המהפכה החשמלית האמיתית

שחושבים על תחבורה חשמלית, לכולנו כמעט יש אפקט פבלובי וקופץ לנו שם אחד: “טסלה”. זה לא בגלל שהמכונית שלהם היא החשמלית הכי טובה, או בגלל שהיא בעל הטווח הכי גדול או הביצועים הכי מדביקים. האפקט הזו נוצר בזכות העובדה הפשוטה שהיו הראשונים לעשות זאת בגדול. כך או אחרת, רכב חשמלי נתפש כעתיד של התחבורה – וזה נכון בעיקר בערים.

עוד משטח >>>

בעוד שבעולם המכוניות יש תקציבי עתק ולחץ משמעותי להפיק דגמים חשמליים חדשים הכי מהר שניתן. העולם הדו גלגלי נראה שלכאורה נותר מעט מאחור. יש לזה סיבות אובייקטיביות כמובן: החל מתקציבי פיתוח קטנים משמעותית ביחס למכוניות וכלה באתגרים הפיסיים של נשיאת סוללת הנעה גדולה.

לצד זאת, עצרו רגע. הביטו סביבכם. הרחובות מלאים באופניים חשמליים ובקורקינטים חשמליים. חלקם אפילו חלק מהפעילות של חברות לרכב שיתופי המאפשרים תשלום-פר-שימוש בקורקינט ומשחררים את הבעלים מהצורך לרכוש את הכלי “קומפלט”.

מה לחפש בקורקינט איכותי?

מעטים יודעים זאת אבל לקורקינט ממונע – או גלגילנוע בעברית תקנית – יש תקן בישראל שהוא כפוף כמו בתחומים אחרים לתקן האירופאי. ברמה הבסיסית ביותר על קורקינט חשמלי תקני לעמוד בשלוש דרישות בסיסיות: על המהירות המירבית לא לעלות על 25 קמ”ש, הספק המנוע לא יעלה על 250 וואט וכן על המשקל העצמי של הקורקינט (כולל הסוללה) לא לעלות על 30 ק”ג.

התקן נועד בעיקר כדי לשמור על הבטיחות של הרוכבים ושל משתמשי הדרך האחרים ואם חלילה מתרחש אירוע תאונתי ומתגלה כי הקורקינט אינו “תקני” – רוכבו עשוי להיות חשוף לתביעת נזיקין משמעותית. יחד עם זאת, גם במקרה הזה הסוסים כבר ברחו מהאורווה. עד שהמדינה התעשתה עלו על הרחובות עשרות אלפי כלים שאינם תקניים, יתרה מזאת, רוכבים רבים אף באים בדרישה לחנויות לבטל את מגבלות המהירות. דבר שכמובן אינו חוקי.

אולם לצד ההתוויה הברורה של התקן – יש גם לא מעט מאפיינים של הקורקינט שחשוב לכם להכיר שהם בעלי השפעה על השימושיות של הכלי, חווית הרכיבה בו וכמובן על הבטיחות.

הכירו את המתח

שיעור קצר בחשמל. ממש קליל. הספק – נמדד ב-W וואט הוא מכפלה של הזרם (A-אמפר) ושל המתח (V-וולט). כדי להישאר בתחום התקני של 250 וואט – אפשר לשחק עם אחד המרכיבים האלה ועדיין לא לחצות את הרף המותר. בשוק קיימים קורקינטים הפועלים על 12, 24, 36 וגם 48 וולט. כאשר הבחירה הטובה ביותר היא בקורקינטים של ה-48 וולט מהסיבה הבאה. ככל שהמתח עולה, הזרם יכול לרדת (ועדיין לקבל את אותו הספק) – כשהזרם יורד גם עומס החום על מערכת החשמל, תאי הסוללות, הכבלים והמטען יורד גם הוא ומצמצם את הסכנה להתלקחות.

בניגוד למארזי הסוללות המותקנים ברכב חשמלי – לסוללות של הקורקינטים אין מערכת צינון כלל. רק פיזור החום לאוויר שסביב ולכן שליטה בטמפ’ – בעיקר בעת הטעינה – חשובה במיוחד.

סוללה

הסוללות הטובות ביותר הן סוללות ליתיום. לצידן יש סוללות בעלות הרכב כימי שונה אבל לסוללות הליתיום יש את היכולת לאגור יותר אנרגיה (להלן דחיסות אנרגטית). לכן התעקשו על סוללות ליתיום אפילו שהן יקרות יותר. קיבולת הסוללת נמדדת ב-וואט/שעה או אמפר/שעה. שזה אומר מה ההספק המירבי שהיא יכולה להוציא במשך שעה שלמה עד שמתרוקנת. ככל שהקיבולת גדולה יותר תוכלו לרכב למרחק גדול יותר. לרוב הטווח המירבי הוא כ-35 ק”מ. למרות שיש אלפי מעבדות בעולם המנסות למצא כימיות חדשות ליישום בסוללות – עדיין הליתיום היא התרכובת הטובה ביותר ומאזנת בין שמירה על מחזורי טעינה רבים עם מינימום ירידה בביצועים, טעינה מהירה ופריקה מהירה.

