מנכ"ל שירות התעסוקה על העומסים: "אי אפשר לדרוש מרשות שדות התעופה להתארגן באפס זמן"

התורים הארוכים בשדות התעופה בישראל, השולחנות הפנויים במסעדות בעוד לקוחות ממתינים בחוץ ועוד - כולם דוגמאות לתופעה החדשה של השנה: אין עובדים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לחודש מאי, המחסור בידיים עובדות הוא גורף - גם בתחומי הטכנולוגיה ובמיוחד בהיי-טק, המהווים כ-16% מכלל המשרות הפנויות במשק, וגם בעובדים לא מקצועיים בתחומי המכירות, המסעדנות, הניקיון, הטיפול הסיעודי, הבניין, האבטחה והנהיגה.

"אחרי שנתיים של קורונה יש האצה מאוד גדולה בצריכה, והביקושים הגדולים מייצרים גם מחסור בעובדים", אומר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, בראיון ל"ישראל היום".

"רואים את זה בשדות התעופה - נפח הטיסות לחו"ל עלה מאפס למאה - וגם במסעדות, בשימושים בכרטיסי אשראי ועוד. ויש סיבה נוספת: השהייה הממושכת מאוד של צעירים מחוץ למעגל העבודה בתקופת החל"ת גרמה להם לחשב מסלול מחדש, איפה כדאי להם לעבוד.

"אנחנו בקשר עם רשות שדות התעופה, אנחנו בהחלט מנסים לאתר עובדים ולשלוח אליהם. לפעמים אנחנו מצליחים יותר ולפעמים פחות. לא כל אחד מוכן לעבוד בתנאים כאלה – כמו לעבוד בסופי שבוע ומשמרות. יש גם עבודות שנדרשת תקופת הכשרה של כמה חודשים ויש כאלה שלא מצריכות, כמו למשל שינוע מזוודות. מדובר בעבודה לא קלה, בחום, בקור, נשיאת משאות. בהחלט קשה להשיג ידיים עובדות שם, גם כי אין הרבה שמוכנים לעבוד בזה וגם בגלל השכר – זה הכל יחד".

הפתרון: שינוי באופן השירות

לדברי גראור, "הסטודנטים מעדיפים עבודות גמישות או כאלו שעוזרות להם לרכוש ניסיון במקצוע - על פני מלצרות, למשל, שהיא עבודה קשה שלא מקדמת אותם בחיים. אי אפשר להכריח סטודנט לעבוד כמלצר. שליחים בוולט יכולים להרוויח היום כעשרת אלפים שקל בחודש, והם עובדים מתי וכמה שבא להם".

מה הפתרון הנדרש, אם כן?

"המעסיקים צריכים להתאים את עצמם לשוק התעסוקה המשתנה. בעל מסעדה שחסרים לו עובדים ולא יכול לתת שירות, שינסה לשנות את אופן מתן השירות. הייתי חושב אולי על מסעדה שפחות מסתמכת על מלצרים ויותר על שירות עצמי.

"נוסף על כך, אחד החסמים בחזרה לעבודות כאלה אחרי תקופת הקורונה, גם במלצרות וגם במכירות, הוא רמת השכר. לדעתי, טוב יעשו אם יעלו את שכר המינימום, אבל ההעלאה לבדה לא תפתור את בעיית המחסור בעובדים. מגיפת הקורונה האיצה את התהליכים שדיברו עליהם כ'שוק העבודה העתידי', ומי שלא יסתגל - יישאר מאחור".

באשר לעומסים הכבדים בנתב"ג, מזכיר גראור כי הביקושים הגואים יירגעו אחרי החגים.

ומה יעשו אז עם העובדים?

"זה נכון לכל ענפי התעסוקה במשק. יכול להיות שבעוד כמה שנים נסתכל על האירוע בנתב"ג, שהיום נראה לנו משברי, כהזדמנות לייעל את מתן השירות על ידי אוטומטיזציה. אנחנו בקשר עם אנשי רשות שדות התעופה ומנסים לאתר עבורם עובדים.

"צריך לזכור שכולם בבת אחת חזרו לטוס, ואי אפשר לדרוש מהרשות להתארגן לכך באפס זמן. זה קורה בכל העולם, ואפילו בצורה קשה יותר עד כדי ביטול טיסות רבות".

לסיכום, מבקש גראור להוסיף כי "במשק של 150 אלף משרות פנויות, העובדים בוחרים באופן דקדקני איפה לעבוד. אני פחות דואג לחזקים שימצאו את מקומם, אבל רוצה שאלו שצריכים את הסיוע - ישפרו את המיומנויות שמתאימות לשוק העבודה המשתנה, וייכנסו למעגל העבודה חזקים יותר".