הבחירות לרשות הפלשתינית: האם גם תושבי מזרח ירושלים ישתתפו?

התקדים כבר קיים: בשנת 1996 השתתפו בפעם הראשונה ערביי מזרח ירושלים, שבתחום ישראל הריבונית, בבחירות לרשות הפלשתינית. זו היתה שבירת טאבו מהדהדת. ישראל, בראשות רבין ופרס, הכירה למעשה בזיקה של ערביי מזרח העיר לרשות. במשתמע, נסדקה אז לראשונה גם העמדה הישראלית הרשמית, שדבקה בהמשך אחדותה של העיר בריבונות ישראל. עשור אחר כך, ב־2005 וב־2006, התקיימו בחירות לנשיאות ולמועצה הפלשתינית. גם שרון ואולמרט, בלחץ אמריקני כבד, אפשרו לערביי מזרח ירושלים להצביע.

עכשיו, בחלוף 15 שנה, הפלשתינים תובעים מישראל לאפשר זאת בפעם הרביעית. רה"מ בנימין נתניהו הוא שיכריע, אבל רק אחרי הבחירות בישראל. בינתיים, האמריקנים אינם מעורבים, אבל ההערכה היא שזה זמני. ממשל ביידן צפוי לצדד בדרישה הפלשתינית לקיים את הבחירות גם במזרח ירושלים.

הבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית צפויות להתקיים ב־22 במאי, אבל לא מן הנמנע שברגע האחרון תירשם תפנית בעלילה. אם אבו מאזן יעריך שהוא עומד להפסיד לחמאס, או אם יעריך שהאסיר הפופולרי מרואן ברגותי יתמודד מהכלא ועלול לגבור עליו - הוא יירד מהעץ הגבוה שעליו טיפס וידחה את הבחירות. הסולם יהיה סוגיית ערביי מזרח ירושלים. 

אבו מאזן יוכל לעשות אחת מן השתיים: להיתלות בסירוב ישראלי לשיתוף ערביי מזרח העיר בבחירות לרשות - סירוב שכרגע נראה בעל היתכנות גבוהה; או להיתלות בתנאים "הבלתי אפשריים", לטעמו, שישראל תציב אם וכאשר תסכים בכל זאת לשתף את ערביי מזרח העיר בבחירות.

ברקע מרחף הסיפור על הבחירות ההיסטוריות ההן, לפני 25 שנה, שעשוי להיות רלוונטי גם לבחירות שייערכו ברשות הפלשתינית השנה. הוא בעיקר ממחיש עד כמה סבוכה ורגישה הסוגיה של הצבעת תושבי מזרח העיר עבור שני הצדדים. 

אז, ב־1996, זה קרה כשתהליך אוסלו כבר החל לדמם. בצומת בית ליד, ברמת גן ובירושלים, התפוצצו מחבלים מתאבדים, ובחדרי המשא ומתן ניהלו באותם ימים נציגי הרשות וישראל קרב חפירות עיקש בסוגיית מזרח ירושלים. ישראל עשתה הכל כדי להצניע את חלקם של ערביי מזרח העיר בקלפיות. הרשות עשתה הכל כדי להבליטה. הוויכוחים הגיעו עד זוטי זוטות.

היכן יעבור החריץ?

הפלשתינים דרשו הצבעה בנקודות קלפי. ישראל התעקשה על הצבעה בסניפי הדואר. הפלשתינים רצו שבעת ההצבעה סניפי הדואר ישבתו מפעולה, ישראל ביקשה שימשיכו לעבוד. מחלוקת נוספת התעוררה כשהפלשתינים התעקשו שאנשי ועדת הבחירות שלהם יעבירו את הקלפיות לספירה ברמאללה, בתום יום ההצבעה. ישראל דרשה שפקידי הדואר שלה יעשו זאת. 

בשיא הוויכוח נידונה בין הצדדים שאלת מבנה תיבת ההצבעה. ישראל ביקשה שהחריץ שדרכו משלשלים את המעטפות ייקבע בצד התיבה, כפי שבנויות תיבות דואר. הפלשתינים דרשו שהחריץ יהיה באמצע החלק העליון של התיבה, כפי שמקובל בקלפיות. הפלשתינים דרשו שרק תעודת הבוחר הפלשתינית תזהה את המצביע. ישראל דרשה תעודת זהות כחולה.

כך ארך הוויכוח עוד ועוד, ובסוף נמצאו פשרות. הבחירות התקיימו. רק מעט מהמצביעים, כמה אלפים, בעיקר חולים וזקנים, הצביעו בחמישה סניפי דואר במזרח העיר. השאר הצביעו בקלפיות שהוצבו באבו דיס, מחוץ לתחום המוניציפלי של העיר ומחוץ לקו הריבונות הישראלית. 

לתיבות ההצבעה נמצא שם חלופי - לא "קלפי" אלא "כלי קיבול". רק 30 אחוז מבעלי זכות הבחירה במזרח העיר הצביעו, לעומת 70 אחוז במחוזות האחרים. רבים חששו לאבד את מעמדם כתושבים ישראלים ונשארו בבתיהם. אחרים פשוט נותרו אדישים. ההשתתפות המועטה הבליטה את תהליך הניתוק של תושבי מזרח ירושלים מתושבי הגדה, תהליך שלימים התעצם, עם בניית הגדר במחצית העשור הראשון של המילניום.

המציאות המדינית הפעם שונה, הן עבור ישראל והן עבור הפלשתינים. התביעה לאפשר לערביי מזרח העיר להשתתף בבחירות, תחילה במאי בבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית, ואחר כך ב־31 ביולי, בבחירות לנשיאות, מגיעה אחרי המהפך הגדול בעמדתה של ארה"ב בנוגע למעמד ירושלים - אחרי שממשל טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את השגרירות האמריקנית. השתתפות של תושבי מזרח ירושלים בבחירות, אומרים בסביבת רה"מ, עלולה להעיב על ההישג הישראלי ולערער את מעמדה הריבוני של ישראל בירושלים. לעומת זאת, לרשות יש מוטיבציה הפוכה - לחלץ שוב מישראל ומהממשל החדש בוושינגטון הסכמה להשתתפות של ערביי מזרח ירושלים בבחירות הללו, דווקא כדי לייצר אפקט שיעמעם ויחליש את ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל.

חמאס משחק בונקר

אלא שברקע, לפחות מנקודת מבטה של ישראל, עומד מכשול רציני נוסף: השותפות הפעילה של חמאס בתהליך הבחירות. חמאס עשה לאבו מאזן חיים קשים כשקיבל את מרבית תנאיו לקיום הבחירות, ובלבד שיוכל לקחת בהן חלק. במקור - אבו מאזן סמך על הסרבנות החמאסית, אבל הארגון החליט לשחק את המשחק של הראיס. 

לישראל, אומרים גורמים מדיניים בירושלים, אין אינטרס לאפשר מהלך שבו חמאס, ארגון טרור, הוא אחד השחקנים המרכזיים במערכה, ואף עלול לנצח בה. מבחינת ישראל, זה לא אפשרי - לא ביו"ש ולא בירושלים. 

הבעיה, מסבירים אותם גורמים, כפולה. פנימית - בתוך הרשות, וחיצונית - עמדת האיחוד האירופי וארה"ב. מתברר שכבר קשה להחזיר את הסוסים לאורווה. החלטתו של אבו מאזן, שאף חתם על צווים נשיאותיים בעניין, כבר יצאה לדרך, וגם בתוך הרשות ממתינים גורמים רבים לבחירות בקוצר רוח, כשהמועמדים לנשיאות כבר מחממים מנועים ומנסים לשפר עמדות.

אחת הדוגמאות לכך היא הצהרותיו של בכיר פת"ח, ג'יבריל רג'וב, בעצמו שואף לכתר, נציגו של אבו מאזן לשיחות המתנהלות בימים אלה בקהיר בין כל הפלגים הפלשתיניים. רג'וב הבהיר לפני ימים אחדים כי הרשות שואפת לתיאום מול חמאס גם בסוגיית ירושלים, וכי ייתכן שהמועמדים המזרח־ירושלמים למועצה המחוקקת הפלשתינית יוסכמו מראש בין שני הצדדים, כך שבירושלים לא תהיה התמודדות פעילה. רג'וב אף הבטיח שתושבי מזרח העיר ישתתפו בבחירות אפילו אם ישראל תתנגד לכך.

כיצד בדיוק יקרה הדבר? חנא נאסר, ראש ועדת הבחירות ברשות, הסביר השבוע כי ייתכן שערביי ירושלים בעלי התושבות הישראלית יצביעו בקלפיות שממוקמות בפאתי העיר, כלומר באזורי הקצה הגבוליים שחלק מהם נמצאים בתוך גבולות העיר וחלק מחוצה להם. מדובר, למשל, בכפר עקב ובא־רם, ואפילו באבו דיס, שקצה שלה נמצא בתוך ירושלים, אך רובה המכריע נמצא מחוץ לעיר. 

כך או אחרת, ועדת הבחירות המרכזית של הפלשתינים כבר הודיעה שפלשתינים ממזרח ירושלים שנושאים תעודת זהות כחולה, יוכלו להתמודד בבחירות ולהצביע בהן מבלי להירשם בפנקס הבוחרים.

הלחץ על אבו מאזן הוא כאמור גם חיצוני, הן מצד מדינות האיחוד האירופי, ובקרוב גם מצד ארה"ב, שכבר מפזרת רמזים בעניין. מנקודת המבט האירופית הסיפור פשוט: יו"ר הרש"פ נתבע להוכיח באמצעות בחירות שהציבור הפלשתיני תומך בו. בחירות הן תנאי בינלאומי לעניין המשך הסיוע הכספי מצד האיחוד, וייתכן שגם לעניין חידוש הסיוע האמריקני (סיוע שטראמפ הקפיא). ממשל ביידן, שמבקש לתאם את מהלכיו עם אירופה, רומז אף הוא לפלשתינים שהוא מעדיף לחדש דיאלוג מדיני עם הנהגה פלשתינית נבחרת, ולא עם הנהגה ששולטת ללא בחירות כבר 15 שנה.

אל מול הלך הרוח הזה ישראל מנסה להזכיר לאמריקנים בשיח שקט את המציאות המורכבת של השטח, בדגש על כוחו של חמאס בציבור הפלשתיני, ובכלל זה האפשרות שינצח בבחירות ויחולל בגדה את מה שחולל ברצועת עזה - מדינת חמאסטן. מדינה או ישות שכזאת יהיו איום ישיר על ישראל, ויחייבו את ישראל לשנות את היערכותה הביטחונית והצבאית ביו"ש ולהתאימה למציאות אחרת. 

ישראל מבהירה בימים אלה לידידיה בעולם ולכל מי שמאיץ לקיים את הבחירות ברשות, שהיא לא תשלים בשום תנאי עם צמיחת עזה נוספת מול פרברי כפר סבא, נתניה וחדרה.

תמורה מדינית?

חמאס, מצידו, מקפיד בינתיים על עמדה פסיבית. בניגוד לציפיות המוקדמות של אבו מאזן, חמאס אינו מתעקש על קיום הבחירות גם במזרח ירושלים. הארגון אינו חפץ שסוגיה זו תטרפד את הבחירות. 

בקהיר מתנהל בימים האחרונים רב־שיח פנים־פלשתיני לקראת הבחירות, בהשתתפות 14 ארגונים, העיקריים שבהם הם פת"ח בראשות ג'יבריל רג'וב וחמאס בראשות סאלח ערורי ויחיא אל־סינוואר. בקהיר נוכחות גם משלחות של החזית העממית והחזית הדמוקרטית. 

ראשי חמאס קוראים לאוכלוסייה הפלשתינית בגדה ובמזרח ירושלים להשתתף בבחירות. מנהיג חמאס, יחיא אל־סינוואר, הפיץ בימים האחרונים סרטון שבו הוא מעודד השתתפות בבחירות, וגם מאיים על ישראל ומזהיר אותה לא להתערב. אל־סינוואר אף מזהיר שאם ישראל תנסה לטרפד את הבחירות, חמאס ידאג לשבש את הבחירות הקרובות בישראל. הארגון שילב בסרטון שלו תמונות מאסיפת בחירות באשקלון ב־2020, שנתניהו הובהל ממנה למחסה בטוח בעקבות ירי רקטות מעזה.

בינתיים עולות על הפרק גם אפשרויות אחרות, שונות מאלה שמהן חושש סינוואר, שמדברות על כך שישראל תסכים בפעם הרביעית להשתתפות תושבי מזרח העיר בבחירות לרשות, אך תבקש תמורה מדינית. אחד התרחישים הוא שבתמורה להסכמה ישראלית, ממשל ביידן יבהיר פומבית, אולי אפילו בכתב, כי הוא דבק בהצהרות ובהתחייבויות קודמו בתפקיד (הנשיא טראמפ) בכל הנוגע לירושלים ולהכרה בה כבירת ישראל.

תרחיש אחר, שהסבירות למימושו אינה גבוהה, מצייר את סעודיה כמי שתשיג הסכמה ישראלית. התמורה תהיה "תשלום" לישראל במטבע של שדרוג היחסים עימה. הרעיון אף הועלה על הכתב לאחרונה בנייר של מכון ראות, שם נכתב, בין היתר: "ייתכן שתיווצר הזדמנות WIN-WIN עבור ישראל, ארה"ב וגם סעודיה ליישם 'טרייד אוף' בין הצבעה בירושלים לנורמליזציה עם סעודיה. ייתכן שסעודיה תסכים לנרמל את יחסיה עם ישראל תמורת הישג מדיני שתיתן לה ישראל, בדמות מתן אפשרות להצבעת פלשתינים במזרח ירושלים".

אם ישראל אכן תסכים, אחרי הבחירות אצלה, לשותפות של ערביי מזרח ירושלים בבחירות לרשות, נהיה עדים כנראה לדיון על תנאי ההצבעה, שיזכיר את ההתדיינות הפרטנית בין הצדדים בשלושת הסיבובים הקודמים, שבהם הדבר התאפשר.  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו