מכת חשמל: האם נתניהו יקפיא את עליית המחיר?

מכת חשמל: התייקרות החשמל הצפויה בינואר לא תעבור חלק בגרון לחלקים רבים בציבור. אם לא די בכך שהמשכנתא התייקרה במאות שקלים, מחיר הדלק צפוי לזנק החל מהחודש הבא, וסל הקניות בסופר שממשיך להתייקר - ההעלאה של תעריף החשמל ב-8.1% תתבצע בשיא החורף כאשר המזגנים והרדיאטורים עובדים שעות נוספות.

הסיבה העיקרית לעליית תעריף החשמל המסתמנת מחודש ינואר היא עליית מחיר הפחם ועליית מדד המחירים לצרכן. לכל אלה יש להוסיף את פריסת ההתייקרות הקודמת של תעריף החשמל לתשלומים. כזכור ב-1 באוגוסט תעריף החשמל עלה ב-8.6% גם בעקבות הזינוק של מחיר הפחם. שיעור ההתייקרות אז אמור היה להיות גבוה יותר ולעמוד על כ-20%, אך בצל הביקורת הציבורית הוחלט לפרוס חלק מההתייקרות לתשלומים. מסתבר שגם הפעם התעריף אמור היה לזנק ביותר מ-20%, וברשות החשמל החליטו לפרוס את החוב של חברת החשמל ולהסתפק בעלייה מתונה יותר של 8.1%.

נתניהו יעמוד בהבטחתו?

נזכיר כי ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו התחייב "להקפיא את מחוללי האינפלציה" – תעריף החשמל, המים, הארנונה והדלק. מהבדיקה שערכנו העלות התקציבית של הקפאת תעריף החשמל תעמוד על כ-2.2 מיליארד שקל בשנה, ולמרות עודפי התקציב בסך של יותר מ-30 מיליארד שקל מתחילת השנה, לא בטוח שהמהלך ניתן ליישום, לפחות לא בדרך הקלה המקובלת.

האם הממשלה שתקום תספיק להקפיא את העלאת תעריף החשמל לפני חודש ינואר?
כלל לא בטוח. לפי חוק רשות החשמל, ניתן להוריד את תעריף החשמל על ידי סבסוד שיינתן לחברת החשמל מתוך תקציב המדינה. ספק רב אם הממשלה תצליח לאשר את תקציב המדינה לפני ינואר 2023. עם זאת, יש דרך נוספת: עד היום סבסוד חשמל נעשה דרך ויתור על מס בלו – מה שלא דרש תקציב המדינה אלא חתימת שר האוצר ואישור ועדת כספים. הבעיה היא שהוויתור על הבלו יוזיל את התעריף ב-1.5% בלבד בעוד שתעריף צפוי לעלות ב8.1%.

יש כמובן דרכים נוספות עליהן ניתן לחשוב, כמו הורדת המע"מ על תעריף החשמל או תיקון חוק רשות החשמל. אלא שבמקרים האלה מדובר בהליכי חקיקה מורכבים ולא בטוח שהממשלה החדשה תרצה להיכנס לשם. בשורה התחתונה, ניתן למתן את גובה הייקור של תעריף החשמל, אך מדובר במהלך מאתגר. כאשר הממשלה תאשר את תקציב המדינה לשנת 2023 – מה שייקח כמה חודשים מיום הקמת הממשלה – ניתן יהיה להעביר סובסידיה לחברת החשמל ולהוריד את התעריף.

במקרה שהממשלה בכל זאת תחליט לא לחכות עד אישור התקציב ותחליט לפעול בדרך של ויתור על הכנסה בקופת המדינה (הוזלת בלו או הורדת מע"מ), יהיה צורך בהצגת מקורות מימון תקציביים, שכאמור מוערכים בכ-2.2 מיליארד שקל. חשוב לציין כי משק החשמל בישראל מתנהל כמשק סגור, דבר שאפשר בין היתר אפשר רפורמה חשובה כמו רפורמת החשמל. התערבות ממשלתית במשק סגור פחות מומלצת בעיני המומחים.

"המדיניות הראויה להתמודדות עם עליית מחירי החשמל והדלק צריכה להיות באמצעות תוכנית מואצת להקטנת התלות בפחם ובדלקים מיובאים, ועידוד מקורות אנרגיה מקומיים שהם זולים יותר ונקיים יותר", מציע בשיחה עם "ישראל היום" חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO. "במקום לסבסד יבוא פחם מזהם, כדאי להשקיע את התקציב בהאצת הפסקת השימוש בפחם וקידום אנרגיות מתחדשות. במקום לסבסד את הבנזין - לקדם תחבורה ציבורית, רכבים ואוטובוסים חשמליים ולהאיץ את חיבור המפעלים לגז".

מתי המחירים יירדו?

את רוב החשמל ישראל מייצרת על ידי שימוש בגז טבעי שמחירו מעוגן על ידי חוזים ארוכי טווח בין חברת החשמל לבין המאגרים תמר ולוויתן. עם זאת, כחמישית מסך החשמל מיוצר על ידי שימוש בפחם היקר והמזהם. בהנחה שמחיר הפחם לא ישתנה ויישאר ברמות הגבוהות כמו היום, הצפי הוא שתעריף החשמל בכל מקרה יתחיל להתייצב לאחר שתחנות הכוח העובדות על גז יחליפו את תחנות הכוח הפחמיות – דבר שאמור היה לקרות כבר ביוני אך נדחה בשנה. ככל שהשימוש בפחם יירד, כך ישראל תהיה פחות תלויה במחירו והתעריף צפוי לרדת.

איך אנחנו בהשוואה בינלאומית?

ישראל יצאה בזול ממשבר האנרגיה העולמי בזכות מאגרי הגז שלה. גם לאחר ההעלאה הצפויה מקומה של ישראל הוא טוב יחסית בהשוואה בינלאומית. כך למשל במדינות מפותחות כמו דנמרק, בלגיה, גרמניה ואיטליה, תעריף החשמל גבוה כמעט פי 2 מזה של ישראל. זאת כמובן, בשל משבר האנרגיה שפקד את אירופה בשל תלותה בגז והנפט הרוסיים. ביחס למזרח אירופה כמו למשל הונגריה, בולגריה - מצבה של ישראל פחות טוב, ותעריף החשמל במדינות האלה זול באופן משמעותי מאשר בישראל. ברבות ממדינות מזרח אירופה, החשמל מסובסד על ידי הממשלה.