את הכל הם עברו יחד, התאומים הזהים משה ומאיר ברוקנטל, בני 62, מקיבוץ חפץ חיים שבשפלה. השירות הסדיר, המלחמות, ועל כן אין זה פלא ששניהם משרתים כעת במילואים באותה דרגה - אל"מ. משה באוגדת מילואים של פיקוד דרום ומאיר הוא אל"מ בפיקוד מרכז.
כל חייהם של מאיר (אב לשישה וסב לשישה) ושל משה (אב לשישה וסב לשבעה) - כך הם מעידים על עצמם - התנהלו בקו מקביל: שניהם שירתו כמ"פים בעוצבת שועלי מרום ושניהם קודמו לתפקיד מג"דים. מאיר היה מח"ט 863 ומשה היה הסמח"ט.
השניים מספרים כי במהלך אחד המבצעים במסגרת "אביב נעורים" בלבנון הוחלט שלא לשתף את מאיר מכיוון שפחדו מכך שייווצר בלבול בינו לבין סגנו, אחיו משה.
כיום שניהם עדיין משרתים במילואים ונהנים מכל רגע. על הבלבולים מספר משה: "היה בלבול כשהייתי בקורס קצינים ואירגנו קו הגנה במתלה, ומאיר היה בכוח התוקף. פתאום חברים התבלבלו כשחשבו שאני אמור להיות בין התוקפים".
המלחמה שהכי חקוקה בזיכרונם של השניים היא מלחמת יום הכיפורים. משה: "היתה תחושה נוראה ש'תפסו את כולנו עם המכנסיים למטה'". משה מספר כי במהלך המלחמה שישה מתוך תשעה ילדים בבית שירתו כלוחמים בכל החזיתות.
למרות גילם המתקדם, השניים ממשיכים לשרת במילואים ורואים בכך זכות ולא חובה. מאיר: "אני לא מרגיש פראייר אלא בעל חובה וזכות לשרת גם היום. אני חושב שמי שלא משרת זו בהחלט בעיה לאומית, אך גם בעיה של כל אדם בפני עצמו. בהחלט צריך להעמיד את המשרתים בראש סדר העדיפויות במקומות עבודה, באוניברסיטאות ועוד".
משה מחזיק בדעה כי יש לשלב גם את החרדים בצבא. "כאדם דתי אני חושב שהחרדים חייבים להיות משולבים במערכה. יש כיום בצה"ל הערכה והתחשבות רבות יותר בדתיים, ולא צפויה להם שום פגיעה באורח חייהם בצבא".