מתלים וגלגלים

זהו נושא חשוב לא פחות מהסוללה והמנוע. הוא חשוב בשל ההשלכה הישירה שלו על חווית הרכיבה ובעיקר על הבטיחות. התרחקו ככל האפשר מקורקינטים ללא מתלים כלל. ומתלים הכוונה היא למזלג או זרוע קדמית וגם זרוע אחורית. תפקיד המתלים הוא כפול. מצד אחד לספק נוחות רכיבה ובידוד ממהמורות ושיבושים – זה מובן מאליו. מצד שני התפקיד החשוב ממש של המתלים הוא לשמור על קשר מתמיד בין הצמיגים לכביש – גם כאשר השיבושים היו מקפיצים קורקינט ללא מתלים. הקצר הרציף עם הכביש מתבטא באחיזה טובה יותר, בלימה טובה יותר וכמובן היגוי טוב יותר. בכל מצב קורקינט עם מתלים יהיה נוח יותר ובטוח יותר לרכיבה מאשר כזה ללא מתלים (ולא. צמיג בלון עם דופן גבוהה לא יכול להיות תחליף). המינוס? תוספת משקל.

אם לאחרונה יצא לכם לצעוד על מדרכות בישראל אתם בטח נתקלתם בשורשים של עצי פיקוס גדולים שמרימים וסודקים את הדרכות. אולי חיבורים לא חלקים של אבנים משתלבות. יורדים לכביש ושם תמצאו מכסה ביוב שקוע מדי או בולט מדי, אפילו עיני חתול שיכולות להקפיץ אתכם. אנחנו כבר פגשנו ורכבנו על קורקינטים עם גלגלים זעירים, אינצ’ים בודדים, ואלו עלולים להיתקע ולהיתפס על החירפוצים הקטנים ביותר. כ-כלל אצבע, בחרו בקורקינט בעל הגלגלים הגדולים ביותר שתמצאו, ככל שקוטר הגלגל גדול יותר כך הוא “מתגלגל” בקלות רבה יותר מעל שיבושים, מספק נוחות ובטיחות עדיפים. החיסרון? ירידת מה ביכולת התמרון. מול תוספת הבטיחות זה בטל בשישים.

מעצורים

או בלמים. קורקינטים רבים מצוידים רק בבלם אחורי. בחלקם מדובר בלא יותר מאשר פס פלסטיק עליו הרוכב דורך והוא מתחכך בצמיג. בטיחותי זה לא. מה שאתם רוצים – ואנו ממליצים הוא קורקינט עם מעצור קדמי וגם מעצור אחורי. בכל כלי הרכב שיש – תמיד המעצור הקדמי הוא החזק והיעיל יותר. למה? פיזיקה!

תוכלו למצא מעצורי “תוף” מכאניים שבהם רפידות הבלם מתחככות בצד הפנימי של גליל. אלה מצוינים בזכות עמידות בלכלוך ומים. סוג אחר של מעצורים הם מעצורי דיסק (כמו באופנוע) שלצד מראה מגניב יותר, הם מספקים עוצמת בלימה חזקה ועקבית. כך או אחרת – אל תוותרו על המעצור הקדמי.

תאורה ואביזרים

תאורה קדמית ואחורית היא חיונית לא רק כדי לראות טוב יותר בשעות הלילה אלא כדי שיראו אתכם משתמשי הדרך האחרים. פנסי LED קדמיים ואחוריים הם תוספת נהדרת אם הם מגיעים כבר על הכלי כסטנדרט – אם אין – המלצתנו היא להוסיף בעצמכם. פנס אחורי בולט יכול בהחלט למנוע מרכב או מאופנוע להתנגש בכם מאחור.

סיכום

ככל שהתנועה בערים הופכת לצפופה ובלתי נסבלת יותר ויותר, כך השימוש בכלים חשמליים קטנים – כמו קורקינטים – יהיו הפתרון המושלם ל”קילומטר האחרון” בין תחנת הרכבת למשרד או מתחנת האוטובוס הביתה. רשת צומחת של שבילי אופניים בגוש דן ובערים מחוצה לה, עושים את השימוש בתחבורה החשמלית הזעירה למהירה ולזולה ביותר שיש היום. אפילו ביחס לקטנועים שעדיין צריך לעשות להם טסט שנתי ולשלם ביטוח יקר. כאשר רק בעלות הביטוח של שנה אחת בקטנוע תוכלו לרכוש קורקינט חדש העומד בכל תנאי הסף המצטיינים.