רגע לפני סגירת הרשימות לכנסת ה-24, יצא עפר שלח, שעוד היה שחקן בלוח השחמט של המערכת הפוליטית הסבוכה בישראל בהצהרה לפיה: "השמאל נמצא בסכנה קיומית". הדברים האלה שזרק לחלל האוויר מול כותבת שורות אלה בראיון למוסף "ישראל השבוע", מתחילים להסתבר כמצב ממשי.
שבוע לפני הבחירות במפלגות השמאל שקראו בתחילת מערכת הבחירות לאיחודים המצב מפוצל מתמיד. כחול לבן בראשות בני גנץ החלה בקרב לקיחת קולות ממפלגת העבודה ביום שפרסמה קריאה ל"מאוכזבי מפלגת העבודה" כי יש לכם בית חדש לפנות אליו. במפלגת העבודה ניסו לא להתרגש מהקריאה של מפלגה שהיתה בקו אחוז החסימה ולא השיבו אש. אך בימים האחרונים, כשההטרלות מצדה של כחול לבן לא פסקה, נכנעו בעבודה והחלו להשיב "לבחור בבני זה לבחור בביבי" וכאן החל קרב ראש בראש בין המפלגות. כשהכוח נמצא בידה של כחול לבן שמשכה מטה את מפלגת העבודה, שעומדת על 2 מנדטים מעליה בסקרים, למצב לכאורה של שוויון על דעת הקהל.
במפלגת העבודה מתמודדים בימים אלה גם עם זליגת קולות למפלגת מרצ, שיש מצביעים שעוברים אליה על מנת להצילה ממחיקה. מצד שני, זהירים בהתבטאויות. "זו מפלגה אחות", מסבירים גורמים במפלגה, ואם לא תהיה בכנסת העבודה תהיה הסמן השמאלי ביותר בכנסת. תנאי פתיחה לא טובים למשא ומתן לכניסה לממשלה.
ביש עתיד, בראשות יאיר לפיד, החלו בימים האחרונים לתקוף את "המפלגות הקטנות" בשמאל. במילים אחרות אלה שאינן יש עתיד. בעיקר עסוקים שם בחיבור המספרים - ממשלה עם גדעון סער ונפתלי בנט ואיך הופכים את החלום למציאות ממשית.
אי אפשר שלא לשים לב לאפס התקיפות של לפיד את סער, או יש עתיד את תקווה חדשה. מורגש שיש שם הסכם מתחת לפני השטח: לא תוקפים זה את זה.
בינתיים המפלגה הכלכלית של ירון זליכה לא יודעת את נפשה. מי שהיה אחד השחקנים המחוזרים ביותר בתחילת מערכת הבחירות, פרופ' ירון זליכה, מצא עצמו השבוע ננטש על ידי מספר 3 שלו, פרופ' יורם יובל. אך למרות זאת, ימשיך איתן (לפחות כלפי חוץ) לרוץ עד הסוף.
כך או כך, אף אחת מהמפלגות לא מזעזעת מאפשרות לבחירות חמישיות. כולן יודעות היטב, ייתכן שהבחירות הללו הן רק חימום בדרך לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו