דו"ח בנק ישראל: צמיחת פריון העבודה בישראל הואצה בעשור האחרון

צמיחת פריון העבודה בישראל, שהינה רכיב חיוני להבטחת צמיחה בת-קיימא של המשק, הואצה בעשור האחרון ואף החל תהליך של צמצום הפער ביחס למדינות ה-OECD. כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2022. יש לציין כי מדובר בנתונים טרום ההכרזה על הרפורמה המשפטית.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון ציין בדו"ח כי עם זאת פריון העבודה בישראל עודנו נמוך בהשוואה למדינות המפותחות והעלאתו היא מהאתגרים המרכזיים שהמשק ניצב בפניהם. לשם כך יש לפעול במספר צירים אסטרטגיים, בהם פיתוח ההון האנושי, השקעה בתשתיות פיזיות, בעיקר לתחבורה ציבורית ובתשתיות דיגיטליות, קידום השימוש באמצעים דיגיטליים בעבודת הממשלה וקידום התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית לצד המשך שמירה על יציבותה.

התוכנית שהגיש בנק ישראל לממשלה הנכנסת עם הקמתה מתייחסת בפירוט לנושאים אלה, וכן להתמודדות עם אתגרים נוספים בהם הדיור והאקלים.

דו"ח בנק ישראל מעצם טבעו סוקר את השנה שחלפה. הנגיד הדגיש בדוח "יחד עם זאת אני מוצא לנכון להתייחס בקצרה גם להתפתחויות בחודשים האחרונים. התקופה הנוכחית בה התנאים הכלכליים העולמיים והמקומיים משתנים, מחייבת ניהול אחראי במיוחד של המדיניות הפיסקלית; ואכן, בסוף פברואר אושרה בממשלה הצעת תקציב המדינה שמסגרתה עומדת בהלימה למדיניות המוניטארית המצמצמת בתקופה זו.

"גם הסכמי השכר במגזר הציבורי שנחתמו לאחרונה עקביים עם ריסון האינפלציה והחזרתה לתחום היעד. במקביל, מקדמת הממשלה שינויי חקיקה הנוגעים למערכת המשפט בישראל. קיומם של מוסדות חזקים ועצמאיים חיוני ליציבותו ולשגשוגו של המשק לאורך זמן, דבר העולה גם מהספרות הכלכלית המחקרית. מספר התפתחויות בשווקים הפיננסיים והתייחסויות של גורמים כלכליים בין-לאומיים לתהליכי החקיקה הנדונים בימים אלה בישראל מחדדות את הצורך להבטיח את עצמאותם ומקצועיותם של המוסדות בישראל וכן את הצורך ששינויים משמעותיים ייעשו בהסכמה רחבה".

עוד עולה כי ההשקעה הגבוהה בבנייה למגורים תרמה לצמיחה המהירה של המשק בשנה שעברה. למרות התרחבותו של היצע הדירות והרמה הגבוהה של התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות, המשיכו מחירי הדירות לעלות במהירות לאורך מרבית השנה, אולם לקראת סופה עלייתם התמתנה ואף נרשמו ירידות במחירי הדירות החדשות. ההתמתנות בעליית מחירי הדירות מושפעת גם מהירידה בביצועי העסקאות, שהתרחשו גם על רקע התייקרות המשכנתאות.

באשר לנתוני 2022 מציין הנגיד כי שנת 2022 התאפיינה בשני תהליכים מרכזיים, שהחלו עוד בשנת 2021, על רקע ההתאוששות המהירה מהשפעות מגפת הקורונה: צמיחה מהירה לצד התגברות הלחצים האינפלציוניים.

הלחצים האינפלציוניים החלו בזעזועי היצע בין-לאומיים, שעליהם התווספו לחצי ביקוש מקומי אשר הלכו וגברו במהלך השנה. לצד דעיכת ההשפעות השליליות של המגפה הופיעו גורמים נוספים שהשפיעו באופן שלילי על המשק ובהם המלחמה באוקראינה.

האינפלציה הסתכמה השנה ב-5.3% ובכך לראשונה בעשור האחרון, חרגה מעל תחום היעד. האצת האינפלציה החלה עוד בשנת 2021, לאחר שנים רבות שבהן רמתה הייתה נמוכה מאוד. בדומה למתרחש בעולם האצת האינפלציה הושפעה בשלב הראשון בעיקר ממגבלות ההיצע העולמיות, על רקע היציאה ממשבר הקורונה. מגבלת ההיצע החריפה השנה על רקע המלחמה באוקראינה שהשפעותיה ניכרו בעיקר במחירי האנרגיה והמזון. עם זאת, האינפלציה בישראל השנה הייתה נמוכה מאשר במרבית המדינות המפותחות במידה רבה בזכות הישענותה של ישראל על מאגרי גז משלה, שמחיריו קובעו בהסכמים ארוכי טווח. השקל פחת במהלך השנה ב-4% , תהליך שנמשך גם בתחילת שנת 2023.

התוצר צמח בשנת 2022 בקצב מהיר של 6.4%, בהמשך לצמיחה הגבוהה בשנת 2021 שעמדה על 8.6%. רמת התוצר במהלך אותה השנה הייתה גבוהה מזו הנגזרת ממגמתו בשנים שקדמו למשבר הקורונה. צמיחה זו נשענה על הגידול המהיר של הצריכה הפרטית, היצוא וההשקעה, בעיקר הבניה למגורים. בצריכה הפרטית בלטה התרחבותה המהירה של צריכת השירותים, על רקע הסרת כלל המגבלות על פעילותם של ענפי שירותי הקרבה. משקי הבית לא שחקו השנה את החיסכון הניכר שהם צברו מתחילת משבר הקורונה, שחיקה שהייתה מגדילה עוד יותר את הצריכה הפרטית.

גידולו המהיר של היצוא המשיך להישען בעיקר על יצוא שירותי ההיי-טק, אולם בשנתיים האחרונות ניכר גם גידול נאה של יצוא הסחורות. הצמיחה המהירה השתקפה גם בשוק העבודה ההדוק: שיעור התעסוקה עלה, שיעור האבטלה ירד, והם חזרו לרמותיהם טרם המשבר.

עוד ציין הנגיד כי עם היציאה ממשבר הקורונה והופעת לחצים אינפלציוניים היה בנק ישראל מהבנקים המרכזיים הראשונים בעולם שהפחיתו במהלך שנת 2021 את מידת ההרחבה המוניטרית באמצעות הפסקת השימוש בכלים המוניטריים המיוחדים שהופעלו בעת המשבר. בתחילת השנה עוד נשמרה רמת הריבית הנמוכה, לנוכח התחלואה הרחבה בנגיף האומיקרון ואי-הוודאות ששררה ביחס לדעיכת מגפת הקורונה וכדי לתמוך בהתאוששות המשק ממנה.

במהרה התברר כי הפעילות במשק מתאוששת בקצב מואץ וכי האינפלציה מאיצה ונובעת במידה גוברת והולכת גם מלחצי ביקוש. האצה נוספת באינפלציה ברחבי העולם חלה כאשר פרצה בפברואר של אותה שנה המלחמה באוקראינה, שגרמה למחסור בחומרי גלם ולעליה חדה במחירי הסחורות בעולם.

לפיכך הודיעה הוועדה המוניטרית כבר בפברואר כי היא מעריכה שבקרוב יבשילו התנאים להעלאה הדרגתית של הריבית. באפריל החלה הוועדה בתהליך מהיר של העלאת הריבית – מ-0.1% ל-3.25% בסוף השנה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2010, והמשיכה להעלות את הריבית גם בתחילת 2023. העלאתה המהירה והנחושה, אף זאת בדומה למדינות רבות, נועדה למנוע את התבססות האינפלציה ברמה גבוהה.