פרדוקס הבריאות: בתי החולים בישראל בתפוסה הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות ועם שיעור המיטות מהנמוכים ביותר, ועם ההוצאה הלאומית לבריאות מהנמוכות ביותר. אך למרות תת התנאים של המערכת, מדדי הבריאות של האוכלוסיה - תוחלת חיים ותמותת תינוקות, מצליחים היות גבוהים, כך עולה מדוח השוואתי לשנת 2012 בקרב מדינות ה-OECD בתחום הבריאות.
שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD, בישראל 1.9 מיטות אשפוז לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.4 ביתר המדינות החברות בארגון. הנתונים שלנו רק מעט יותר גבוהים מאלו של מקסיקו (1.64) וקנדה (1.73).
כתוצאה מכך, גם הצפיפות בבתי החולים בישראל היא הגבוהה ביותר מבין 27 המדינות החברות בארגון בבתי החולים בישראל ישנם בממוצע 98 אחוזי תפוסה לאורך כל השנה, לעומת 77 אחוז בממוצע בקרב מדינות ה-OECD. השלכה נוספת של הצפיפות היא אשפוז קצר יותר- 4.3 ימים בממוצע נמשך אשפוז בישראל, לעומת 6.5 בממוצע ביתר המדינות.
עוד בתחום התשתיות הרפואיות - שיעור הרופאים בישראל הוא 3.3 רופאים לאלף נפש, מעט גבוה מהממוצע (3.1), אך במשרד הביאות מזהירים כי לפי התחזית, שיעור הרופאים צפוי לרדת עוד בשנים הקרובות. בשנים האחרונות הוכפל שיעור הסטודנטים לרפואה, בנסיון להלחם בבעיה.
ההוצאה על הרפואה הפרטית - מהגבוהות בעולם
שיעור האחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד והוא עמד בשנת 2012 על 4.8 אחיות לאלף נפש, גבוה רק יותר מאשר בקוריאה ובמקסיקו והרחק מתחת לממוצע – 8.8 אחיות.
גם שיעור מכשירי ה-MRI בישראל נמוך במיוחד - 2.5 מכשירים לאלף נפש, מקדימים רק את מקסיקו. שיעור משכירי ה-CT בישראל נמוך פי 2.5 מהממוצע ביתר המדינות.
נתון מדאיג נוסף נוגע להוצאה הלאומית לבריאות בישראל, שהיא מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD. הממוצעת לבריאות במדינות הארגון עומדת על 9.3 אחוזים מהתמ"ג, אך בישראל היא עומדת על 7.7 אחוז בלבד. מי מוציאות פחות מישראל על בריאות? צ'ילה, צ'כיה, אסטוניה, קוריאה, מכסיקו וטורקיה.
ובהתאמה, ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל היתה 39.2 אחוז מכלל ההוצאה על בריאות, גבוהה יותר מאשר ברוב המדינות - ממוצע של 27.8 אחוז.
במה אנחנו מובילים?
ישראל מהמובילות בבעלות על ביטוח פרטי - שישנו ל-80 אחוז מהאוכלוסיה. תוחלת החיים של גברים ישראלים (80 שנה בממוצע) היא במקום הרביעי מבין המדינות, בעוד שתוחלת החיים הממוצעת לנשים (83.6 שנים) היא רק במקום ה-13 מבין המדינות.
ישראל מובילה בשיעור הפריון - שלושה ילדים בממוצע לנשים בגיל הפוריות. בפער ניכר מהמדינה הבאה אחריה (ניו זילנד 2.1 ילדים, ובהרבה מעל לממוצע 1.7). תמותת התינוקות בישראל עומדת על 3.5 מקרי מוות לאלף לידות. שיעור נמוך מהממוצע (ארבהע תינוקות). עם זאת, בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב שיעור התמותה גבוה ביותר מפי 2 מאשר הממוצע.
נשות ישראל במקום השישי והלא מחמיא בתמותה מסרטן השד - 31.2 מקרי מוות למאה אלף נשים, לעומת ממוצע המדינות כ-26 מקרים. סרטן השד הוא הגורם הנפוץ ביותר מבין סוגי הסרטן לתמותה של נשים. מקרי התמותה של גברים בשל סרטן הערמונית מהנמוכים מבין 27 המדינות - 17 מקרי מוות למאה אלף איש לעומת ממוצע של 33.
שרת הבריאות יעל גרמן: "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדוח אנחנו בולטים לטובה, כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדוח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדוח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".
מארגון רופאים לזכויות אדם נמסר: "הדוח משקף ממוצעים ובשל כך מסתיר את הפערים הגדולים בבריאות ובזמינות של שירותי בריאות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. השקעה ציבורית נוספת בבריאות היא תנאי הכרחי להתמודד עם הישגיה הנמוכים של ישראל בחלק מהפרמטרים שהוצגו בדוח וכן צעד משמעותי בצמצום הפערים בבריאות".
בהסתדרות הרפואית מסרו: "דוח הארגון חושף לצערנו, שנה אחר שנה, תמונה עגומה וקשה של המערכת האשפוזית בישראל. הדוח שב ומדגיש את כישלון מערכת הבריאות בישראל באספקת התשתית הראויה לרפואה המודרנית ואת התנאים הקשים בהם עובדים הרופאים. מספר מיטות אשפוז נמוך כל כך יוצר זמן אשפוז המתקצר עד כדי שלושה ימים ומהווה נטל בלתי רגיל על הרופאים שמתבקשים לתת רפואה מיטבית בתנאי לחץ כאלה. ההסתדרות הרפואית שבה וקוראת לממשלת ישראל להגדיל את ההשקעה בבריאות בכדי שניתן יהיה לספק לתושבי המדינה את הבריאות לה הם ראויים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו