיל לרדת. רוב החברות במשק יצלחו את ההאטה ואני לא צופה מיתון בישראל. שוב, מקבלי ההחלטות צריכים להסתכל על המצב הנוכחי כהאטה ולא כמיתון. יש האטה אמנם, אבל פחות משמעותית מאשר בארה״ב ובאירופה. בשנה הבאה ישראל צפויה לחזור לקצב צמיחה של יותר מ-3%".

פרידמן התייחס גם אל מחירי הדירות בישראל ואמר: "בענף הנדל"ן (ולא רק) עודף הבירוקרטיה בישראל שווה 4% מהתוצר. על ידי נקיטת סדרת מהלכים לטיפול בבירוקרטיה, יכולנו לצלוח גם את המשבר הנוכחי וגם את המשבר הבא, אם יבוא. זה יקרה אם הממשלה תגיד: 'עד כאן!', אם לוקחים כדוגמה את משבר הדיור, אני אומר בצורה ברורה - אין פתרונות קסם. אפשר להאט את קצב עליית המחירים לעוד שנה או שנתיים, אבל הפתרון האמיתי צריך להיות בקיצרו ההליכים הבירוקרטיים ובהשקעה בתשתיות. אני מייחל לכך שהממשלה תבחר בדרך זו, כך שיזמי פרויקטים יוכלו להשלימם תוך 3-4 שנים לכל היותר".

על משבר ההיי-טק אמר "כיום קשה לחברות צעירות לגייס בסבבי b ו-c. אם הירידה בהשקעות תימשך לאורך זמן - אנחנו נראה ירידה בייצוא ההיי-טק הישראלי. אני מקווה שהמשבר הנוכחי יהיה קצר ושההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק. מרבית ההשקעות בהיי-טק הן מצד משקיעים זרים. המוסדיים לא יכולים אמנם למלא את כל החוסרים, אבל הממשלה יכולה לעודד אותם ליותר השקעות".

על כניסת חברות הפינטק למערכת הבנקאית אמר פרידמן: "אנחנו רואים בכך הזדמנות. הבנק משתף איתם פעולה ונהנה מהחדשנות ומהטכנולוגיה שהם מביאים, שעוזרים לשדרג את חוויית הלקוחות מהמוצרים הבנקאיים".