נגיד בנק ישראל ל"ישראל היום": "העלאת הריבית - מונעים כאב גדול יותר מחר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הסביר את הצעד הדרמטי שבו נקט היום (ראשון), כאשר העלה את הריבית בפעם נוספת ב-0.75% לרמה של 2.75%.

העלאת הריבית החדה התקבלה בביקורת חריפה של נציגי העצמאים, הקבלנים, המגזר העסקי ועוד ,שמלינים על זינוק בעלויות האשראי שיכולות להתגלגל ישירות לצרכן. זאת ועוד, משקי הבית יצטרכו לשלם החל מהחודש 185 שקלים יותר בממוצע על המשכנתא, כאשר בסך הכל מדובר בזינוק של כ-620 שקלים תוך חצי שנה בלבד, עם צפי משמעותי לעליות נוספת בחודשים הקרובים.

רמת האינפלציה בישראל היא כמחצית מזו של ארה"ב. הצפי הוא לחזרת האינפלציה לטווח היעד תוך שנה, מחירי הסחורות בעולם ירדו - ונשאלת השאלה, למה אתם בכל זאת מעלים את הריבית בקצב כל כך חד, שהוא דומה לזה של ארה"ב?

"אז קודם כל צריך להבין: המשק הישראלי עם צמיחה מאוד גבוהה. הייתי אומר משק חם, שוק עבודה הדוק, הגענו לשיא בשיעור התעסוקה. את צודקת שהאינפלציה היא יותר נמוכה משמעותית משאר העולם. אבל בניכוי האנרגיה, אנחנו נמצאים באזור ה-4%. האינפלציה נמצאת במנעד רחב של סעיפים ועל פני זמן יותר ויותר מהם מזוהים גם עם סעיפי ביקוש. אנחנו רואים שרכיב השירותים והמוצרים הבלתי סחירים (שכירות, תקשורת ועוד – ס"ג) עלה מעל 3%. אני שמח שאנחנו לא באינפלציה של ארה"ב ואירופה, אנחנו לא רוצים להגיע למחוזות האלה.

"לאור העובדה שהמשק יכול לספוג את העלייה הזאת, משק עם צמיחה, שמול כל מובטל יש לנו משרה פנויה, אז הריבית כרגע היא בטווח שאנחנו חושבים שהוא מתחילה לרסן את האינפלציה. אני חושב שלמעשה שצד ההקדמה מה שנקרא בספרות front loading (להביא את הריבית לרמה גבוהה במהירות) של העלאות הריבית שביצענו הם בעצם אמורות למנוע תהליך יותר איטי, למנוע את הצורך בהעלאות ריבית עוד גבוהות מהרמה של התחזית של חטיבת המחקר".

מה אתה יכול להגיד לזוגות הצעירים שמתקשים היום עם תשלומי המשכנתא שעלו במאות שקלים ועוד צפויים להמשיך לעלות?

"קודם כל, אנחנו מבינים שהאינפלציה פוגעת בצמיחה, היא מס, והיא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, ולכן אנחנו גם נחושים כל כך לא לתת לה להתקבע ולהחזיר אותה ליעד. דבר שני, לגבי מחירי הדיור - אין ספק שזוהי בהחלט סוגיה מאוד מהותית ואנחנו מבינים את הכאב. בסך הכל יש לנו דמוגרפיה מאוד בריאה והיצע מאוד קשיח, יש פה סימנים חיוביים של התחלות בנייה והיתרי בנייה שעלו בצורה מאוד יפה, והשאלה אם זה יהיה משהו שילך לאורך זמן ויהיה פרמננטי, כי המפתח לכך שהזוגות הצעירים שנכנסים לשוק הדיור, יראו התמתנות המחירים הוא שההיצע יעלה.

"אנחנו מבינים שהעלאת הריבית מעלה את התשלום לאלה שכבר לקחו משכנתא, גם אם המחירים יתמתנו, והמשכנתא שעולה לזוגות הצעירים זה לא פותר את הבעיה. המפתח לפתרון הבעיה לאורך זמן הוא שינויים מבניים בתהליך הבנייה - משינויים בתמריץ ארנונה של רשויות חזקות בתשתיות, בוועדות שעובדות יותר מהר וכיוצא בזה. זה יגדיל את ההיצע. וזה בסוף, יסייע במיוחד להתמנות ואולי אפילו להורדת המחירים מבלי שבהכרח תשלום המשכנתא יצטרך להיות זה מצנן את השוק הזה".

הקבלנים מזהירים מפני מחנק האשראי וירידה שיכולה להתרחש בהתחלות בנייה וזאת בעקבות אי כדאיות של פרויקטים ברמות ריבית כל כך גבוהות. האם אין לכם חשש שעל ידי העלאת הריבית כה אגרסיבית תפגעו לא רק בביקושים אלא בהיצע בשוק הדיור?

"אנחנו מודעים לכאב בהעלאת הריבית אם זה למשקי בית ואם זה לעסקים מכל הסוגים. זה כאב שאנחנו מבינים שהוא חלק מריסון תהליך האינפלציה, אבל אנחנו באמת חושבים שזה כאב היום כדי למנוע כאב גדול יותר מחר לכולם. גם לקבלנים. בנוגע לקשיים של המגזר העסקי, במגוון ענפים, כרגע אנחנו רואים המשך ירידה בקשיי קבלת האשראי מאז תום משבר הקורונה, ושהיכולת לקבל אשראי לביצוע השקעות ועסקאות היא סבירה. אנחנו בכל מקרה עוקבים ונמשיך לנטר את עניין האשראי".

האם יש לכם חששות בנוגע ליציבות הפיננסית של משקי הבית כתוצאה מהעלאות ריבית כה חדות?

"לאורך השנים, אנחנו רואים בישראל שהנושא של אי־תשלומי משכנתא הוא נמוך בכל קנה מידה עולמי. יש לנו פה מערכת מאוד יציבה, גם ברמה המערכתית וגם בגלל המגבלות החמורות הקיימות כיום על המשכנתאות, בכל הנוגע ליכולת ההחזר של משקי הבית.

"מעבר לכך, אם את מסתכלת על התחזית שלנו לירידה בצמיחה מ־6% ל־3% בשנת 2023 בגלל מצב שוק התעסוקה, למרות ההשפעות החיצוניות של התמתנות בחו"ל והעלאת הריבית, אנחנו מדברים בסופו של דבר על עלייה של האבטלה מ־3.1% ל־3.5%, וזה גם פרמטר מאוד חשוב בראייה ההוליסטית של היציבות. ולכן שם אנחנו רואים מערכת בסך הכל מאוד יציבה".

מה אתה ממליץ לממשלה לעשות כדי לרסן את האינפלציה? האם אתה בעד הפחתות המס על הבלו שעשה ליברמן?

"קודם כל, הממשלה עשתה כמה רפורמות שהולכות לכיוון של הורדת יוקר המחיה. אני מדבר על תקינה בינלאומית, הורדת מכסים, אפשרות יבוא מקביל כמובן. חלקן נעצרו פה ושם, אבל חלק גדול עבר, וצריך להמשיך בזה. אנחנו יודעים שיוקר המחיה, התייקרויות והאינפלציה הם מס, וזה פוגע בעיקר באוכלוסיות החלשות".

"לתוצאות לוקח זמן"

הוא ממשיך: "לגבי הרפורמות, זה לא משהו שניתן לראות מייד את התוצאה שלו, אבל על פני זמן - זה המפתח להורדת יוקר המחיה. לגבי השאלה על הבלו, אני חושב שכאשר יש שיבושים בשוק האנרגיה זה בהחלט סביר לעשות את הצעדים שנעשו - כל עוד הם נעשים כמשהו זמני, ואני חושב שככה הם באמת מבוצעים. בטווח הארוך או הבינוני, ככל שיש יותר תחלופה לרכבים חשמליים, מס הבלו יצטרך להתחלף במסים מסוג אחר, כמו מס נסועה וגודש".