מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020 פורסם היום (שני), והוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. הפרויקט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנערך זו השנה ה-18 ברציפות, בחן הפעם את מערכת היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה על רקע משבר הקורונה.
הסקר נערך בסוף חודש אוקטובר, ונתוניו מצטרפים לאלה של זה שנערך בחודש יוני. ההחלטה לבצעו שוב נבעה, לפי המכון, מההשפעות הנרחבות של המשבר על החברה הישראלית.
החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה טרומית // צילום ארכיון: ערוץ הכנסת
בכל אחת ממערכות היחסים שצוינו לעיל יש החמרה בין שתי המדידות. מהנתונים עולה כי שיעור המעריכים שבישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמד באוקטובר 2020 על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה ניכרת מערכי השיא של כל השנים, שנמדדו ביוני האחרון (33%).
יש צניחה בתיאור מצבה הכללי של ישראל: בשנה שעברה מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ואילו ביוני האחרון חלה ירידה ל-37% ובאוקטובר נרשמה ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו באוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו, לעומת 76% ביוני האחרון.
צניחה באמון הציבור במוסדות המדינה
מרבית הישראלים (61%) הגדירו בחודש יוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אבל גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.
57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) ולעומת לשנים עברו. כמו כן, גם באוקטובר רוב המרואיינים היהודים (60%) העריך שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים. רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשב ההפך - שהוא לא דמוקרטי.
מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה של מדרג אחוזי האמון של הציבור, אבל הנתונים מצביעים על צניחה במדד ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהם חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני ובאוקטובר. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אבל גם כאן חלה ירידה משמעותית מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, וזהו הנתון הנמוך ביותר מאז 2008.
כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל, אבל הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר. ירידה משמעותית גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת - שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני), והמפלגות - שהאמון בהן ירד ל-14% באוקטובר, מ-17% ביוני.
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. 84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי. גם השנה, בדומה לשנים קודמות רוב הציבור הישראלי (58%) מעריכים כי הנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).
"עלולים למצוא את עצמנו מוסיפים לדשדש בבוץ הפוליטי"
כאמור, המדד הוגש היום לנשיא המדינה. במעמד זה, הוא העביר שיעור אזרחות מקוון לאזרחי ישראל.
הנשיא ריבלין ציין כי: "השנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק. יש מי שבוחר לחבוט במשטרה, ויש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט, יש מי שכועס עליי כנשיא המדינה, אבל בתחתית הרשימה נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות. זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת, והכנסת מפזרת את עצמה, וקוראת לעם בישראל לפקוד את הקלפיות.
"דומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור אין מנצחים", קבע ריבלין. "יש רק שחיקה וייאוש. אין ספק בליבי שכל המועמדים לכנסת מונעים מתוך הרצון לשרת את הציבור בישראל. אבל כאשר פעם אחר פעם אלה מנסים לשכנע אותנו שהמנגנונים שלנו רקובים, שתומכי המחנה הנגדי נוכלים או אפילו בוגדים חלילה - האשמה מתועבת שמוטב שתיעלם מהשיח הציבורי - הם שוחקים את האמון שלנו בעצמנו, ואת האמונה שלנו בכך שבכוחנו לעבוד זה עם זה ולחיות יחד. הרטוריקה הזאת, השיח הזה, הם הרסניים ביותר בתקופה שבה אנו מצויים, תקופה שדורשת רמה גבוהה ביותר של סולידריות חברתית ואמון חסר פשרות בנבחרי הציבור ובמנגנוני השלטון".
עוד אמר הנשיא: "אני קורא מכאן למנהיגי הציבור - לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים. אם נוסיף לעסוק בפלגנות, בעימותים, בהנצחת השבר בינינו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מוסיפים לדשדש בבוץ הפוליטי, שמונע מהחברה הישראלית להתקדם הלאה. שיקום אמון הציבור בכנסת ובמפלגות ובכל מוסדות המדינה יצטרך לעמוד בראש מעייניהם של נבחרי הציבור לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא החל ממחר בבוקר".
"משבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית"
לדברי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, "נתוני מדד הדמוקרטיה השנה נותנים ביטוי לעומק המשבר החברתי ולתחושות הקשות בציבור, ומהווים תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות. המשבר חשף ואף תרם להעמקת השסעים בחברה הישראלית. אם בשעת משבר ביטחוני התרגלנו לתגובות שהתאפיינו בחיזוק הסולידריות והערבות ההדדית, הרי שמשבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו. התמשכות המשבר והתחושה בציבור שהוא לא מנוהל כראוי, הובילו מתחושות של התגייסות ואמון מסוים במוסדות השלטון - לשחיקה וניכור".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון: "אנו רואים כי תופעות שליליות מבחינת התפקוד הדמוקרטי הולכות ומעמיקות. שחיקת האמון במוסדות השלטון ובממלאי התפקידים, שהיא כה חיונית בעת ההתמודדות עם משבר כמו משבר הקורונה, מואצת, וכך גם תהליך השחיקה בהערכת איכות החיים בישראל. עם זאת, בעיצומו של משבר הבריאות החמור ביותר שידעה ישראל, בולט לחיוב האמון הגבוה של הציבור במערכת הבריאות".
אופן עריכת הסקר
בין 7 ל-15 ביוני רואיינו בטלפון ובאינטרנט 1,180 נשים וגברים בגילי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מתוכם 179 מרואיינים, שהם מדגם מייצג של הערבים אזרחי ישראל.
עקב משבר הקורונה, נערכה בדיקה חוזרת של מקבץ שאלות בין התאריכים 27-29 באוקטובר. רואיינו 611 נשים וגברים בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה.
תגובת הרשות השופטת למדד הדמוקרטיה
"על פי המדד שפורסם היום, בית המשפט העליון הישראלי זוכה גם השנה לרמת האמון הגבוהה ביותר (בפער משמעותי) מבין רשויות השלטון האחרות בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה.
"מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך, למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון והיא תלמד את הדו"ח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו.
"אולם, יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו "המערך הגנטי" של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט - שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות - גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו