א אחוז החסימה - מספר הקולות המינימלי שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בנציגות בכנסת. אחוז החסימה עומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים - כ־150 אלף קולות. לפיכך, רק מפלגות שיקבלו יותר מ־3.25% מהקולות ייכנסו לכנסת ויזכו לייצוג של ארבעה ח"כים.
ב בחירות חשאיות - על מנת להבטיח את הגינות הבחירות ולמנוע כל ניסיון להשפיע על מצביעים כיצד להצביע, מקפידים על חשאיות ההצבעה, המתבצעת מאחורי פרגוד. החוק קובע עונשים על כל ניסיון להשפיע על אזרחים כיצד להצביע.
ה הסכם עודפים - הסכם שנחתם בין שתי מפלגות לפני הבחירות, ושנועד להגדיל את סיכוייהן לקבל מנדטים נוספים מתוך עודפי הקולות שנותרו לאחר חלוקת המנדטים השלמים. מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינה משתתפת בחלוקת המנדטים הנוספים. בבחירות הנוכחיות חתמו על הסכמי עודפים 12 מפלגות: תקווה חדשה עם ימינה, ישראל ביתנו עם יש עתיד, הליכוד עם הציונות הדתית, הכלכלית החדשה עם כחול לבן, העבודה עם מרצ, ש"ס עם יהדות התורה.
ה הצבע וסע - כדי לאפשר לחולי קורונה ולמבודדים להצביע בבחירות, הקימה ועדת הבחירות זו הפעם הראשונה 500 מתחמי אוהלים שבהם יוצבו 800 קלפיות. החולים והמבודדים יוכלו להגיע למתחמים אלה בעצמם או במוניות שיועמדו לרשותם, ולהצביע בקלפי דרך חלון המכונית. עלות ההצבעות של החולים המאומתים בלבד היא כ־30 מיליון שקלים.
ו ועדת הבחירות המרכזית - ועדה בראשות שופט ביהמ"ש העליון, שבה חברים נציגי כל המפלגות שהיו מיוצגות בכנסת היוצאת. הוועדה אחראית לניהול הבחירות לכנסת ולתקינותן. בבחירות הנוכחיות עומד בראש הוועדה שופט ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן, והמנכ"לית היא עו"ד אורלי עדס.
ז זכות בחירה - הזכות הבסיסית של כל אזרח ואזרחית שמלאו להם 18 שנה להשתתף בבחירות ולהצביע בקלפי. על כל המצביעים להתייצב בקלפי שאליה הם משתייכים עם תעודת זהות כדי לממש את זכותם. מספר בעלי זכות הבחירה מגיע ל־6,578,084 - גידול של 124,829 מצביעים חדשים.
ח חוק בדר־עופר - חוק שחוקק לפני שנים רבות ונקרא על שם יוזמיו, הח"כים אברהם עופר מהמערך ויוחנן בדר מחרות. החוק מעניק יתרון למפלגות הגדולות בחלוקת המנדטים הנותרים לחלוקה לאחר החלוקה הראשונה של המנדטים.
מ מנדט - מספר הקולות שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בייצוג של ח"כ אחד בכנסת. בבחירות לכנסת ה־23 המודד למנדט עמד על 37,943 קולות. חישוב זה נעשה על ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים של המפלגות שמשתתפות בחלוקת המנדטים ל־120 ח"כים.
מ מעטפות כפולות - בבחירות הנוכחיות יחול גידול משמעותי במספר המצביעים בשיטה זו מכ־330 אלף לכ־600-550 אלף בעלי זכות הצבעה, משום שלחיילים, לשוטרים, לסוהרים ולאסירים, לאנשים מוגבלים שרשאים להצביע בקלפיות נודדות, ולנציגים הרשמיים של ישראל בנציגויות בחו"ל - יתווספו גם החולים המאומתים בקורונה והמבודדים שאינם יכולים להצביע בקלפי שבאזור מגוריהם.
ההצבעה מתבצעת במעטפה כפולה כדי להבטיח שלא תהיה כפילות והם יצביעו פעמיים. על המעטפה החיצונית מציינים את שמם ואת תעודת הזהות שלהם.
מ מפקחים לטוהר הבחירות - גויסו כ־15 אלף מפקחים על מערכת הבחירות, שיצוידו במצלמות גוף. תפקידם להיות נוכחים בכל הקלפיות ולהתריע על מקרים של אירועים חריגים. לאחר נעילת הקלפיות הם יצלמו את כל מהלך ההצבעה.
ס סקרי בחירות - בחודשים שלפני הבחירות נוהגים ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות לערוך באמצעות מכוני מחקר סקרי דעת קהל על תוצאות הבחירות. חוק הבחירות קובע כללים ברורים המחייבים את המכונים לציין לכמה אנשים פנו במשאל, כמה נענו בחיוב וכמה סירבו, מהו מרווח הטעות בתוצאות וכד'. בשלושת הימים שלפני הבחירות חל איסור לערוך סקרים.
פ פנקס הבוחרים - פנקס שמפרסם משרד הפנים והכולל את שמות כל בעלי הזכות להשתתף בבחירות.
פ פתק לבן - הפתקים הלבנים בקלפי נועדו לשמש תחליף לפתקי הצבעה של מפלגות שחסרים בקלפי, ועליהם רשאים המצביעים לכתוב את אותיות המפלגה שבה הם תומכים. החוק קובע כי על חברי ועדת הקלפי לפסול פתקי הצבעה שנכתבו עליהם מילים אחרות או קשקושים. בנציגויות ישראל בחו"ל מקבלים המצביעים פתקים לבנים וכותבים עליהם את סימנה של הרשימה שהם תומכים בה.
צ קולות צפים - כינוי לקולותיהם של אזרחים שעד הרגע האחרון שלפני הבחירות עדיין לא החליטו באיזו מפלגה לתמוך בבחירות. בדרך כלל שיעור הקולות הצפים נע בין 15% ל־25%.
ק קלפי - עשויה קרטון גלי (בעבר היתה עשויה עץ או מתכת) ומוצבת מאחורי פרגוד באולמות ההצבעה ביום הבחירות. לידה מוצב מגש עם פתקי ההצבעה של כל הרשימות המתמודדות בבחירות. לפני פתיחת תהליך הבחירות, יו"ר כל ועדת קלפי נדרש לפתוח את התיבה מלמטה ולהראות לכל חברי ועדת הקלפי שהיא ריקה. לאחר מכן נועלים את התיבה במנעול מיוחד ופותחים אותה שוב רק אחרי סגירת הקלפיות, ומתחילים בספירת הקולות.
ר רוטציה בראשות הממשלה - הונהגה בארץ לראשונה לאחר הבחירות ב־1984. כשהליכוד והמערך לא הצליחו להקים ממשלה, הן נאלצו להקים ממשלה משותפת שבה כיהן תחילה שמעון פרס כראש הממשלה ולאחר מכן יצחק שמיר, במשך שנתיים כל אחד. אחרי הבחירות לכנסת ה־23 סיכמו נתניהו ובני גנץ על רוטציה בראשות הממשלה, אולם בשל הקדמת הבחירות ההסכם לא התממש.
ש שידורי תעמולה - הונהגו לראשונה בטלוויזה ב־1969. על פי חוק הבחירות, כל רשימה שמתמודדת בבחירות זכאית לשבע דקות שידור בטלוויזיה ול־15 דקות ברדיו, כדי לפנות במישרין לציבור ולנסות לשכנע אותו לתמוך בה. כל מפלגה שהיה לה ייצוג בכנסת היוצאת מקבלת תוספת של שתי דקות בטלוויזיה וארבע דקות ברדיו עבור כל חבר כנסת.
במערכות הבחירות האחרונות פחתה ההתעניינות הציבורית בשידורי תעמולת הבחירות ובצפייה בהם, והם כבר אינם משמשים נושא שמרבים לשוחח עליו.
