ימים קשים עוברים על יפו לאחר האירועים ביממה האחרונה. ימים של חוסר אונים מתמשך מעתיד לא ברור מצד תושביה הוותיקים, ערבים כיהודים. בימים שכאלה חובה עלינו, תושבי העיר הקסומה יפו על כל מגזריה, להסתכל בקנקן ולהבליט את החיים המשותפים בין ערבים ליהודים שקיימים מאז ומתמיד, עוד לפני קום המדינה.
נכון, תמיד היו ותמיד יהיו אירועים חריגים המעלים תהייה לגבי המשך החיים המשותפים. אירועים חריגים אלו מגיעים בדרך כלל על רקע תחושות קיפוח חברתיות אשר מולידות תגובות של תסכול המתבטאות לפעמים באלימות. יש חיים יפים ביפו, ולכולנו יש שכנים, ערבים כיהודים, אשר עימם יש לנו יחסים מצוינים במשך שנים. אלו שכנים אשר חוגגים יחד את החגים השונים מכל הדתות. שכנים אשר מחליפים ביניהם מאכלים הייחודיים לתרבות שלהם. שכנים אשר דואגים לבריאות ילדיהם כאשר קורים מצבי חירום. שכנים אשר ילדיהם משחקים בגינות המשותפות למרות הבדלי המעמדות. דוגמאות כאלו ורבות אחרות אני רואה יום־יום בתור תושב יפואי ערבי מדורי דורות. ושאף אחד לא יספר אחרת!
למרות הכל, אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהקשיים. כחוקר אקדמי וכקלינאי אני חייב לאבחן את המחלה המדויקת כדי להעניק את הטיפול היעיל. ואין ספק שהמחלה הקשה שממנה סובלים תושבי יפו הערבים מתבססת על המצב הסוציו־אקונומי הקשה בכלל ועל מצב הדיור הקטסטרופלי בפרט. שתי הצרות האלו היו מאז ומתמיד טריגר לאירועים חריגים אינדיבידואליים אלימים שגלשו לרבים אחרים, כפי שקרה באירוע האחרון.
לא די בהפיכת העיר יפו לעיר תיירותית ממדרגה ראשונה שאליה נוהרים אזרחים רבים, ערבים כיהודים, מהארץ ומחו"ל. יש לשפר את תנאי התושבים כדי שהם לא ירגישו תיירים בעירם. לצערי, לא זכור לי פרויקט רציני אחד שקם על מנת לפתור את בעיית הדיור החריפה של התושבים הערבים הוותיקים של יפו. אני קורא מכאן לכל המנהיגים ולכל המשקיעים המגיעים ליפו לפעול למען שילוב אמיתי של כל התושבים בכל הפרויקטים ולא לגרום להפרדה על רקע דת או מעמד סוציו־אקונומי, כפי שקורה לצערי ברוב הפרויקטים שקמו ביפו. העיר חייבת להמשיך להיות רב־תרבותית, על כל מרכיביה, ולא להסתפק ביצירת בועות של נדל"ן יקר לתושבים אמידים בלבד.
אין ספק שיש להוקיע אלימות מכל צד שהוא ולא לתת לה שום רוח גבית. אלא שיש צורך גם בראייה כללית של המצב ולהגביל את הגירויים ואת הפרובוקציות אשר יכולים להוביל להתפרצויות אלימות. וכאן נכנסת האכיפה החכמה שנדרשת מטעם המשטרה.
אכיפה אינה כוללת רק התנגדות פיזית לאלימות עם סוסים ומקלות כפי שקורה לצערי ברוב פיזורי ההפגנות בכלל ובחברה הערבית בפרט. אכיפה כוללת קיום שיחות ופגישות מתמשכות עם התושבים כדי שהקיטור לא ייצא בבת אחת בצורה של אלימות. אכיפה חכמה כוללת שליטה עצמית של השוטרים בשטח כדי שהדברים לא ייצאו מכלל שליטה כפי שאני רואה, לצערי. על המשטרה לזכור שהצלחתה לשמור על שקט אמיתי חייבת להיות מלווה בניסיון לשמור על השקט לטווח הארוך ולא לטווח הקצר - של דיכוי מהומות שקמות פתאום.
את כל הילדות שלי כערבי, כבן למשפחה במצב כלכלי קשה בתחילת דרכה, העברתי עם משפחות יהודיות וערביות ביפו. תמיד היתה בינינו אחוות שכנים. לאחרונה אף פנתה אלי בהתרגשות רבה אותה ילדה יהודייה, אורלי שמה, שכנתי היקרה מהילדות שגרה עימנו באותה חצר משותפת. היא זוכרת היטב את הימים השמחים, את המאכלים ואת המשחקים ששיחקנו בהם. יפו היתה מאז ומתמיד עיר של שותפות חיים יומיומית, על כל מסגדיה, כנסיותיה ובתי הכנסת שלה. תנו לנו לחיות יחד, ערבים ויהודים.
הכותב הוא מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ויו"ר ועדת ההיגוי לשילוב ערבים באוניברסיטת ת"א
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו