ד"ר עפרה גלילי, עם תחילתו של סגר נוסף, איך השפיעה הקורונה, ובפרט הסגרים, על הכלבים שלנו? את מזהה יותר בעיות, יותר פניות בעניינים התנהגותיים?
"בקורונה צצו כמה בעיות. הבעיה העיקרית היא חרדת נטישה, שמהווה סדר גודל של 50 אחוזים מכלל הבעיות שאני נתקלת בהן בקרב כלבים. נדיר שיש את זה אצל חתולים. הכלבים מפתחים התקשרות יתר לבעלים, לפעמים זה קורה כבר מהיום הראשון להיוולדם, לפעמים זה קשור לטראומה, לחשש מרעשים או לאופי חששני".
למה דווקא חרדת נטישה?
"בקורונה, ובטח בסגרים, סדר היום של הכלבים השתנה מאוד. זה הביא לכך שהם הראו יותר סימני חרדה ברגע שחזרנו לשגרה. כלבים עם קווי חרדה מובהקים יותר התקשו להתמודד עם חזרה של בעליהם לעבודה או למסגרות אחרות. זה בא לידי ביטוי בהתנהגות של פאניקה בתוך רגעים עד דקות מרגע עזיבת הבעלים. הפאניקה מאופיינת ביללות, שנמשכות לפעמים שעות, הרס של פתחים בניסיון להגיע לבעלים, ועשיית צרכים בבית - גם אצל כלבים מחונכים.
"במקרים מתונים יותר הכלב לא אוכל ולא שותה בזמן שהבעלים לא בבית. הוא חרד ויושב ליד הדלת. אנחנו רואים שינויים בהתנהגות ונטייה לחרדת נטישה בעיקר בקרב כלבים מבוגרים, מעל גיל 10, שמתקשים לעשות אדפטציה לשינויים, ובקרב אלו החרדתיים. הכלבים בילו זמן רב במשפחות שלהם, ופתאום מציאות חדשה טפחה על פניהם".
הווטרינרים לא צפו את זה?
"ניסינו לומר לווטרינרים ולסטודנטים שימליצו לאנשים לחזור למסגרות בצורה הדרגתית, וגם כאשר הם בסגר לצאת מדי פעם ולהזכיר לכלב שזה בסדר להישאר לבד. כשאני אומרת להשאיר לבד - אני מתכוונת להשאיר את הכלבים עם אלמנט חיובי - עצם טובה, קונג (כדור גומי שממלאים באוכל; ר"פ). להפוך את הלבד לחוויה טובה, ולשמר אותה. לצערי, אני מתרשמת שמעט אנשים עשו ועושים זאת. אולי בסגר הקרוב דברים ישתנו".
שמעתי על בעלים שמשאירים לכלביהם חולצה עם הריח שלהם.
"במקרים פחות חמורים זה עשוי לסייע. יש גם אנשים שמשאירים מצלמה מחוברת לאינטרנט ומדברים לכלב בניסיון להרגיעו. זה עשוי לעבוד, אבל אם הבעיות רציניות והכלב בפאניקה הוא לא זמין לכך. מבחינתנו, הגישה היא למנוע מצוקה של הכלב, לייצר גישה נטולת סטרס ופחד.
"רמת הציפיות צריכה להיות הגיונית". פנסיון כלבים // צילום: גדעון מרקוביץ
"אנחנו רוצים למנוע מצבים שכבר שמענו עליהם: ראינו צילומי כלבים ששורטים דלתות עד זוב דם, דלתות אכולות לגמרי, כלבים שמזנקים מהחלון בניסיון להגיע לבעלים. אלה הם כמובן סיפורים קיצוניים. מצד שני, מספיק שהכלב לא אוכל ולא שותה כשאתה לא בבית - וזה כבר מעיד על מצוקה, כאמור. חוסר שתייה בהיעדר הבעלים זה ממש סימן מובהק, כי חלק מהכלבים אוכלים יותר בלילה".
באילו עוד בעיות את נתקלת?
"עודף גירויים עלול ליצור סטרס. בסגרים אנשים נמצאים יותר בבית, ולכן אינטראקציה רבה יותר בין כלבים לאנשים עלולה להעצים בעיות קטנות שהיו כבר למן ההתחלה, אבל אנשים לא נתקלו בהם משום שברוב הזמן הם שהו מחוץ לבית. זה נקרא חשיפות לטריגר. למשל, ילד שמתקרב לאוכל של הכלב וגורם לו לנהום, או ילד שמלטף קצת יותר מדי והכלב חושף שיניים. זה נפוץ יותר בבתים עם ילדים קטנים מאוד. כמובן שנתקלתי גם בדברים חיוביים יותר - אנשים יצאו יותר עם הכלבים שלהם, שיחקו איתם. קבוצות הווטסאפ הפכו לפעילות יותר בכל מה שקשור ליציאות ולמשחקי כלבים".
הכפייתיות של הדוברמנים
במשפחות רבות ראינו גם כלבים שפוחדים מרעשים, רעמים למשל.
"הרבה אנשים התקשרו SOS כדי להבין איך מתמודדים עם העניין הזה. לפעמים נעשה שימוש ברעש לבן כדי לטשטש רעשים אחרים, ולפעמים רק תרופות הן הפתרון כי הכלב לא זמין בלעדיהן. אם אני לא יכולה לפקס את הכלב על צעצוע או אוכל, לדוגמה, זה עשוי להוות אינדיקטור לכך שצריך תרופות. קיימים גם פחדים מיציאה החוצה, פחד ממכוניות. במצבי סטרס כלב יכול לברוח או לתקוף כדי להרחיק את האיום. בכלל, תוקפנות כלפי אנשים או כלבים אחרים היא גם קטגוריה גדולה".
"כלבים חווים סטרס של הבעלים". "דוג ווקר" בת"א // צילום: גדעון מרקוביץ
ומה עם הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD)?
"בכלבים נעדר החלק האובססיבי כי אין לנו ממש מידע על מחשבותיהם, אז לעיתים התופעה מכונה CD, הפרעה קומפולסיבית. בדומה לבני אדם, גם אצל כלבים ההפרעה היא מדד לסטרס מסוים. מדובר בקטגוריה קטנה יותר שניתן להבחין בה בעיקר בקרב כלבים גזעיים. לדוברמנים, למשל, יש נטייה למצוץ את צד הגוף או הגֶב של עצמם, פיטבולים מסתובבים סביב הזנב של עצמם, לרועה גרמני ולברדור יש נטייה ללקק את כפות הידיים. אפשר לראות את זה גם בכלבים אחרים".
מתי אפשר להבין אם מדובר בהפרעה כפייתית אמיתית ולא במשחק אקראי או משיכת תשומת לב?
"מדד טוב עשוי להיות השארת מצלמה כשהבעלים לא בבית, על מנת לראות אם ההתנהגות מתרחשת גם כשהם אינם. חיות רבות מתנהגות בצורה מסוימת כדי למשוך תשומת לב, כפי שאמרת. כלבים וחתולים מסוגלים לעשות לפעמים דברים מטורפים כדי לקבל תשומת לב, אפילו אם מדובר בתשומת לב שלילית, כמו צעקות על החיה.
"בהתנהגות אנחנו כל הזמן מנסים להבין מה הטריגר, מה מחזק את ההתנהגות השלילית, ולנסות להימנע מכך. בנוסף, מתקיימת חשיפה הדרגתית כדי לייצר חיזוקים חיוביים שיהפכו את החוויה כולה לחיובית. המחשבה היא לכוון את הכלבים לדבר חיובי יותר - במקום שילקקו את הזנב, שיתעסקו עם עצם, כדור או קונג. לצערנו, מקרים רבים של הפרעה כפייתית בכלבים מצריכים תרופות פסיכיאטריות, שכמובן חייבות לבוא עם תרגול התנהגותי. המטרה היא בסופו של דבר שהחיה תיגמל מהתרופה".
את רואה עלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות בקרב כלבים בתקופת הקורונה?
"בהחלט, קיימת עלייה. גם בגלל חרדת הנטישה, אבל גם משום שכלבים אומצו אחרי זמן רב שהיו כלואים במכלאות, מה שהביא לא אחת לפחדים - פחד מיציאה לטיולים, לדוגמה. יש כלבים שמרוב פחד לא מסוגלים לעשות קקי בחוץ".
ציפרלקס פופולרי בקרב כלבים כמו אצל בני אדם?
"כקו הגנה ראשון אנחנו נותנים תרופות פסיכיאטריות שמאושרות על ידי ה־FDA לשימוש בכלבים לבעיה ספציפית, כמו פרוזק. אחר כך עוברים לתרופות שלא בהכרח קיבלו אישור ספציפי לכלבים, אבל קיים איתן ניסיון רב מאוד. כמובן שעוקבים אחר תופעות לוואי".
הכל מתחיל בעיניים
מתי לבעלים יש ציפיות גבוהות מדי מחיות המחמד שלהם, ומה שנדרש הוא דווקא חינוך עבורם?
"אני נתקלת במקרים רבים כאלה. חלק גדול מהתהליך הטיפולי כרוך בחינוך הבעלים. החלק הטיפולי מורכב משלוש זרועות - טיפול בחיה, חינוך הבעלים, ושינוי הסביבה. כשהבעלים יבינו טוב יותר את מוקד הבעיה - הדבר ישפיע לטובה על הטיפול. אם הבעלים לא יירתם, סיכוי נמוך מאוד שיחול שיפור.
"אני גם מדגישה שרמת הציפיות צריכה להיות הגיונית - כי רוב הבעיות הן כרוניות, ויש גלים - לפעמים יש הטבה, ואז אירוע חיים כמו מעבר דירה גורם לנסיגה. המילה החשובה היא שיפור - לפעמים מועט ולפעמים רב, ויש מקרים שלצערנו אין שיפור כלל, בדומה לאנשים שעמידים לתרופות.
"צריך לומר שכלבים לא אחת גם חווים סטרס של הבעלים, מה שעשוי להשפיע עליהם בהתנהגות של משיכת תשומת לב. חשוב גם לנסות ולמזער את חשיפתם לסטרס שנובע מבני אדם".
הכלב מחכה ליד הדלת? סימן לחרדה
מחקר שנערך לאחרונה באונ' העברית יחד עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, הראה כי הבידוד החברתי הביא לעלייה באימוץ כלבים, ושיעורי נטישת הכלבים לא בהכרח עלו. איך מעריכים אופי של כלב ומתאימים אותו למאמץ הטוב ביותר?
"בבוסטון ובמקומות נוספים, למשל, יש תוכנית מדהימה שבה מעריכים את אופי הכלב, ובהתאם מעניקים לו ציונים ובונים פרופיל התנהגותי מסוים כדי שיגיע לבית מתאים יותר. הם גם עוקבים אחרי ההתאמה הזו לאורך זמן, וכך משפרים את שיעורי ההחזרה שלהם עם השנים.
"הערכת אופיו של כלב (מבחני אופי - Temperament Test) נעשית באמצעות בטרייה של מבחנים המדמים מצבים במציאות, ועליהם, כאמור, מתקבל ניקוד בהתאם להתנהגות. המצבים הנבחנים הם בין השאר פגישה עם אדם זר, פגישה באדם עם כובע, פגישה עם כלב ופגישה עם ילד. כמו כן, לוקחים את צלחת האוכל שלו כדי לבדוק את תגובתו, נוגעים לו בראש וגם יוצאים מהחדר ומשאירים אותו לבד כדי לבדוק רמות של חרדת נטישה. הניקוד מתקבל לפי תגובותיו ושפת הגוף שלו - האם הוא תוקפן או שזנבו בין הרגליים, האם הוא מלקק שפתיים - מה שמעיד על סטרס - או האם שערו סמר. לפי הפרופיל המתקבל מנסים למצוא לו בית מתאים.
"לפעמים קיימים מצבים שבהם הכלב עצבני מאוד במכלאה, אבל נרגע בבית. אחותי אימצה כלב לפני כמה חודשים ורצתה כלב שינבח כדי להתמודד עם גניבות במקום מגוריה. אמרו לה שהכלב שבחרה, שילוב של מלינואה וכנעני, נַבְחָן מאוד, אבל בבית היא גילתה אפס תוקפנות ונביחות. מותק של כלב. בסטרס של העמותה הוא לא הפסיק לנבוח".
אילו כלבים לא תשלחי לבתים מסוימים?
"זו שאלה טובה. המדד שלנו הוא אוכלוסיות שיכולות להיפגע. ככלל, לא הייתי שולחת כלבים לא צפויים עם היסטוריה של תוקפנות, או כאלה שהם מאוד חרדתיים - לבתים שבהם אוכלוסיות בנות־פגיעה, כמו ילדים קטנים או אנשים מבוגרים. לאנשים עסוקים מאוד לא הייתי נותנת כלב אנרגטי וצעיר שדורש השקעה רבה, זה יוצר פוטנציאל החזרה גבוה. לפעמים אנשים לוקים באשליות מסוימות. גזע המלינואה, למשל, פופולרי מאוד בגלל יחידת עוקץ וסיפורי הגבורה. זה כלב עבודה, אינטליגנטי מאוד, אבל לא הייתי אומרת שזה כלב משפחה מומלץ".
אילו עוד כלבים אוהבים הישראלים?
"ראשית, אני סבורה שאנשים רבים מתחברים לכלבים לפי מבט העיניים. לגבי סוגים - בירושלים, למשל, אני יודעת שאנשים חיפשו כלבים קטנים, כי קל יותר לגדל אותם. המלינואה אופנתיים גם הם, כאמור. כלבי משפחה נהדרים הם בורדר קולי, רועה אוסטרלי, גולדן, לברדור".
בדרך לחיים ארוכים יותר?
אנשים רבים חוששים לאמץ כלבים בשל תוחלת חייהם הקצרה יחסית. בשעה שאנחנו רואים עדות ברורה לעלייה בתוחלת החיים בבני אדם, בכלבים לא כך הם פני הדברים. האם יש לך הסבר מדוע, והאם קרב היום שבו כלבים יאריכו ימים כבני האדם?
"עם השנים תוחלת חייהם תעלה, אך האם הם יחיו כמו בני אדם? קשה לי להאמין. אני סבורה שאורך החיים שלהם קשור למטבוליזם מהיר. זה גורם להזדקנות רקמות, ולייצור של יותר רדיקלים חופשיים, למשל. אתה מבין כמה מהיר המטבוליזם שלהם במינוני תרופות. מינון של קלונקס לאדם מבוגר עומד, נאמר, על רבע מיליגרם. כלב ששוקל 70 ק"ג יכול לקבל אפילו 70 מ"ג. אנחנו כמעט לא מגיעים למספר הזה, אבל זה אפשרי".
"לא מומלץ לשלוח כלבים חרדתיים לאוכלוסיות סיכון"
מה הדבר הכי מפתיע שאנשים לא בהכרח מבינים על כלבים?
"שאין להם תובנות של נכון או לא נכון, לדוגמה. כשאתה אומר לכלב שוב ושוב לא לעלות על הספה, אתה מקווה שהוא יפנים זאת כשתצא מהבית. אבל לחיה, כמו שאמרתי, אין 'נכון ולא נכון' אלא 'בטוח או לא בטוח'. כשהבעלים לא בבית הכלב מרגיש בטוח יותר על הספה, ולכן הוא חוזר לשם פעמים רבות.
"פעמים רבות אנשים גם עושים האנשה לכלבים, אך הם יותר פשוטים מכך. למשל - אדם בא הביתה ואומר שכלבו מתנהג באשמה - 'אני רואה לפי הפרצוף שלו שהוא עשה משהו רע'. אלא שהמצב האובייקטיבי הוא שהכלב מתנהג בצורה כנועה. הוא ככל הנראה יודע שיש הרס מסוים בבית, ושפת הגוף שלו כנועה כדי למנוע צרחה או חס וחלילה מכה. אז כן, אנשים אומרים על הכלב שלהם 'הוא מתנקם בי', 'הוא עושה לי דווקא', 'הוא מקנא', אבל כדאי להמעיט בכך כי הייחוסים האנושיים הללו לאו דווקא נכונים. זה אמנם פוגע ברומנטיות של הכלב כחבר הכי טוב של האדם, אבל זה כך".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
