ההסתננות לישראל משתלמת: פחות מ־3% מהמהגרים הבלתי חוקיים שהפסידו בהליכים משפטיים שילמו הוצאות משפט - כך עולה מנתונים הנחשפים כאן לראשונה.
אלפים הפגינו נגד ובעד גירוש מסתננים // צילום: משה בן שמחון
מדובר על כמיליון שקלים שנפסקו כהוצאות משפט - ומעולם לא נגבו, כשהמחיר משולם כמובן מכיסם של אזרחי ישראל. המשמעות: מתן תמריץ כלכלי מובהק למהגרים ומסתננים להתיש את גופי השלטון באמצעות עתירות חוזרות ונשנות למערכת המשפט. "קופת המדינה משלמת אמנם מחיר כספי כבד, אך הנפגעת המרכזית היא מדיניות ההגירה של ישראל", אומר ל"ישראל היום" עו"ד יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית.
לדברי יעקובוביץ, "הנתונים מוכיחים מעבר לכל ספק כי הדרך היחידה למנוע את המשך ואף התרחבות התופעה היא בעזרת חיוב המהגרים להפקיד ערובה לתשלום הוצאות מראש, וכך לגרום להם לשקול פעמיים לפני פתיחה בהליכים".
בית הדין לעררים הוא הערכאה הראשונה שדנה בעתירות, המכונים "עררים", בכל הקשור לדיני הגירה. מאז שבית הדין הוקם על מנת להחליף את בתי המשפט המחוזיים, במחצית השנה של 2014, מספר ההליכים שמגישים ומסתננים לא חוקיים יותר מהכפיל את עצמו.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה לדברים כי "בתי הדין הם תחת משרד המשפטים ולא באחריותנו.
"לעניין גביית הוצאות משפט, נושא הגבייה הוא הליך מורכב, האורך זמן ובו מעורבים גופים שונים ולא רק הרשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו