"פעלנו מהר, פעלנו נכון, אני שבע רצון מהתוצאה", כך מסכם בכיר במערכת המדינית־ביטחונית את המהלכים שהובילה המדינה, כדי לסיים את פרשת חדירתה לסוריה של הישראלית לפני שלושה שבועות.
ראש הממשלה נתניהו על החזרת הצעירה הישראלית מסוריה
הצעירה חצתה את הגבול ככל הנראה ב־31 בינואר. היא נלכדה בידי כפריים, שמסרו אותה לצבא הסורי, ובמערכת הביטחונית מציינים כי היה זה מזל גדול שלא נפלה בידי אחד מארגוני הטרור הפעילים באזור.
עם הגעת המידע מהרוסים ללשכת ראש הממשלה, נתניהו הנחה את ראש המל"ל, מאיר בן שבת, לטפל באירוע. בדיונים הראשוניים שנערכו עם מתאם השבויים והנעדרים, ירון בלום, המסקנה היתה כי יש לפעול במהירות לחילוצה. לנגד עיניהם של השניים, עמדו המקרה של אברה מנגיסטו, שנכנס מרצונו לרצועת עזה ומוחזק מאז בידי חמאס, ושל אלחנן טננבויים שמהלכיו שלו הובילו לנפילתו בשבי בידי חיזבאללה. על רקע חוסר היציבות הפנימי בסוריה, עדיין היה חשש כבד לחייה. היה ברור כי העניין מחייב טיפול ישיר של הדרג המדיני.
"לקח העבר הם כי ככל שהזמן חולף, המחיר נהיה גבוה בהרבה וקשיי השחרור גדולים יותר, לכן יש לפעול במהירות לסיום הפרשה", הייתה מסקנת הדיון הראשוני בלשכת נתניהו.
בן שבת יצר קשר עם היועץ לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פטרושב. בהמשך התקיימה שיחה ראשונה בין נתניהו לבין נשיא רוסיה, שבה גם ראש הממשלה דן עם פוטין בפרטים. יומיים נוספים חלפו, ובמוצאי השבת לפני שבוע הנשיא פוטין עדכן את נתניהו כי יוכל לסייע בהחזרת הצעירה. לאחר מכן שוב שוחחו בן שבת ופטרושב, והמו"מ למעשה החל.
רוסיה ייצגה למעשה את סוריה בשיחות, וכדי לשוות לעסקה מחיר כדאי, ביקשה שישראל תשחרר אזרחים סורים שהיא מחזיקה ותנקוט מחווה הומניטרית נוספת. לבסוף, על פי הפרסומים, סוכם כי ישראל תממן אלפי חיסוני ספוטניק עבור הסורים.
למרות המבצע חוצה הגבולות לחילוצה, הישראלית לא הביעה קורת רוח או שמחה על השחרור. "נמנע אירוע מדמם, פצע פתוח שהיה יכול ללוות אותנו שנים רבות", סיכם אחד הבכירים שטיפלו בפרשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו