אם יש רגע שיותר משמח את התקשורת הישראלית מאשר לראות את נתניהו נכנס לבית המשפט המחוזי בירושלים, הרי שזה לראות את נתניהו נכנס לאולפן חדשות 12. "הערב במהדורה - נתניהו באולפן!" צוהל הטוויטר. "הנה הוא מגיע", זורמים הדיווחים. "הוא ממש נכנס ברגע זה. מסובב את הכיסא, ורבותיי - אני מכריז בזאת על אזעקת אמת: נתניהו התיישב באולפן!".
הטרנדינג בטוויטר מתחמם. "#נתניהו_באולפן". עכשיו יונית תראה לו מה זה. שנה שהוא מתחמק, החוצפן. בלי מסיבות עיתונאים, בלי שאלות (חוץ מערוץ 20... חחח…) ובלי ראיונות. אבל עכשיו? עכשיו הוא בידיים שלנו.
זהו, סוף סוף תפסנו אותו, בפינה שרצינו אותו. כן, כן. מול יונית בנווה אילן. היא תעמיד אותו במקום.
ואז מתחיל הריטואל הקבוע. נתניהו נשאל שאלות "קשות" - בדרך כלל שילוב של מחדלי הממשלה (הפעם זה "הקורונה", בעבר כיכבו "הבידוד הבינלאומי" ו"יוקר המחיה"), המשפטים נגדו ("מה? מה פתאום?"), שאלות על משפחתו (פעם זה היה שרה, היום יאיר) וקצת על הימין הקיצוני שמביך את הממשלה (בעבר בנט, היום בן גביר) - בקיצור, כל מה שנתפס בעיני הצייצת הישראלית המצויה כסוגיות בוערות שניתן דרכן להכניס לנתניהו.
לא צריך לצפות בראיון כולו כדי לדעת שבסיבוב הנוכחי נתניהו יצא בניצחון מוחץ. אם כל מה שיש זו איזו תנועת יד וחיקוי "נה נה נה", אפשר להגיד שיונית פישלה בענק. במקומות אחרים היו אומרים לה "לכי!".
כאן מגיע השלב הבא - שלב התנחומים והפקת הלקחים. כמו בכל כישלון בחירות של מפלגת העבודה, בשמאל נשלפות הסכינים לצד התירוצים. התחושה היא שאם אחרי כל מה שהולך בטוויטר נתניהו עבר ראיון בהצלחה, זו כנראה רשלנות עיתונאית, ומישהו כאן צריך לתת את הדין. "יונית לוי הזניחה את מערכת החינוך ולא עמדה על מספר המתים במגיפה. אבל חוץ מזה, עשתה עבודה טובה מאוד, בתנאים לא פשוטים", כתבו ב"ידיעות אחרונות". "ניכר, בעיניי, שהיא בחרדה. לא הייתי שופט אותה על הדבר הזה. כולנו מפשלים מדי פעם. הצרה שלה זה שהכל בשידור חי", צייץ ניר גונטז' מ"הארץ". תחליפו יונית לוי באבי גבאי/שלי יחימוביץ'/בוז'י הרצוג - וקיבלתם את אותן טענות.
וזה לא מקרי, כי לאור הכישלון הפוליטי המלא של השמאל, מי שממלא את מקום ראשי האופוזיציה הם העיתונאים. כמו שאהוד ברק אמר ב־2017: "האופוזיציה האמיתית בישראל היא אני, רביב דרוקר ואלדד יניב".
כאופוזיציה, לעיתונאים שמראיינים את ראש הממשלה יש רק מדד אחד: כמה הם הצליחו "להכניס" לו. האם גרמו לו "לצאת משלוותו" או "לגמגם". חברי הכנסת שלא מצליחים להביס את נתניהו במאבק על דעת הקהל או בפולמוסים פומביים במליאה, נושאים עיניהם אל המעוז האחרון של הדמוקרטיה: כלבי השמירה בנווה אילן, בתקווה שאלה, אולי, יצילו את כבודם האבוד.
ביום שאחרי הראיון הרגישו רבים כאילו הגיעו לאחר בחירות 2015. ההבטחה הגדולה הכזיבה, ונתניהו ראש ממשלה גם באולפן.
ועכשיו כבר אין ברירה. התקוות הגדולות נשואות אל אחת שיכולה לחקור את נתניהו ולהוציא אותו קטן: ליאת בן ארי. היא כבר תראה לו מה זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו