שחקנה של עירוני נס ציונה בריאן אנגולה הוא אחד ממחזיקי לפיד הכדורסל בקולומביה, מדינה חולת כדורגל. "אני והחברים שלי לנבחרת מנסים לחולל שינוי ושאנשים יידעו שקולומביה זה לא רק כדורגל. יש פה כדורסל, רכיבת אופניים ועוד ענפי ספורט", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום", "אני רוצה שילדים יידעו שאפשר להצליח גם דרך כדורסל. לכן בכל פעם שיש לי הזדמנות לשחק עבור המדינה שלי אני עושה את זה".
אתה יודע שאתה השחקן הקולומביאני הראשון בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי?
"וואי, לא ידעתי, זה נפלא".
אנגולה (26) נולד בעיר הקטנה ויג'אנובה בקולומביה בה מתגוררים פחות מ-40 אלף תושבים. כילד שיחק כדורגל כמו כל חבריו, אך הוריו דחפו אותו לעבור לכדורסל מתוך מחשבה שדווקא בענף הפחות-נחשב הוא יכול לפתח קריירה כמקצוען ולהתפרנס בכבוד. הם צדקו.
בגיל 14 עזב את העיר ועבר לאקדמיה בעיר הגדולה בוגוטה. כעבור ארבע שנים נסע לארה"ב שם שיחק בשתי מכללות וב-2018 החל את הקריירה המקצוענית. בעונה שעברה זכה באליפות בלגיה ונבחר לשחקן המצטיין בפיינל פור. את העונה הנוכחית פתח בפרטיזן בלגרד, ובחודש נובמבר חתם בנס ציונה שהחליפה כמעט את כל הזרים בשל פתיחת עונה חלשה.
"על קולומביה יש סטריאוטיפים מלפני 30 שנה וכולם מכירים את המדינה שלנו בגלל אסקובר (ברון סמים מפורסם, י"מ), אבל כיום זה שונה", אומר השחקן שלקח על עצמו להיות שגריר נודד של מדינתו, "כל מי שמגיע לבקר בקולומביה יגיד לך שהוא אוהב את המקום ולא רוצה לחזור למדינה שלו. אני שמח לשים את קולומביה על המפה באמצעות הכדורסל".
איך בכלל הגעת לכדורסל? בטח כל החברים שלך שיחקו כדורגל.
"התחלתי בספורט כדי להישמר מהסחות דעת שיכולות לגרור אותך למקומות לא טובים. כנער יש המון דברים שיכולים להסיט אותך מהדרך הטובה, ואני הייתי הראשון מהמשפחה שלי שסיים תיכון. הספורט עזר לי להשיג דברים, והיום אני משתמש בו כדי לדאוג למשפחה שלי".
"האמת שכדורגל זה הספורט האהוב עליי. אני אוהב כדורסל ומתפרנס מזה, אבל אוהב כדורגל וצופה כל הזמן. ההורים שלי דחפו אותי לכדורגל כי הם רצו שאהיה שונה מכולם וידעו שאני יכול להצליח. אני מודה להם על כך. אבל אני עוד אשחק כדורגל", הוא מבטיח, "אני מתכנן לפרוש מכדורסל בגיל 32 בערך, ואז לשחק כדורגל שנתיים-שלוש בליגה בקולומביה".
כאמור, בגיל 14 עזב אנגולה את הבית וכעת הוא חוזר להחלטה שקיבל ולקשיים הרבים: "לעזוב את הבית בגיל 14 היה גם החלטה כלכלית. קיבלתי מלגה ששילמה לי על הכל - מלימודים ועד אוכל ובגדים, וזה הקל על המשפחה שלי.
"כשעברתי לארה"ב הרגשתי שזה הדבר הכי טוב בשבילי והמקום הכי טוב עבורי. לא ידעתי מילה באנגלית והייתי רזה מאוד, שקלתי בערך 62 ק"ג. זה היה קשה, אבל עמדו בפניי שתי אופציות: לוותר או לדחוף את עצמי להיות הכי טוב שאני יכול. אני שמח שקיבלתי את ההחלטה הנכונה".
"אבא רצה שאגיע ל-NBA"
אחרי שנתיים במכללת צפון איידהו האלמונית עבר אנגולה לפלורידה סטייט הגדולה, אך אז אירע משבר משפחתי שאיים לעצור את הקריירה שהחל לפתח. "הגעתי לביקור בקולומביה ולפתע אבי מת בגיל 40 מהתקף לב", הוא מספר, "הייתי בן 20 והיו לי אחיות קטנות, לא ידעתי מה לעשות - להישאר בבית ולהיות עם המשפחה או להמשיך לשחק כדורסל.
"יום אחד נכנסתי לפייסבוק של אבי וראיתי ששנה וחצי לפני כן הוא העלה תמונה שלנו יחד וכתב: 'אני מלווה את הבן שלי בדרך ל-NBA'. באותו רגע החלטתי שאני חוזר לארה"ב. אמרתי לאמי שאני צריך שנתיים-שלוש ואעשה אותה גאה ואדאג לה. מאז ההבטחה הזאת דוחפת אותי. כל הזמן אני דוחף את עצמי לדאוג למשפחה שלי לחיים טובים יותר".
אנגולה מספר שבכל פעם שהוא לובש את המדים הלאומיים של נבחרת קולומביה הוא נזכר באביו. "אני מרגיש שהוא צופה בי. כשאני שומע את המנון אני נזכר בו ומשחק עם רגש ועוצמה בגלל זה".
במשחק הסיום של עונתו הסדירה השנייה בפלורידה סטייט, הפך אנגולה לכוכב בסרטון ויראלי שזכה למיליוני צפיות ברשת. חבריו הטיסו את אמו מקולומביה הישר למשחק האחרון ולטקס הסיום ללא ידיעתו, וכשהיא נכנסה לאולם בריאן ההמום החל לבכות מהתרגשות. "מעולם אמי לא צפתה בי מקרוב משחק. שלחתי לה הודעה לפני המשחק והיא ענתה שהיא עסוקה. הייתי כל-כך עמוס ברגשות שהתחלתי לבכות, פשוט איבדתי את זה".
בסיום המשחק אמש, אנגולה לא שכח מאין הוא בא ומסר לאימו שאם היא רואה את הריאיון שתדע שהוא אוהב אותה. זוהי בעצם התמצית של האדם שהוא – שחקן אשר לא משחק רק עבור עצמו, אלא מייצג את מדינתו, עיירתו ומשפחתו. הוא משאיר את כל הלב על הפרקט, וזה ניכר בכל דקה שלו על המגרש.@ironinessziona pic.twitter.com/AHU4ERVIJF
— Pick and Roll (@pickandroll11) December 29, 2020
חבר של חאמס רודריגס
ל-NBA אנגולה עדיין לא הגיע. בקיץ 2018 נכלל בקבוצה של אורלנדו מג'יק בליגת הקיץ, אך שוחרר זמן קצר לפני פתיחת העונה. "אני מרגיש שהגשמתי חלק מהחלום בזה שהתאמנתי איתם והייתי קרוב, אבל עדיין חסר לי משהו. אני רוצה להיות הקולומביאני הראשון שמשחק בליגה הטובה בעולם".
בזכות ההגעה לג'י.ליג וכן בזכות ההופעות המוצלחות עם הנבחרת הלאומית, אנגולה הפך בשנים האחרונות לדמות מוכרת בספורט הקולומביאני ובחשבון האינסטגרם יש לו למעלה מ-110,000 עוקבים. "אני גאה להיות מודל לחיקוי. הרבה ילדים שולחים לי הודעות שהם רוצים להיות כמוני ומבקשים עצות. אני תמיד משתדל להיות נחמד ולענות. חשוב לי לתת השראה לדור הבא בעיר שלי ובקולומביה. אני רוצה שילדים יידעו שהם יכולים להגשים חלומות".
במעגל הקרוב של חבריו נכללים כוכבי כדורגל כמו קוואדראדו, קינטרו, ובעיקר חאמס רודריגס. "בקיץ האחרון נסעתי למדריד לשבועיים של אימונים וכל הזמן הזה שהיתי אצל חאמס בבית עם משפחתו", מספר השחקן, "אנחנו מאוד קרובים. הוא אוהב כדורסל, ושיחקנו הרבה ביחד. לשנינו יש מטרה - לגרום לדעה חיובית של אנשים על קולומביה".
.jpg)
המסע להגשמת חלומות
בקיץ האחרון חווה אנגולה עוד מקרה לא פשוט כשחברו הטוב מפלורידה סטייט מייקל אוג'ו מת לאחר שהתמוטט במהלך אימון בבלגרד. אוג'ו שיחק בכוכב האדום, ואנגולה באותו זמן היה שחקנה של היריבה העירונית פרטיזן. "אני עדיין לא מאמין שזה קרה", הוא מספר, "זה סיפור מאוד קשה בשבילי. כל הזמן שלי בסרביה ביליתי איתו ביחד. כשרק הגעתי לעיר היו קצת בעיות כסף וביקשתי ממנו עזרה, אז הוא פשוט הגיע אליי ולקח אותי לאכול. כששמעתי מה קרה התחלתי לבכות, לקח לי זמן לעכל".
ובחזרה לישראל. מאז נחת בלב המושבה, אנגולה שינה לחלוטין את הקבוצה. הממוצעים שלו מרשימים עם 21.3 נקודות (48.6% ל-3), 8.3 ריבאונדים ובסך הכל 24.3 נקודות מדד. חשוב מכך, בארבעה משחקי ליגה איתו, המאזן הקבוצתי עומד על שלושה ניצחונות והפסד אחד בלבד.
אתמול (ראשון) המריא הקולומביאני ביחד עם חבריו לפולין שם הם ישחקו השבוע בבועה בוולוצלאבק במסגרת בית ג' ביורופקאפ. אנגולה ינסה לעזור לקבוצתו לעבור שלב באירופה בדרך להגשמת חלומותיו האישיים והלאומיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו