לאחר שלא הוסר הפיקוח על מחירי הלחם, יצחק ברמן מאיים: "הממשלה פחדנית, נפנה לבג"ץ"

הבעלים של מאפיית ברמן תוקף את שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, לאחר שהחליטה הבוקר להשאיר את הפיקוח על מחירי הלחם על כנו: "היום מגיעה לנו למעלה מ־20% התייקרות מחירים" • "גורם בתחום אמר ל"ישראל היום": "הבנו מה היא לא רוצה לעשות, אבל לא הבנו מה כן?"

יצחק ברמן על שרת הכלכלה: "המדינה מעדיפה לגלגל את עליית המחיר לפתחנו", צילום: אורן בן חקון

בעלי המאפיות הגדולות בישראל תוקפים את החלטת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, מהבוקר - שלא לאשר את המלצת ועדת המחירים להסיר את הפיקוח על מחיר הלחם. הבעלים של מאפיית ברמן, יצחק ברמן, טוען שהמדינה מעדיפה לגלגל את המחיר לפתחם של היצרנים מאשר שהוא יגולם במחיר הסופי לצרכן, ומאיים לפנות לבג"ץ.

“כיוון שהלחם נמצא בפיקוח, כשיצרן מבקש התייקרות - עושה זאת על פי חוק", הוא מסביר. "אנחנו עובדים על זה הרבה זמן וחודשים לא עדכנו מחירים. היום מגיעה לנו למעלה מ־20% התייקרות מחירים. אם הם (בממשלה) לא רוצים להסיר את הפיקוח על הלחם, אז שיעלו את המחיר ב־20% על פי התחשיב. יש עלייה של מחירי הקמח, האנרגיה, האריזות ושכר העבודה - וכל זה מופיע בנוסחאות ובטבלאות.

"הממשלה נוהגת כפחדנית - על מנת להימנע מלחתום על הצו, הם מעוניינים לגלגל את זה לפתחנו", הוא מוסיף ומבהיר: "אם היו מסירים את הלחם מפיקוח כמו שהמליצו, היו מגלגלים את זה אלינו כדי שאנחנו נלך ונקושש את סכום העלייה מהציבור ואז יוכלו להטיל עלינו את האשמה שאנחנו אחראים על יוקר המחייה. 

"עכשיו באה כבוד השרה ואומרת 'אני לא מוכנה לקבל את ההמלצה'. אז בבקשה תחתמי על הצו ותעלי את המחיר, זה הכל. הם פוליטיקאים, והם רוצים לברוח מהאחריות של עליית המחיר. המוצרים המפוקחים מהווים אחוז גבוה מהתוצרת שלנו - מדובר בלמעלה מ־50 עד 60 אחוז מהלחמים.

"אם הם לא יבצעו את העלייה, אנחנו יכולים לפנות לבג"ץ. אנחנו, ואני מדבר בשמי, מתכננים להגיש תביעת נזיקין על כל הנזקים שנגרמו לנו במשך השנים האחרונות. הייתה תביעה כזו בבית המשפט, שהוגשה על ידי המאפיות כששרים לא אישרו להן את ההתייקרויות.

אתה לא חושב שהמחירים עלולים להשתולל אם הלחם יצא מפיקוח?

"אני לא נביא ואני לא יודע. יש תחרות בשוק ותחרות גדולה מאד. אם לא הייתה תחרות כזו גדולה, לא הייתה את ההמלצה של ועדת המחירים. יש מאות מאפיות אשר מפוזרות ברחבי הארץ ,שמספקות לחמים במחירים של 20 ו־25 שקלים. למה המאפיות האלה לא עושות לחמים בפיקוח? לא כדאי להם להן, כי הן יפסידו כסף".

גורם בענף אמר ל"ישראל היום": "ההחלטה של שרת הכלכלה לא מובנת. הבנו מה היא לא רוצה לעשות, אבל לא הבנו מה כן. אולי היא מכירה דרך - אם מחירי התשומות עולים ב־40%, איך אפשר לא להעלות מחירים? שהיא תראה לנו.

כלומר?

"הבנו שהיא לא רוצה להוציא מפיקוח את הלחם. אבל האם היא מאשרת להעלות לפי עליית מחיר הקמח או החיטה? כן או לא? החוכמה היא לא להגיד רק מה שלא. אני מאמין שאין סיבה לפיקוח מחירים בתחום הלחם כי מדובר בשוק תחרותי ואין לכך הצדקה כלכלית. לי ברור שצריך לעדכן את מחיר הלחם, בעקבות עליית מחירי התשומות. זה מה שקובעת ועדת המחירים. אם לא יעלו את המחירים, החברות יפסידו הרבה כסף וכבר היום הן מפסידות".

השרה אורנה ברביבאי, צילום: שריה דיאמנט

ומה אם המחירים ישתוללו לאו הסרת הפיקוח?

"שכל אחד יחשוב לבד. אם הקמח עלה ב־40%, שכל אחד יחשוב מה זה היה עושה לכל עסק".

הבוקר אמרה ברביבאי בנושא: "הלחם המפוקח הוא מוצר בסיסי, שצריך להיות נגיש בכל בית, בייחוד עבור אלו שהלחם עבורם הוא מרכיב חיוני בהזנת המשפחה, ואין ידם משגת מוצרי לחם שאינם מפוקחים. משרד הכלכלה משקיע בשנה האחרונה מאמצים גדולים מאוד על מנת להוריד את יוקר המחיה.

"למרות עליית מחירי החיטה בעולם, עלייה במחירי האנרגיה, בשרשראות האספקה וחומרי הגלם, עמדתי היא כי אין סיבה לחרוג ממדיניות הפיקוח הקיימת. הציפייה היא כי גם המגזר העסקי יימנע בתקופה מאתגרת זו מהעלאות מחירים, ובפרט יימנע מהעלאת מחירי מוצרים בסיסיים ולכן החלטתי בשלב זה שלא לקבל את המלצת הועדה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר