אצל רוטבליט בחצר

כבר עשורים הוא כותב יצירות מופת וקלאסיקות במוסיקה העברית • בהרכב חדש וצעיר, "החצר האחורית", ממשיך הטרובדור יעקב רוטבליט להשחיז מילים

צילום: אסף סודרי // רוטבליט ומאחוריו (מימין) גדי רונן, תומר יוסף ואיתמר ציגלר. חוגגים עצמאות

הוא אחד מגדולי המוסיקה הישראלית מאז סוף שנות השישים, ופירסם שירים עוד לפני שחברי להקת הנח"ל (ששרו את המילים שלו ל"שיר לשלום" ואיפשרו לדני סנדרסון להראות מה הוא יודע לעשות בגיטרה) חלמו להקים להקות משלהם. 

גם בגיל 68, אחרי שכתב מאות שירים, יצירות מופת שחלקן הגדול הפך ללהיטי ענק, הוא אינו נח. פעיל על הבמה כאמן מבצע, מגלה מעורבות בתעשיית המוסיקה (כיהן ארבע שנים כיו"ר דירקטוריון אקו"ם) והוא בעיקר ממשיך לכתוב ולבטא את עצמו, את דעותיו ואת רגשותיו. אולי לא באותו קצב ובאותה כמות שאפיינו אותו פעם, ובכל זאת, כל שיר חדש שלו הוא פנינה. עכשיו מוצא יעקב רוטבליט דרך נוספת להתחדש ולהתעדכן בפרויקט הנושא את השם "החצר האחורית".

לדור שלא ידע, כי בכל זאת מדובר בכותב מילים ולא בכוכב־על, נספר שיעקב, המכונה יענקל'ה, הוא אחד הכותבים היותר חשובים ופוריים במוסיקה הישראלית ב־45 השנים האחרונות. כותב מקורי וחכם, עם הומור דק ודוק של עצבות, בלשון יום־יומית ועם המצאות לשוניות, ממאמרים בעיתונים ועד שירי אהבה, טבע וארץ, שירים פרטיים וגם כאלה שמתקבלים ככלליים, ובהם "שיר לשלום" שנוצר כאמירה חברתית לאומית ו"דרכנו", שנכתב כשיר אהבה ועידוד אישי והפך להמנון התקופה. 

ד"ר יענקל'ה ומר רוטבליט

ישנו רוטבליט שכולם מכירים ואוהבים, שכתב מאות שירים לאחרים, להיטי ענק דוגמת "חוזה לך ברח", "כמה טוב שבאת הביתה", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "קפה טורקי", "שבתות וחגים", "באה מאהבה", "אחרי עשרים שנה", "דברים שרציתי לומר", "רואים רחוק רואים שקוף", ועוד רבים שהולחנו והושרו בפי מיטב אמני ישראל, ולא סתם כקלישאה. באמת הוא תמיד עבד עם הכי טובים.

וישנו רוטבליט האחר. המשורר־טרובדור שכותב ומלחין וגם מגיש את שיריו. אמנם בסיוע מוסיקאים מצוינים, אך ללא ניסיון לתת ליופי הצלילים להסתיר את המסרים החריפים שבטקסט. הוא לא מבקש להיות נחמד או למצוא חן, אלא לומר את האמת שלו ישר בפרצוף, ללא פחד. את הרוטבליט הזה מכירים הרבה פחות. הוא אינו קל לעיכול, אינו זמר וירטואוז אלא אחד שיש לו באמת מה לומר. הוא מסרב להיות מקוטלג בשמאל או בימין, שומר בקנאות על חופש מחשבתי ויצירתי, ונשאר תמיד מרתק ומאתגר. כשמתרגלים, הוא נשמע גם מאוד יפה מוסיקלית. 

ב־1978, 11 שנים אחרי שלחם במלחמת ששת הימים ואף נפצע קשה ואיבד רגל, הוציא רוטבליט אלבום בכורה ושמו "כך שיחררתי את ירושלים". 11 שנים לאחר מכן הוא חזר באלבום "מכתבים מבית שני". עוד 15 שנים חלפו והוא הוציא אלבום כפול על מדינת ישראל בזמן ההתנתקות, "מדינת היהודים" שמו, ולפני שנתיים יצא אלבומו הטוב ביותר עד היום: "צומת עלעול".

והנה עכשיו, זמן לא רב אחרי שנפרד מחברו ושותפו המוסיקלי הבכיר שמוליק קראוס, הוא עושה משהו שלא עשה אף פעם בעבר, ומקים להקה משלו. רוטבליט אמנם לא שר בלהקה אבל כל המילים שלו והוא לגמרי שותף לראש המוסיקלי, כלומר אינו נותן את השירים שלו למלחינים ומבצעים שיעשו איתם מה שבא להם, אלא שותף מלא ביצירה. 

חבריו של רוטבליט להרכב, הנושא את השם הצנוע החצר האחורית, הם שלושה מוסיקאים, צעירים ממנו בשלושים שנה, שבשבילם העבודה איתו היא הגשמת חלום מוסיקלי.

הפסנתרן, הגיטריסט והזמר גֶדי רונן מכיר היטב את רוטבליט, שהפיק מוסיקלית את אלבומיו האחרונים. רונן הקים לפני עשור את להקת "דבק" שהוציאה שלושה אלבומים; עם פרויקט 1:1 הוא הקליט עוד שלושה אלבומים משירי המשורר רן ברגיל; הוציא אלבום סולו ששמו "יוצא לרחוב" ומשתף פעולה (עם חברו ללהקת דבק, בועז ריינשרייבר) עם רוטבליט כבר תשע שנים.

הצלע השנייה בחצר האחורית היא תומר יוסף, סולן ההרכב בלקן ביט בוקס ומוסיקאי עצמאי שהוציא שלושה אלבומי סולו מצליחים. השותף השלישי הוא איתמר ציגלר, בסיסט וגיטריסט, גם הוא חבר בלהקת בלקן ביט בוקס ובעוד הרכבים, וגם הוא הוציא שלושה אלבומי סולו מאוד מיוחדים ויפים.

לפני חודשיים ביקשה החבורה את עזרת הציבור במימון סיום הפרויקט באמצעות אתר HeadStart. כבר שנה וחצי הם עובדים על יצירת אלבום, ועושים זאת בדרך עצמאית לחלוטין. הם השיגו, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, 111% מהסכום הנדרש כדי להשלים את העבודה: הקלטות של רביעיית מיתרים, מיקסים ומאסטרינג בעזרת נגנים נוספים, טכנאים ואולפנים חיצוניים. הם גם יצטרכו תקציב לעיצוב, לצילום ולהדפסת האלבום. 

הם אולי בחוד החנית הטכנולוגית מבחינת דרך העבודה על האלבום, אבל בסופו של דבר הם מוציאים אלבום פיזי, כמו פעם. וזאת רק סיבה נוספת לאהוב אותם. אחדים משירי האלבום כבר הגיעו לאוזני המתעניינים, ובהם "בין הים לנהר":  

בין הים לנהר יד החוק כבר תקצר

ההמון שזרע וההון שקצר

אלימות ושחיתות וכפל מוסר

שררה וכבוד במקח וממכר

ויד איש באחיו, באשה ובזר

הכל כבר פרוץ והכל מגודר

והכל מבוצר

כל מגזר ומגדר

בין הים לנהר

הלך לאיבוד הסיפור הגדול

הסיפור הגדול שיודע הכל

מימין ומשמאל והפוך וישר

שיבין את אתמול, שיגיד מה מחר

בין הים לנהר. 

yoavk@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר