טוב, אבל לא מספיק: מאחורי העברת התקציב בתקופת חוסר הוודאות

הציניקנים פקפקו, אנשי האופוזיציה תידרכו שהתקציב לא יעבור, כותרות העיתונים גרסו ששום דבר לא סגור – אבל זה קרה, ולמדינת ישראל יש תקציב דו-שנתי. למרות הקשיים והאתגרים, אנשי האוצר והשר בצלאל סמוטריץ' הצליחו להעביר אתמול (שישי) בממשלה תקציב אחראי, שלא פורץ מסגרות.

למרות הדרישות הקואליציוניות הגבוהות, התקציב נסגר על יעד גירעון מאוד נמוך ביחס לשנים הקודמות. כדי לממן חלק מהתוספות שדרשו השרים בוצע קיצוץ רוחבי של כל המשרדים בגובה של 3%, מה שיאלץ את המשרדים לקצץ בהתקשרויות ורכישות, אך לא מדובר בדבר חריג, גם אצל שרי אוצר קודמים נעשו קיצוצים רוחביים בעת אישור התקציב.

החוברת של הרפורמות מבניות (חוק ההסדרים) מתפרסמת אחרי כשבוע מרגע אישור הממשלה.

גם לא חוזרים ל"קופסאות", וגם מתחילים לממן תוכניות

למרות הצעות שהועלו לחזור ל"קופסאות" חוץ-תקציביות, דבר שעלול היה להדאיג את חברות דירוג האשראי, שר האוצר וראש הממשלה הצליחו להימנע מכך. הקיצוץ הרוחבי מימן, בין היתר, תוספת בגובה של 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי ולממן תוספת של מיליארדים למשרד הבריאות ולמשרד החינוך כדי לממן את השלב הראשון של תוכנית חינוך חינם לגיל הרך – לגילאי 3-2.

מעבר לכך, לפי הערכות הדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות עלו מיליארדי שקלים. נציין כי חוברת חוק ההסדרים שאושרה בממשלה טרם הופצה, אך כבר ניתן לומר מס על הנסועה על הרכבים החשמליים ירד לעת עתה מהפרק עד שהאוצר יגבש תכנית מיסוי לרכבים אלה. לא ברור בשלב זה האם הרפורמה אשר מטילה מגבלות על יבואנים גדולים נכנסה לחוק ההסדרים או לא.

גם תוספת נקודת זיכוי להטבת מס להורים לילדים עד גיל 18 בעלות של מיליארדים נכללה בתקציב - מדובר בצעד חשוב להקלה על יוקר המחיה, שמתמרץ תעסוקה ויגדיל הכנסה פנויה של משקי בית רבים במאות שקלים בחודש, שיעלה לקופת המדינה מיליארדי שקלים. גם הדרישות הקואליציוניות של המפלגות החרדיות עלו מליארדי שקלים.

אישור תקציב המדינה לשנתיים, עם יעד גירעון נמוך בתקופה בה חברות דירוג האשראי עוקבות בדאגה אחר מה המתרחש בישראל הוא בשורה משמעותית וחיובית למשק שאמורה לתמוך בשקל. מדוע, אם כך, ביום אישור התקציב השקל נפל בכ-1.5% מול הדולר והאירו?

תנודתיות חריגה והרסנית לכלכלה 

אי הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית ממשיכה להעיב על השקל שפוחת בחדות בחודש האחרון מהרמה של 3.36 ל-3.66 בעת כתיבת שורות אלה. המחלוקת הפנימית בעם והדאגה מההשלכות הכלכליות של הרפורמה, אם תאושר במתכונתה הנוכחית, מדאיגה מאוד את המשקיעים, את הכלכלנים, את המגזר העסקי וגם את חברות דירוג האשראי. החששות הללו מובילים לתנודתיות חריגה והרסנית לכלכלה במטבע הישראלי ועלולים להביא להסטה משמעותית של ההשקעות לחו"ל.

הפיחות של השקל כבר גרם לחזאי אינפלציה רבים להעלות את תחזיתם לשנה הקרובה ב-0.3%. המשמעות היא כי גם בתווך של שנה האינפלציה לא צפויה להתכנס ליעד של בנק ישראל העומד על 1-3%. כתוצאה מכך, עלו גם התחזיות בנוגע לריבית בנק ישראל. אם עד לפני חודש הצפי היה כי בנק ישראל יעצור את הליך ההעלאות הריבית ברמה של 4%, הרי שכבר היום הריבית עברה תחזית זו ועומדת על 4.25%. בשוק הריביות מתמחרים כעת שהריבית של הבנק המרכזי תעלה לרמה של 4.85% - עלייה של כמעט אחוז מעל התחזית שניתנה רק לפני חודש.

אין צורך להכביר במילים בנוגע להשפעת הריבית הגבוהה ושער הדולר הגבוה על יוקר המחיה בישראל. מחירי מוצרים מיובאים, הדלק, החשמל, הטיסות, המשכנתאות יתייקרו, כלומר, יוקר המחיה יעלה למרות התקציב האחראי שאמור לטפל ביוקר המחיי. אז בשורה התחתונה, הגישה של שר האוצר סמוטריץ' להביא תקציב מרסן ולא משתולל היא נכונה ומקצועית, אבל אם המחלקות בעם סביב הרפורמה המשפטית לא תיפתר, כל הרפורמות הטובות שבתקציב עלולות להפוך ללא רלוונטיות.