אלוף כמיל אבו רוקון: "חמאס רוצה מדינה אסלאמית ביו"ש ועלול לזכות בבחירות ברשות"

בחודש נובמבר האחרון, אחרי חודשים ארוכים של נתק מוחלט ולאחר שסוגיית הסיפוח של שטחים ביו"ש ירדה מהפרק, הסכימה הרשות הפלשתינית לחדש את התיאום עם ישראל.

להכרזה הרשמית קדמו מגעים ממושכים בין הצדדים. מי שהוביל אותם, גם בתקופת הנתק המוחלט בין ירושלים לרמאללה, היה מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף כמיל אבו רוקון. בתקופה הזאת הוא הזהיר את מקבלי ההחלטות בישראל כי החלת הריבונות הישראלית ביו"ש תוביל לביטול הסכמי אוסלו. "הזהרתי שיהיה זעזוע עמוק. שהרשות הפלשתינית תשים את המפתחות. הם היו מוכנים ללכת עד הסוף. אני מזכיר שבמשך שבעה חודשים הם לא קיבלו כסף, והחוב שלהם לבנקים הצטבר לכמעט 9 מיליארד שקלים שזה מחצית מהתקציב של הרשות".

גם כאשר הסכימו לבסוף לרדת מהעץ ולחדש את הקשרים עם ישראל - ובראשם את התיאום הביטחוני - דרשו הפלשתינים שישראל תתחייב מחדש על ההסכמים שנחתמו באוסלו. "המצב שם היה קטסטרופלי. לא היה להם כסף, הם לא שילמו משכורות. המערכת שלהם היתה בקריסה, וזה מה שעניין אותם".

מה אמרת להם?

"אמרתי להם במילים עדינות שהם חבורה של אידיוטים. שהם לא ימצאו אף גורם מדיני־פוליטי ישראלי שיחתום להם כיום על דבר כזה".

אבל הפלשתינים לא ירדו מהדרישה. בישראל היו מוטרדים שהרשות תקרוס, ולכן הוחלט על פתרון יצירתי: שאבו רוקון יהיה זה שיחתום, בשם המדינה. "לקח לפלשתינים שעה בשביל להגיד כן, ומייד הקשרים חודשו".

"הסיוע תורם לביטחון"

אבו רוקון יסיים בראשית החודש הבא שלוש שנות כהונה סוערות כמתאם. 42 שנה הוא מלווה את המערכת הפלשתינית על כל גלגוליה ונפתוליה, וספק אם יש עוד רבים בישראל שבקיאים בה כמותו. "אני כאן מאז הניסיון לעבור לממשל אזרחי אחרי הסכמי קמפ דיוויד, דרך הניסיון למצוא אלטרנטיבה לאש"ף באמצעות אגודות הכפרים, ואחר כך באינתיפאדה הראשונה, בהסכמי השלום, באינתיפאדה השנייה ואחריה. אבל השנים האחרונות היו יותר מורכבות ובעייתיות מכל מה שאני זוכר מהעבר".

למה?

"כי העניינים נהיו יותר מורכבים. ההפרדה בין עזה ליו"ש, הנתק של הרשות עם ישראל ועם ארה"ב, וכמובן הקורונה. כל אלה רק העצימו את המצוקות והבעיות שקיימות שם ממילא".

משבר הקורונה התלבש על המשבר התמידי שהוא מנהל מול עזה. ברצועה יש כיום 45 אחוזי אבטלה, אבל בכמה פרמטרים המצב בה דווקא השתפר. החשמל בה כבר זורם 12 שעות בממוצע ביממה, ובחלק מהאזורים 16 שעות - שיפור דרמטי לעומת ממוצע של ארבע שעות בעבר. אבו רוקון הוא שותף מרכזי בתהליך הזה, כמי שרקם את ההסכם שבמסגרתו 8 מיליון דולר מכספי הסיוע הקטארי משולמים ישירות לחברות אנרגיה ישראליות, שמספקות את הסולר להפעלת תחנת הכוח ברשות.

בוא תעשה לנו סדר בכסף שמגיע מקטאר.

"הסיוע מחולק לשלושה מרכיבים. 8 מיליון דולר להזנת תחנת הכוח; 10 מיליון דולר כסיוע למשפחות נזקקות, שמקבלות 100 דולר למשפחה על פי רשימה שאנחנו אישרנו; והיתר, עוד 7 מיליון דולר, השלמת הכנסה לפקידות האזרחית שמפעילה את המגזר הציבורי ברצועה".

מדובר בפתרון חלקי מאוד של הצרות ברצועה, שאת מצבה הוא מגדיר כ"משבר הומניטרי קשה אך יציב". אונר"א, למשל, מאכילה 1.3 מיליון איש מדי יום בעזה, מחנכת 300 אלף ילדים ומעסיקה 20 אלף איש. אבו רוקון אומר שלאחר שארה"ב הפסיקה לממן את אונר"א, נאלץ הארגון "לקבץ נדבות", כלשונו, ולדחות התחייבויות ותשלומים.

אבו רוקון נלחם להגדלת אזור הדיג כדי לאפשר לעזתים להתפרנס, והוא נאבק גם כדי לאפשר יציאת פועלים עזתים לעבודה בישראל. "כשהגעתי לתפקיד יצאו מעזה 1,800 סוחרים ביום, ועד לקורונה זה גדל ל־7,000. אני חשבתי שצריך להכניס יותר. אמרתי 'תנו לי להכניס 10,000 פועלים ואני עושה לכם דיל בעזה'. זה לא קרה בגלל הקורונה, אבל גם בגלל התנגדות השב"כ שחשש שכניסת הפועלים תנוצל לטרור מעזה". חמאס, הוא אומר, דווקא היה מסכים, "אבל השב"כ לא רצה".

מה מצב הקורונה בעזה?

"להפתעת כולם, המצב שם פנטסטי. אין כמעט מתים, והתחלואה ברמה נמוכה מאוד".

זה קורה, הוא אומר, כי עזה אוכפת בקפדנות. מעבר רפיח שהיה סגור במשך חודשים ארוכים אמנם נפתח לאחרונה, אבל מי שנכנס דרכו נדרש לבידוד. "עזה זה לא יו"ש. ביו"ש הפלשתינים מתנהגים כמו בישראל - הולכים, באים, מסיבות. בעזה יש משמעת קשוחה, ולכן הקורונה שם ברמות מאוד נמוכות".

ועדיין, אי אפשר היה לנצל את המצב לטובת עסקה, נניח של חיסונים תמורת פתרון סוגית השבויים והנעדרים?

"זה נושא מאוד רגיש, ורק אומר שאני לא חושב שחמאס יסכים לקשר בין הדברים".

אבו רוקון לא סבור שישראל צריכה להתנות את הסיוע ההומניטרי לעזה בפתרון הבעיה. בהקשר הזה הוא מצטט את הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, שאמר כי ישראל צריכה לסיוע לעזתים בחמש סוגיות בסיסיות (חשמל, מים, ביוב, מזון ובריאות). "אני חושב שהסיוע הזה גם מסייע לביטחון שלנו. ההפגנות על הגדר התחילו בגלל המצוקה בעזה, ותפקידנו גם לתת לדרום שלנו לחיות בשקט".

בינתיים, העזתים התחילו לקבל חיסונים ממקורות אחרים, חלקם מהמכסה שהעבירה ישראל לרשות הפלשתינית, וחלקם מתרומות שונות מהעולם. מוחמד דחלאן העביר 25 אלף חיסונים, וארגון הבריאות העולמי מתכנן להעביר לעזה 40 אלף חיסונים נוספים. אבו רוקון לא סבור שישראל צריכה לחסן את כל תושבי הרצועה, אולם ביו"ש הוא דווקא תומך בחיסון יזום של כלל האוכלוסייה.

תסביר.

"עזה סגורה, יו"ש ואנחנו זאת יחידה אפידמית אחת. לכן התחלנו לחסן את הפועלים הפלשתינים שעובדים בישראל. אגב, החיסון הוא לא על חשבוננו, אלא כחלק מהמסים שהמעסיקים שלהם משלמים עבורם. אבל דאגנו להבהיר לפלשתינים שהחיסונים הם באחריותם".

למה?

"כי אנחנו לא צריכים את כל העולם על הראש שלנו. אנחנו לא שולטים עליהם, הם ישות עצמאית".

התקוממות בעזה? אין סיכוי

בעזה התקיים השבוע עוד סיבוב בחירות, פנימיות של חמאס, שלבסוף הוכרע בניצחון של יחיא סינוואר על ניזאר עוודאללה. זה היה מרוץ צמוד. "הגוורדיה הוותיקה התאגדה נגד המערכת הקיימת ונתנה לה פייט", הוא מסביר, "אני רק מזכיר שעוואדללה היה האדריכל של סיפור גלעד שליט".

מי מהם היה טוב יותר לישראל?

"אף אחד. הם ארגון טרור, וככה צריך להתייחס אליהם. זה טבוע אצלם במוח".

חמאס רוצה הסכם רגיעה ארוך טווח איתנו? 

"אני לא חושב שזה עומד על הפרק. קודם שתיפתר בעיית השבויים והנעדרים, שיכירו בהסכמים, שיגידו שהם נגד טרור. כרגע הם לא מקבלים את כל הדברים האלה ולכן הם ארגון טרור".

זה לא יקרה.

"לדעתי לא. הם מונעים מאידיאולוגיה אסלאמית קשה. היעד המרכזי שלהם כרגע הוא להשתלט על יהודה ושומרון ולהקים שם את המדינה האסלאמית".

בינתיים הם דופקים את התושבים שלהם.

"יש לא מעט פרויקטים גדולים שיכולים להתקדם. קו גז לעזה, אזורי תעשייה. הבהרנו להם ולכל גורם אפשרי אחר שזה לא יקרה עד שלא ייפתר עניין השבויים והנעדרים".

ומה הם עונים?

"הם לא עונים. הם תקועים באידיאולוגיה שלהם. למה הם לוקחים כסף וחופרים מנהרות במקום להשקיע בבתי חולים?"

הסיכוי שהאזרחים בעזה יתעוררו ויתקוממו, כמו באביב הערבי, לא קיים, להערכתו. "לפני שנה וחצי היה ניסיון לאתגר אותם, וחמאס נכנס בהם בצורה מאוד קשה. חמאס חזק מאוד, ואנשים לא מעזים להרים את הראש. אני לא חושב שזה יקרה".

כאמור, האתגר העיקרי שהוא רואה כעת הוא הבחירות ברשות הפלשתינית. "חמאס מאוד רוצה את הבחירות האלה, ולכן הוא זורם גם עם דברים שהוא יכול היה להתעקש עליהם כמו הפיקוח המשפטי, כי היעד שלהם הוא להגיע ליהודה ושומרון. הם ישתפו פעולה עם כל דבר שיכול להוביל אותם לשם".

ההערכות, הוא אומר, הן שחמאס צפוי לגרוף בבחירות האלה כ־40 אחוז מהקולות, ופת"ח 60 אחוז. הוא מזכיר שגם בבחירות ב־2006 ההערכות המוקדמות התבדו, וסבור ש"גם הפעם יכולה להיות הפתעה". זה יקרה להערכתו לא בגלל התמיכה בחמאס, אלא לאור הניכור של הציבור לרשות הפלשתינית, וגם לאור הפיצול בפת"ח והמנגנון המשומן שיש לחמאס. "אין להם רוב באוכלוסייה, אבל הם מאורגנים ויש להם מטרה".

ואבו מאזן לא מבין את זה?

"אבו מאזן כבר בן 86, והוא לא רוצה להיזכר כמי שפיצל את הפלשתינים והפסיד את עזה. הוא עסוק במורשת שלו. הוא גם רוצה לשמר את כל הזרמים בתוך המערכת הפלשתינית, וכנראה שהוא גם רוצה למצוא חן בעיני השלטון החדש בארה"ב שאוהד תהליכים דמוקרטיים. וחוץ מזה, הוא קצת מנותק. זה מזכיר לי את מה שקרה למובארק לפני האביב הערבי".

תסביר.

"מי שמביאים ומוציאים לו את הדברים לא מבינים את הניכור שיש בינם לבין האוכלוסייה הפלשתינית".

אבל האוכלוסיה ביו"ש רוצה לחיות בחופשיות, ולא תחת שלטון אסלאמי קיצוני כמו בעזה.

"זה נכון, אבל רוב האנשים עסוקים בחיים היומיומיים שלהם. אני מניח שרובם גם לא באמת מאמינים שחמאס ישתלט. הם שקועים בתוך עצמם".

אם חמאס ינצח את הבחירות, מה ישראל צריכה לעשות?

"אנחנו נערכים לכל תרחיש, כולל לאפשרות שתהיה עלייה בטרור. אני מזכיר שגם כשהרשות ניתקה איתנו קשר בשנה שעברה המשכנו לתפקד ונתנו מענה".

אבו רוקון אומר שישראל לא מתערבת כרגע בתהליך הפנימי הפלשתיני, אבל הוא לא רואה מצב שבו ישראל ממשיכה לקיים את ההסכמים מול רשות פלשתינית שמונהגת בידי חמאס. "אם זה יקרה, אוטומטית לא יהיו מנגנונים ולא יהיה תיאום ביטחוני, ואז נצטרך לשאול את עצמנו מה שווים ההסכמים האלה בכלל".

מי אתה מעריך שיירש את אבו מאזן?

"אני הימרתי על נאסר אל־קידווה (אחיינו של יאסר ערפאת שהיה הנציג הפלשתיני באו"ם ושר החוץ הפלשתיני, י"ל)".

מוחמד דחלאן?

"אני לא רואה לזה סיכוי. חמאס אמנם נותן לו להכניס אנשים לעזה ולשפוך שם כסף, אבל הם לא פראיירים, וביו"ש אין לו כמעט אחיזה בכלל".

"הפלשתינים דומים לנו"

הוא בן 62, מתגורר בעוספיה, אב לשלושה וסב לשלושה ("לאחד מהם קוראים כמיל, על שמי"). זאת הפעם השלישית שהוא משתחרר מצה"ל ("בפעם הקודמת הייתי ראש רשות המעברים במשך שמונה שנים"), והוא עוד לא החליט על המשך דרכו ("כרגע נראה לי שעוד תפקיד ציבורי כבר לא יהיה").

היחסים האישיים שלו בצמרת הפלשתינית טובים מאוד. "נפתלי בנט, כשהיה שר ביטחון, אמר לי שהם אוהבים אותי. עניתי לו שזה נכון, ושאני מנצל את זה לטובת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל". לאנשיו הוא נוהג לומר שתפקידם למנוע משבר הומניטרי בזירה הפלשתינית, "כי אחרת הכל יתגלגל עלינו".

הוא אומר שאחרי תקופה ראשונית של כעס, הפלשתינים עיכלו את "הסכמי אברהם", וכעת הם מצפים תמורתם לסיוע. מי שחושב שהם יתגמשו בעקבות זאת ויבצעו ויתורים מדיניים, טועה, לדעתו. "לצערי הם מאבדים את הזמן. עוד מעט לא יהיה אפשר כבר לעשות שום דבר".

זה פתיר בכלל - יש רצון?

"איפה, אצלנו או אצלם?"

אתה מטפל בהם.

"כן. אני חושב שהם מאוד רוצים להתקדם".

המעשים שלהם לא מעידים על זה. תראה את ההליכה שלהם להאג.

"הם עשו את זה בגלל המבוי הסתום, וכי הם רצו לנער את המערכת ולהשפיע עלינו. אין לי ספק שהצבא שלנו הוא הכי מוסרי בעולם, ואם בהאג יש סימני שאלה - שילכו לבדוק מה אסד עשה ומה עושים באיראן, ואז יחזרו אלינו".

הם מתעניינים בבחירות אצלנו? מתערבים בבחירות אצלנו?

"בכל מפגש הם מקפידים להגיד שהבחירות הן עניין ישראלי. יש את מוחמד אל־מדני, שהוא היועץ של אבו מאזן לחברה הישראלית. לדעתי הוא בקשר עם הצד הישראלי, אבל אני לא חושב שהם באמת מתערבים".

מה הישראלי הממוצע שיקרא את הראיון הזה לא יודע על הפלשתינים? כי מבחינת רובנו, זה מעבר להרי החושך.

"זה עם משכיל שדומה לנו. זה לא ירדן ולא מצרים. אנחנו חיים אחד בתוך השני, עובדים אחד בתוך השני. לפלשתינים אין קרניים. רובם אנשים טובים, שרוצים לחיות. הדור הצעיר לא רוצה שיבלבלו לו את המוח. הוא רוצה זכויות. לחיות כמו כל צעיר מערבי אחר. שיהיה לו ביטחון כלכלי. הייתי בחברון לפני שבועיים. הכל שם מפוצץ - השווקים, הקניונים. הכל ויטרינות. כמו איסטנבול".

אתה בעצם אומר שאת מה שלא עשו ההסכמים, תעשה הכלכלה.

"אם הייתי פלשתיני כנראה לא הייתי אומר את זה כי יש להם גם שאיפות לאומיות, אבל הכלכלה היא בהחלט העניין המרכזי. בעזה יחיו שלושה מיליון איש ב־2030. אנחנו צריכים לחשוב שני צעדים קדימה. כלכלה מביאה יציבות ביטחונית, ותפקידנו לספק לדרג המדיני את הגמישות ואת חופש הפעולה. אני חושב שיש כעת הזדמנות ללכת עם הפלשתינים לדברים יותר מהותיים".  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו