הפתרון האידיאלי שמסתמן מתופעה זו הוא מעברם של האוכלוסייה המבוגרת לדיור מוגן, איכותי ובעל רמה גבוהה אשר משפר את איכות החיים של הדייר מהקצה אל הקצה ומהווה מסגרת חברתית ומבצר מוגן מפני הקורונה, שכן הוא מאפשר לקשיש לחוות שגרת חיים רגילה ומלאת חוויות ופעילות ככל הניתן בתקופת הקורונה וגם לאחריה.
עמנואל גלוברמן, מנכ”ל בית טובי העיר: “אנו רואים עצמנו כקהילה מלאה ומגובשת, האווירה של הקהילה היא המגן הבלתי מנוצח שמגן על הדיירים ועל משפחותיהם מפני וירוס הקורונה, וכן מצד שני נותן להם שלוות חיים אשר לא ניתן לקבל בכל דיור מוגן אחר”.
מגיפת הקורונה אשר פקדה אותנו בתקופה האחרונה, הייתה בין המגיפות הכי קשות שפרצו בדור הזה. המגיפה סיכנה ועודנה מסכנת אותנו ואת היקרים שלנו מכל בפגיעה פיזית, ומתברר שחוץ מהפגיעה הפיזית, לקורונה גם השפעות פסיכולוגיות שליליות ופגיעה בנפש האדם. בשבועות האחרונים חלה עלייה דרסטית של כ – 30% בכל הנוגע לפניות למוקדי שירותי בריאות הנפש בישראל, כך שחוץ מכל ההתעסקות סביב הפאן הבריאותי של הקורונה, חלה גם התעסקות לא מועטה עם ההתנהלות סביב אי הוודאות הרבה אשר גורמת הקורונה בקרב כל שכבות האוכלוסייה. אי הוודאות האופפת את חיי היום יום שלנו בעקבות הקורונה, מהווה פתח למחלות נפשיות רבות הכוללות חרדה, חוסר ביטחון עצמי וכן דיכאון, אשר מתבטאות באופן הרבה יותר חד בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה המבוגרת בכללי. בין התסמינים הכי גרועים של הקורונה מופיעה הבדידות, שכן על מנת לא לסכן את הקשיש בהידבקות במחלת הקורונה אשר קטלנית לאוכלוסיית הגיל שלו, רבים הילדים אשר כלל לא מבקרים את ההורים הקשישים שלהם, ולכן לצערנו האוכלוסייה שזקוקה למישהו שישגיח עליה וידאג לה יותר מכל, נשארת בבית בודדה ופגיעה.
יוסף פרקש, דייר בדיור המוגן “טובי העיר” עוד התגורר עד לפני מספר חודשים לבדו בדירתו בירושלים. בשל היותו אלמן כבר כ-14 שנים, סבל הוא מבדידות רבה, אך בשנים האחרונות חלה הידרדרות גם במצבו הפיזי וכן התקשה לתפקד לבד, עד שהחליט לקחת את עצמו בידיים ולעבור לדיור מוגן. “במשך רוב הזמן הייתי בבית וכמעט ולא הייתי עוזב את ביתי. הייתה לי עוזרת של ביטוח לאומי שהייתה עוזרת לי בקניות כאשר הייתי צריך, אבל זה כלל לא הספיק לי, תפקדתי לבד אבל היה לי נורא קשה. ילד אחד שלי מתגורר בארץ, הרחק בצפון ורוב הילדים שלי מתגוררים בארצות הברית”. לפני מספר חודשים הוא הרגיש שעלו מים עד נפש והחליט לעבור לדיור מוגן, מאז תפקודו ומצב רוחו השתפרו מהקצה אל הקצה. “יש לי פה הרבה יותר חברה ואנשים לדבר איתם, יש גם הרבה פעילויות והצוות והאנשים כאן איכותיים והאוכל טעים ונהדר”, מתאר הדייר.
עולם אחר מבעד לכותלי הקורונה
הדיירת רחל פנחס הגיעה לדיור המוגן לפני כשנתיים, בימים הטובים שקדמו לקורונה, אך עוד יותר מרגישה כיום כמה איכות החיים שלה השתפרה מאיכות החיים בביתה הקודם. “לדיור המוגן עברתי עוד עם בעלי ז”ל, שנינו חשבנו זמן רב לעבור לדיור מוגן בירושלים כדי להקל על עצמנו. לצערי הרב בעלי נפטר בצורה פתאומית כחודשיים אחרי שהגענו לדיור המוגן, ומאז אני כאן”, מספרת לנו. “אצלנו אין סגר, הוא לא קיים. נכון שאנחנו לא יוצאים לטייל ברחובות יותר מדי, אך כאן בדיור המוגן יש חיים במלואם שכוללים תוכניות רגילות, כמעט כמו שהיו לפני הקורונה, וכן מקפידים פה על הוראות משרד הבריאות. בגלל הקורונה והמצב החוץ, חברות שלי היו מאושרות לגור כאן. זה נכון שכל אחד נמצא בדירתו, ולכל אחד יש את הפרטיות שלו, אבל זה לא הופך אותנו לבודדים, להיפך, אנחנו פשוט שמים מסיכות ויוצאים מדלת ביתנו, ואנחנו יכולים להסתובב בין כותלי הבניין בחופשיות, הבניין הוא ממלכה שלמה מחוץ לקורונה, הדיור המוגן מאפשר לנו לחיות”.
בלי ספק, היתרון הכי גדול של הדיור המוגן הוא פתרון למחלה הנוראית שנקראת בדידות. מחקרים מוכיחים שאצל אנשים מבוגרים הפן החברתי חשוב לא פחות מתרופה. ולא רק זה, הסטטיסטיקה קובעת גם כי אנשים הנמצאים במסגרות חברתיות, חיים ארבע שנים בריאות יותר מאשר אנשים שגרים בביתם לבד. ההרגשה של החוויות המשותפות מספקות בריאות רבה לאנשים בגיל השלישי, כך הדיור המוגן מספק פתרון יוצא מן הכלל לאנשים מבוגרים או בודדים שגרים בגפם בביתם.
בנוסף לדיירים החדשים, גם הדיירים הוותיקים בדיור המוגן מעידים עד כמה החיים שלהם בתקופת הקורונה כמעט ולא נפגעו, גם בהתחשב כי זו תקופה לגמרי מאתגרת. שרה קמפינסקי, דיירת המתגוררת בטובי העיר כבר חמש וחצי שנים, מספרת לנו “בעלי נפטר מספר חודשים טרם עברתי לדיור המוגן. לא יכלתי לשאת את החלל הריק שהשאיר אחריו בדירה הענקית שלנו בבני ברק.” עוד מספרת שרה “עוד מהגעתי אל הדיור המוגן קיבלתי יחס פשוט יוצא מן הכלל מכל אנשי הצוות הנהדרים, כולל כולם. ראיתי איך אכפת לצוות ממני ואיך הם דואגים לי בכל צרכי, והם אפילו דאגו לקשר אותי לדיירים שיש לי איתם שפה משותפת, והם פשוט רק רוצים שיהיה לי טוב. במיוחד בתקופה של הקורונה הבנתי בעצם כמה טוב לי פה, האחריות והמסירות של הצוות הייתה ממש מעל לכל מה שציפיתי. אמרתי לילדים שלי מפורשות ‘אינכם צריכים לדאוג לי, דואגים לי בדיור המוגן מסביב לשעון וממלאים אחר כל צרכי, אני זו שדואגת לכם'”.
עוד מדגישה הדיירת כי עצם העובדה כי הכל מתפקד כמעט כשגרה, נזקפת לטובת הצוות אשר ביצע לא מעט התאמות על מנת לאפשר לנו לחוות שגרת חיים רגילה ככל האפשר. “בגלל הלובי הגדול שיש כאן, אפשרי היה ליצור בית כנסת ענקי שפיצלו אותו לקפסולות. כל התפילות בבית הדיור המוגן מתנהלות כסדרן, וכל השיעורים והפעילויות מתקיימות באולמות מרווחים וגדולים, עם שמירה על מרחקים וחלוקה לקפסולות. כולם פה שומרים על ההנחיות, אף אחד לא הולך בלי מסיכה שמכסה לו גם את האף וגם את הפה, יושבים במרחק בטיחותי של שני מטר אחד מהשני ושומרים על החלונות במבנה פתוחים לרווחה. הצוות פה עושים מכל ומעבר, אני נותנת להם את כל שבחי ומורידה בפניהם את הכובע. אם הייתי נשארת בבית ולא עוברת לגור בטובי העיר זה היה לי ממש כסיוט, כבית סוהר”.
קונספט של “ביתך מבצרך”
רוב בתי הדיור המוגן ובפרט בית “טובי העיר” בירושלים בנו לעצמם קונספט של מבצר “החשיבות היא שמאוד קשה לדברים זרים להיכנס לדיור המוגן, גם אם זה אנשים או חיידקים”, מסביר מנכ”ל טובי העיר עמנואל גלוברמן. “כשאתה נכנס למתחם הדיור המוגן, אתה יכול להרגיש כי אתה בטוח ומוגן מכל אפשרות להידבק בקורונה או בכל דבר אחר. מי שבא מבחוץ, כמו בתוך משפחה, עובר סינון נורא קפדני. אנחנו מקיימים בדיקות לכלל הצוות אחת לשבוע ומתי שצריך, מבצעים בדיקות גם לדיירים עצמם”.
בבית הדיור המוגן “טובי העיר” החליטו להתמודד בצורה ייחודית עם משבר הקורונה, דרך אשר ללא ספק הוכיחה את עצמה. “בנינו ועדת קורונה פנימית אשר מאוישת על ידי שלושה רופאים שלנו, שכן הם בין הטובים ביותר והמומחים ביותר בארץ בתחומם, האחות הראשית, סמנכ”לית רווחה, סמנכ”ל תפעול ורב הבית – הרב נתן שפירא. הם מחליטים בכל המתרחש בבית טובי העיר, והם מקבלים החלטות בכל האזורים האפורים, וכן יודעים איך לנצל אותם בצורה ייחודית אשר שומרת על המנטליות של המבצר מצד אחד ומצד שני מבינים את ההשלכות והמחיר הפסיכולוגי והרגשי הגבוה שהקורונה גובה עמה. אנו דואגים ליצור איזון בין המבצר המוגן מצידה האחד של המפה לבין החום ותשומת הלב הנפשית, הרגשית והתורנית שמעניקים לדיירים, מצידה השני של המפה”.
גלוברמן עוד מדגיש כי לצד איכות החיים היוצאת מן הכלל של בית הדיור המוגן, שכן ניתן להשוות אותה לשל בית מלון בעל חמישה כוכבים, ישנה השקעה רבה בכל הנוגע לאופן התורני של המקום. “הפן התורני הוא אבן הראשה באווירה השוררת את בית טובי העיר. אחריותו של הרב אינה כלה בדלת בית הכנסת וכי ממשיכה בכל רבדי החיים של בית טובי העיר, בנוסף לכך, פעילויות רבות אצלנו מתקיימות סביב הדת היהודית, סביב שבת, חגים, תפילה ושיעורי תורה. רב הבית מעורב בכל החלטה ואנו שמים דגש רב על כך שהקורונה לא תגרום כל הפסד או גירעון לדיירים. אנו דואגים שיהיה קידוש בכל שבת ושהשבת הקדושה תישאר כמו שהיא, כולל סעודות בציבור. השבת אצלנו תופסת יותר מקום מאשר 15% מימות השבוע כולו. היא המרכז של החיים ובמיוחד של העם היהודי. כך גם בשמחת התורה היו אצלנו המון שמחה, שירה וריקודים. בעולם הדתי, החיבורים האנושיים הינם ברמה אחרת מאשר מקומות אחרים. האנשים פה שמחים בשמחתו של האחר, כל ליד של נכד או של נין היא סיבה לשמחה, אך מצד שני כאשר מישהו חלילה נפטר – אנחנו משתתפים איתם באבלות. אנו רואים עצמנו כקהילה מלאה ומגובשת, האווירה של הקהילה היא המגן הבלתי מנוצח שמגן על הדיירים ועל משפחותיהם מפני וירוס הקורונה, וכן מצד שני נותן להם שלוות חיים אשר לא ניתן לקבל בכל דיור מוגן אחר”.
בחג החנוכה שהיה אצלנו בבית טובי העיר הייתה פעילות עשירה ושמחה רבה, היו פה מופעים מוזיקליים מגוונים אשר כללו אמנים כגון: צמד רעים, אברמי רוט הזמר העולמי, הזמר החסידי אלי פרידמן, הרצאה מוזיקלית של אור המקדש ועוד. כמו כן, חל בטובי העיר גם שבוע התרמה לאירגון הצלה שבו הבית עושה מצ’ינג, וכמו כן גם ערכנו הדלקת נרות עם ראש העיר, ועוד.
