הריבית עלתה בפעם התשיעית ברציפות; בנק ישראל הציג תחזית מדאיגה במקרה של חקיקת הרפורמה במתכונתה

בפעם התשיעית ברציפות, בנק ישראל העלה היום (שני) את הריבית במשק. ההעלאה בוצעה לפי מרבית התחזיות, והריבית עלתה ב-0.25% לרמה של 4.5%. בכך נקבע שיא של 16 שנים בגובה הריבית, מאז ינואר 2007.

הסיבה העיקרית לעלייה המתמשכת היא האינפלציה הגבוהה, כאשר שני המדדים האחרונים עלו מעל התחזיות בשוק, ופיחות השקל מוסיף גם הוא ללחצים האינפלציוניים.

בנק ישראל הציג שני תסריטים בנוגע להשפעת הרפורמה המשפטית על הצמיחה במשק ועל הכלכלה: הראשון - בו המחלוקת סביב החקיקה מיושבת ואינה משפיעה על הפעילות הכלכלית והשני- בו הרפורמה המשפטית תוביל לעלייה בפרמיית הסיכון, פגיעה בייצוא וירידה בהשקעות.

חטיבת המחקר של בנק ישראל הציגה תרחיש ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. תרחיש זה מלווה באי-ודאות גבוהה מהתרחיש הסטנדרטי, לגבי עוצמת והתמדת הזעזועים, ולכן הניתוח מוצג על פני 3 שנים כמקשה אחת.

התחזית מציגה אינדיקציה של ההשפעה על ההתפתחויות הכלכליות ושל סדרי הגודל שלה בשלוש השנים הקרובות. במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות. במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות.

בתרחיש האופטימי של חטיבת המחקר מוצג תסריט בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך. בתרחיש זה התוצר בשנת 2023 צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%.

בנק ישראל העלה את תחזית הריבית שנה קדימה לרמה של 4.75% מ-4% בסוף 2023 בתחזית הקודמת. "הריבית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024, ולסייע להתכנסות האינפלציה אל מרכז היעד במהלך 2024", נכתב בתחזית חטיבת המחקר. עוד עולה מהתחזית כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים, המסתיימים ברבעון הראשון של 2024, צפוי לעמוד על 3.4%.

בהודעת הוועדה המוניטרית נכתב כי "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.2%. נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות".

"הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בסביבת המגמה ארוכת הטווח, אך קצב התרחבותה הואט ביחס לאשתקד. היקף הפעילות בשוק הדיור מתמתן. במחירי הדירות ממשיכה ההתמתנות בקצב העלייה. מספר העסקאות והיקף המשכנתאות שניטלו מוסיפים לרדת. לעומתם, מחירי השכירות המשיכו במגמת העלייה. מאז החלטת המדיניות האחרונה שערי החליפין אופיינו בתנודתיות גבוהה– כשבסיכום התקופה נחלש השקל מול הדולר ב-1.5%, מול האירו ב-3.3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-2%".

עוד צוין כי "בעולם, סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה אך מצויה במגמת התמתנות. עם זאת, מדדי הליבה במדינות שונות הוסיפו לעלות. גם העלאות הריבית בעולם נמשכות אך הקצב מתמתן. הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסוימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה רוחבית ועדיין מצויה ברמה גבוהה. לכן, הוועדה החליטה על העלאת הריבית. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

לפי נתוני האינפלציה האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר ב-5.2%, רחוק מאוד מטווח היעד של בנק ישראל העומד על 1-3%.

החקיקה ההמשפטית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס להתפתחויות האחרונות סביב סוגיית החקיקה הקשורה למערכת המשפט אשר נדונות בימים אלו בבית הנשיא ואמר: "לאי-הוודאות והאירועים שהיינו עדים להם בשבועות האחרונים הייתה באופן טבעי גם השפעה על הכלכלה הישראלית. אני סבור כי ככל שתתקבל החלטה המשקפת הסכמה רחבה תוך הידברות ושיתוף פעולה, גם הכלכלה הישראלית תצא נשכרת."

לא חצי אחוז

נזכיר כי בראיון ל- CNN אמר נגיד הבנק אמיר ירון, כי האינפלציה בענפי השירותים עדיין "דביקה" וגבוהה וכי הבנק נחוש מאד להוריד את האינפלציה בחזרה ליעד, באמצעות המשך העלאות ריבית.

אם כך, מדוע בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז ולא ובחצי? משום שהריבית הנוכחית כבר משפיעה על המשק ופועלת לריסון הביקושים ומאטה את פעילות המשק, בייחוד בשוק הנדל"ן. נראה כי בנק ישראל כבר קרוב לסיום ההעלאות, כך שהגיוני כי יבחר להאט מעתה את קצב ההעלאות הריבית. נוסף על כך, גם הבנק הפדרלי של ארה"ב מיתן את קצב העלאת ריבית הפד.

בשוק הריביות הישראלי חוזים כי הריבית הסופית ברצף העלאות הנוכחי תגיע לרמה של 4.8-4.9% ולאחר מכן בתחילת 2024 יחולו הורדות ריבית הדרגתיות.

חשיבותו של פיקוח הדוק

הנגיד התייחס היום גם למצב הבנקאות העולמית ובפרט לקריסת בנקים בארה"ב, ובראשם SVB, ששימש בנק משמעותי לתעשיית ההיי-טק, ומכירת הבנק השני בגודלו בשווייץ, Credit Swiss לבנק UBS, לאחר שנקלע לקשיים. "חשוב לי להדגיש, כי כל אלה ממחישים את חשיבותו של פיקוח הדוק, כפי שנהוג בבנק ישראל. פיקוח השם דגש מתמיד על יציבות המערכת הבנקאית, אשר בה מופקדים כספי הציבור, ושצלחה משברים גלובליים משמעותיים. כל זה מתקיים לצד שורה של תהליכים שקידמנו בשנים האחרונות, אשר נועדו לשפר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית, ולהגדיל את כוח המיקוח של הלקוחות."