על אף החשש כי חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית יוביל את חברת דירוג האשראי S&P לקבל החלטה דומה לזו של מודי'ס, אזרחי המדינה יכולים לנשום לרווחה - החברה אישרה אמש את תחזית הדירוג של ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה. תרחיש הבסיס עליו בונים ב-S&P הוא השגת פשרה בנוגע לרפורמה המשפטית.
בהודעה משותפת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בתגובה לדירוג האשראי של S&P נכתב: "הותרת הדירוג החיובי של ישראל, בתקופה כלכלית עולמית מאתגרת, היא הבעת אמון במדיניות הכלכלית הנכונה שאנו מובילים. בקרוב נעביר את תקציב המדינה בכנסת כדי להבטיח את המשך המאמצים שלנו לחיזוק הכלכלה ולמאבק ביוקר המחייה לטובת כל אזרחי ישראל".
למרות האופטימיות בנוגע להידברות, בחברה מעריכים כי הצמיחה תעמוד על 1.5% בלבד השנה. ביקשנו מכמה כלכלנים בכירים להתייחס להודעת חברת הדירוג הבינלאומית ולתת את הפרשנות הקצרה שלהם.
"הסתה, דיבה וקשקשת הבלתי פוסקת"
"מעולם לא היה סיכון אמיתי לדירוג האשראי של מדינת ישראל, וכל מי שאמר אחרת צריך פשוט להתבייש," אמר פרופסור ירון זליכה ל"ישראל היום". "ההודעה של S&P סותמת את הגולל על מסע ההסתה הכלכלי שביצעו פה בחודשים האחרונים. לא רק שאין הורדת דירוג אשראי, אין אפילו ההורדה של תחזית הדירוג. אין שום אינדיקציות לתנועות המוניות של משקיעים החוצה או לזרימות כספים אדירות לחו"ל, התמוטטות של בנקים או להלאמות כספים של ממשלת ישראל. בושה וחרפה לכל מי שכל גורם מקצועי ששיתף פעולה עם הסתה, הדיבה והקשקשת הבלתי פוסקת שניסתה ללא הצלחה לחבל בכלכלת ישראל".
עוד הוסיף פרופ' זליכה: "תחזית הצמיחה של המשק הישראלי, כפי שהלכה והתבהרה עוד מאמצע השנה הקודמת היא פועל יוצא של מדיניות כלכלית כושלת של ממשלת לפיד ובנט, אשר דרדרה את הצמיחה לנפש במשק לרמה אפסית".
בנוגע למדיניות הכלכלית, אמר זליכה: "ממשלת ישראל הנוכחי חייבת לעשות ריסטארט, כיוון שהיא לא שינתה מאומה מהמדיניות הקודמת. אין בתקציב מנועי צמיחה, אין שום רפורמה משמעותית שתטפל ביוקר המחיה ואין שום סולם לבנק ישראל לעצור את עליית הריבית, שלא לומר להפחית אותה. רה"מ נתניהו חייב לקחת את המושכות לידיו".
"לממשלה הנוכחית אין גרגר של אחריות תקציבית"
"אי הורדת הדירוג של ישראל הינה בשורה טובה," אמר הממונה לשעבר על התקציבים ויו"ר חברת דירוג האשראי מידרוג, דוד מילגרום. "עם זאת כדאי להבין כי בכל הקשור לדירוג אגרות חוב של חברה עסקית, מקובל שגורמים מקצועיים בחברה מנסים לשכנע את חברות הדירוג בטיעונים שונים כי אין הצדקה להורדה מצידן, אך ככל שחברה עסקית מפעילה לחץ כבד יותר ובדרגים גבוהים יותר, כך עולה החשש כי המצב הפיננסי של החברה אינו יציב במיוחד והיא מנסה ככל יכולתה למנוע זעזוע בעקבות הורדת הדירוג".
"השיח הטבעי הוא בין מקצועני חברת הדירוג לבין דרגים מקצועיים במשרד האוצר ובנק ישראל," מוסיף מילגרום. "אך התערבות אישית של ראש ממשלה ואף נשיא המדינה כדי למנוע הורדת דירוג, מעידים יותר מכל על חשש ליציבות הכלכלית של המדינה".
"לא חסרות סיבות לחשש: המהפכה המשפטית היא גורם סיכון ענק, אך לא רק היא. לממשלה הנוכחית אין ולו גרגר אחד של אחריות תקציבית. היא נוהגת בפזרנות בתקציב במדינה - מיליארדים עפים לכל כיוון ולכל דורש, כאילו אין כל מגבלה. הכנסות המדינה נמצאות בצלילה ושני אלו ישפיעו על הגירעון שצפוי להרקיע שחקים וליפול סופו של דבר על כלל הציבור. סדרי העדיפויות של הממשלה מדירים אוכלוסיות משוק העבודה, והנטל על משלמי המיסים ילך ויגדל. אין לשכוח את הבעיות הביטחוניות שלנו. אשר על כן ראוי כי הממשלה תשנס מותניה לטיפול בבעיות העומק שלנו ופחות בשכנוע חברות הדירוג להטות עימנו חסד".
"בעתיד הדירוג ימשיך לעלות, כמו שהיה בעבר"
"היום חברת דירוג האשראי S&P הודיעה שהיא מותירה על כנה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל. אפשר לנשום לרווחה," אומרת ד״ר מרים שוורץ זיו מהאוניברסיטה העברית וחברת פורום המומחים באלדר משכנתאות. "מאז 1996 הדירוג של מדינת ישראל נשאר יציב או עלה לאורך השנים. עצם השיח הוא לא דבר חיובי או רצוי. זה נובע מחוסר היציבות הפוליטי השורר במדינה, ובפרט מהדיבורים על המהפכה המשפטית, שפוגעים ביציבות של המערכת הפיננסית ומקטינים את רמת הוודאות שקיימת עבור מי שרוכש אגרת חוב המונפקת על ידי מדינת ישראל. כמובן שגם המצב הביטחוני, הירידה בגביית המיסים, והמידה בה תקציב המדינה מנוהל באופן שמעודד צמיחה לטווח ארוך הינם פקטורים שמשפיעים על דירוג האשראי".
"היו שנים בהן מדינת ישראל נאלצה לשלם ריבית גבוהה מאוד (אפילו מעל 10%) עבור אגרות החוב שהיא הנפיק," מוסיפה ד"ר שוורץ זיו. "כאשר הריבית גבוהה, המשמעות היא שהמדינה משלמת ומגלגלת מיד שנה סכומי עתק עבור תשלומי ריביות. כמו כן, גם חברות ישראליות נאלצות לשלם ריבית גבוהה יותר עבור אגרות החוב שהן מנפיקות משום שגם היציבות שלהן נפגעת אם היציבות של מדינת ישראל נפגעת. לסיכום, חשוב מאוד שדירוג האשראי של מדינת ישראל לא יפגע, ושבעתיד הדירוג ימשיך לעלות, כפי שהמגמה הייתה בעבר".
"הדו״ח מהוה תמרור אזהרה לכלכלת ישראל"
"דוח הדירוג של S&P נמנע מהורדת אופק הדירוג של ישראל, בהתבסס על הנחת מוצא ששינויים חוקתיים יועברו רק בקונצנזוס רחב," מסביר הכלכלן הראשי של פירמת הייעץ BDO, חן הרצוג. " יחד עם זאת הדוח מתריע כי הדירוג עלול לרדת אם יהיה גידול משמעותי בסיכונים הפוליטיים. הדו״ח מהוה תמרור אזהרה לכלכלת ישראל: לראשונה S&P קובע כי שנת 2023 היא למעשה שנה של מיתון, כלומר שנה של ירידה בתוצר לנפש. ההערכה של S&P של צמיחה שלילית של 0.5% בתוצר לנפש".
"הערכות S&P מחדדות את חוסר הסבירות של הנחות הבסיס של משרד האוצר בתקציב המדינה לשנת 2023," ממשיך הרצוג. "בעוד שהתקציב שהוגש התבסס על הנחה של צמיחה של כ-1% בתוצר לנפש, כלכלני S&P מעריכים כאמור ירידה בתוצר לנפש. המשמעות הוא שנדרש חישוב מחדש של תקציב המדינה והתאמתן לתנאים של האטה כלכלית וירידה ברמת החיים".
