טורקיה משנה את אופן הפעילות מול ישראל: לאחר כמה מסרים ידידותיים מאוד מאנקרה לירושלים, טורקיה שלחה היום (שני) מברק לישראל וליוון ובו דרישה מהן לכבד את גבולות המים הכלכליים הבלעדיים שלה - ולבקש ממנה אישור לפעול בשטח זה. מדובר בדרישה משמעותית מאוד, שהרי תוואי מיזם צינור "איסטמד" (EastMed), שמיועד להעביר גז מישראל לקפריסין ומשם ליוון, עובר בשטח הימי שנתון למחלוקת בין טורקיה לבין יוון.
שתי נקודות מחלוקת מרכזיות הן סוגיית המדף היבשתי במזרח התיכון של טורקיה, שמושפע מריבוי האיים היוונים בים האגאי ומזרחית מהם, במיוחד קסטלוריזו, וכן הסכם הגבול הימי בין טורקיה לבין לוב ב-27 בנובמבר 2019. באותה עת, הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן חתם על הסכם עם ממשלת ההסכמה בטריפולי - ולפיה בין שתי המדינות יהיה גבול ימי. מדובר בהסכם שיוון כלל לא מכירה בו, שהרי השטח הימי בין טורקיה לבין לוב הוא כזה שאתונה רואה בו כבבעלותה.
עימות ישראלי-טורקי בשידור חי
ביום רביעי שעבר, מקורבו של נשיא טורקיה ואבי דוקטרינת "המולדת הכחולה", אדמירל ג'יהאט יאייג'י (Cihat Yaycı), התראיין לעיתון היהודי "שלום" והכריז כי "זה אינטרס של טורקיה ושל ישראל לנרמל את היחסים ביניהן מחדש".
במסגרת שותפות האינטרסים, אדמירל יאייג'י קרא לישראל ליישם את ההצעה לגבול ימי משותף שפורסמה לראשונה ב"ישראל היום". התוכנית המורחבת פורסמה בירחון "טורקיסקופ" של מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. את הדברים אמר יאייג'י לאחר שאנקרה ספגה ביום שני מכה דיפלומטית נוספת במזרח הים התיכון: קהיר ואתונה הגיעו לפשרה ביניהן בנוגע לאי ההסכמה על שטחי חיפושי הגז והנפט במזרח הים התיכון.
חלוקת הגבולות במזרח הים התיכון, לפי התפיסה הטורקית / צילום: Doğu Akdeniz Politik
זה התרחש חמישה ימים בלבד לאחר ששר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו אמר: "אנחנו יכולים להגיע להסכם גבול ימי עם מצרים", אדמירל יאייג'י בעצמו הציע מתווה להסכם. עם זאת, התהליך הדיפלומטי שיצרו משרד החוץ באנקרה הוא ההיפך המוחלט מאשר המטרה המקורית שלהם. ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס שוחח טלפונית עם נשיא מצרים עבדל פתאח א-סיסי, שלח את שר החוץ שלו ניקוס דנדיאס לקהיר - ושם הוא הגיע לסיכום עם מקבילו המצרי סאמח שוקרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו