נגיד בנק ישראל: "הייתי רוצה שלכל ילד חרדי יהיו את המיומנויות לצאת לשוק העבודה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מאותת בראיון שאם לא יהיו הפתעות, כמו מדד מאי גבוה במיוחד או פיחות נוסף של השקל, ייתכן ומדובר בהעלאת הריבית האחרונה. בנוגע לחלוקת הכספים הקואליציוניים אמר הנגיד: "הייתי רוצה שכל ילד חרדי יוכל באם הוא רוצה לצאת בצורה שוויונית לשוק העבודה, שיהיו לו את המיומנויות", אך לדבריו, התקציב לא בדיוק פוגש את העקרונות האלה, וגם לא מטפל מספיק ביוקר המחייה.

ח"כ ישראל אייכלר טען היום בבוקר כי נכשלת בהורדת האינפלציה ולכן אתה חייב להתפטר ואף לעמוד ל"דין הציבור".

"את התובנות של חבר הכנסת אייכלר אני מכיר מזה זמן. כבר ב-2019 היה לי נאום ועבודה שמנתחת את החשיבות של המגזר החרדי, את חשיבות הקניית המיומנויות וחשיבותו לצמיחה של המשק הישראלי. המספרים מראים שיהיה צורך בהעלאת המס ב-16% ב-2065 בהתאם לסימולציה אם הדמוגרפיה תמשיך כמו שהיא, היה באותו נאום ולאחר האירוע הזה הוא איבחן אותי כ"אנטישמי", אז תרשי לי לא להתייחס ספציפית לאמירות".

אבל לגופו של עניין, אולי כלי הריבית לא באמת מוכיח את עצמו?

"בדיוק נהפוך הוא. תהליך העלאות הריבית שאותו אנחנו מובילים בצורה נחושה, מקבל שבחים רבים מכל הגופים הבינלאומיים. צריך להבין מה היה קורה אם לא היינו עושים אותו. אנחנו היינו מוצאים את עצמנו באינפלציה הרבה יותר גבוהה, אפילו אולי אינפלציה דו ספרתית. כמו שחלק משאר המדינות חוות. אני רוצה להזכיר לך שבאינפלציה כזאת ההכנסה נשחקת והשכבות החלשות נפגעות במיוחד. אתה עלול למצוא את עצמך בעולם בו אנשים פונים לכתוב חוזים, כמו שכירויות וכדו', במטבעות אחרים, וזה כמובן היה מקשה על קבלת החלטות עסקיות. לכן אנו חייבים להבין מה היה המחיר האלטרנטיבי של הפעולות שלנו. אנחנו מבינים שתהליך העלאות הריבית גורם לכאב, אבל אם לא היינו פועלים כך, הכאב היה לאין ערוך יותר גדול, והסיכונים להתבדרות האינפלציה היו מאוד מאוד גבוהים".

מתי נוכל לראות את הפסקת התהליך של העלאות הריבית?

"אני כמובן לא מתחייב, ואנחנו בוחנים כל החלטה בהתאם לנתונים ובהתאם לפעילות וגם בראייה צופה פני עתיד. קודם כל, צריך להגיד שהמדד הנוכחי אכן הפתיע כלפי מעלה, ולא רק אותנו, בתוך המדד הזה יש את סעיף הנסיעות שהוא עונתי יותר והוא היה גבוה, אבל בסך הכל אנחנו רואים שהאינפלציה דביקה. אנחנו גם צופים שהמדד הבא יהיה גבוה, אבל ככל שלא יהיו הפתעות גדולות ביחס למדד הבא, ככל שלא נראה איזשהם אירועים שיגרמו לפיחות משמעותי של השקל, אנחנו נמצאים כבר בסביבת ריבית שאנחנו מעריכים שהיא מספיקה על מנת לרסן את הכלכלה ולהביא אותנו חזרה ליעד האינפלציה".

כלומר, יכול להיות שהעלאת הריבית הנוכחית לרמה של 4.75% הייתה האחרונה.

"חשוב להבין שזה מה שאנחנו מעריכים, אבל זוהי לא הבטחה, וככל שישתנו התנאים אנחנו נחושים ואנחנו נעשה כל מה שצריך ולכן אין פה הבטחה. יש פה כרגע הערכה שזוהי סביבת ריבית כפי שאנחנו קוראים את התנאים הנוכחיים ככזו שתהיה מרסנת ותביא לאינפלציה לרדת חזרה ליעד. בכל מקרה אנחנו נפעל לפי הנתונים, ואנחנו נעשה את כל מה שצריך במידה ויהיה צורך בכך"

האם אתה לא מרגיש לבד במערכה של ריסון האינפלציה והאם על הממשלה לעשות יותר?

"צריך לעשות הבחנה בין יוקר המחייה לבין גל ההתייקרויות. באירועים מאוד נקודתיים כמו לדוגמא בפרוץ המלחמה בין אוקראינה לרוסיה בהחלט יכול להיות שהממשלה מסייעת באופן זמני, אבל גם בדברים האלה אנחנו רואים שלפעמים קשה לצאת מאותם מאותו סיוע זמני.
לגבי יוקר המחיה - אני חוזר ואומר, ישראל יקרה במנעד של תחומים. בתחום הקמעונאות אנחנו חייבים שיהיו פה שינויים מבניים. בתחום הדיור חייבים להמשיך כדי שנראה התמתנות לאורך זמן שגם תתבטא בהתמתנות המחירים של השכירויות, אנחנו חייבים להגדיל את ההיצע - ופה חייבים את תנופת היתרי בנייה והתכנונים, אבל גם להגיע להכרה שהמכרזים צריכים להיסגר במחירים יותר נמוכים. וכמובן נושא התחבורה. לצערי, עבור כל שלושת הנושאים הללו, אם זה קמעונאות, תחבורה או דיור, אין פה איזשהו קסם שאפשר לפתור בצורה מיידית, אלא צריך לבצע רפורמות".

בזמנו אמרת שהתקציב שהממשלה אישרה הוא אחראי ומרסן, אתה עדיין חושב כך?

"מסגרת התקציב היא מרסנת ותואמת את המדיניות המוניטרית, גם הסכמי השכר הם כאלה. אבל בתוך המסגרת הזאת אנחנו לא רואים מספיק נושאים שהם או מחוללי צמיחה, או שהם מתמודדים ישירות עם שלושת הנושאים שהזכרתי בתחום הורדת יוקר המחיה".

ומה היא עמדתך בנוגע לחלוקת הכספים הקואליציוניים שוודאי לא תורמת לצמיחה?

"לא מעט מהפעמים ההבחנה בין מהו קואליציוני למה הוא בתוכנית השוטפת הוא קצת עמום, אבל העיקרון הוא חשוב. בבנק ישראל כל הזמן יש ניתוחים בנושא המגזר החרדי שאנחנו מגישים לממשלות השונות שהיו פה. ברור לנו שלטובת הצמיחה של המשק, ברמת הפרט, הייתי רוצה שכל ילד חרדי יוכל באם הוא רוצה לצאת בצורה שוויונית לשוק העבודה, שיהיו לו את המיומנויות. ברמת המאקרו, אנחנו מבינים שלאור השינויים בדמוגרפיה שצפויים למגזר החרדי יש משקל גדול, ולכן זה חשוב ברמת המאקרו שהם יצטרפו לשוק התעסוקה. חשוב לעשות את זה בצורה שתאפשר לשמור על אורחות חייהם, גם מצד המעסיקים, גם מצד הממשלה, חשוב שנמצא את הדרך לצרף אותם לקטר המשק. ובעיקרון הזה, כנראה שהתקציב לא בדיוק פוגש אותם".