נקודות לשימור ולשיפור: התובנות שניקח איתנו מתקופת הקורונה

בריאות הציבור | רן רזניק

ההזדמנות הגדולה של מערכת הבריאות

נכון שזה עוד לא הזמן לסיכומים, אבל בכל זאת - אחרי שנה של התפשטות הנגיף בעולם, אפשר כבר לדבר על כמה תובנות במערכת הבריאות. מה קריטי ודחוף ללמוד ולחזק בעקבות המגיפה: 

ראשית, רפואה מקוונת מרחוק: בשל ההגבלות הממושכות והסגרים התכופים, שלא אפשרו להמשיך במתן השירות הרפואי הרגיל, אין ספק שהרפואה מרחוק התעצמה מאוד בתקופת הקורונה והיא תישאר איתנו כאן. הרפואה מרחוק היתה חלק מהשירות של ארבע קופות החולים גם לפני הקורונה, אבל היא התעצמה והתרחבה עכשיו לכל תחומי הרפואה והשירות הרפואי בקופות החולים. הקונספט הזה חוסך לא מעט זמן ותקציב לקופות החולים, ובשביל רבים מחברי הקופות הוא גם משפר מאוד את זמינות השירות הרפואי.

ואולם, קופות החולים ומשרד הבריאות חייבים להפעיל את השירות הרפואי המקוון מרחוק עם בקרה ופיקוח, שכמעט לא קיימים היום. בחלק מתחומי הרפואה ובחלק מהמצבים הרפואיים, היומרה לאבחן ולטפל מרחוק ממש מסוכנת לחולים ונעשית בעיקר בגלל הרצון של הקופות לחסוך תקציבים, לעיתים גם על חשבון הבריאות שלנו. לחלק משמעותי מהציבור - לרבות חרדים, ערבים וקשישים, יש מחסום טכנולוגי, שאת חלקו אי אפשר לפתור, והם כבר עכשיו מתקשים מאוד לקבל טיפול או שירות רפואי, כולל הזמנת תורים לרופאים או הזמנת תור לחיסוני הקורונה. בשיחות עם בכירים בחלק מקופות החולים הם לרוב מזלזלים בבעיה הזו, ומשרד הבריאות חייב לדרוש מהקופות לספק פתרונות לאוכלוסיות האלה. חלקן הן דווקא אלה שזקוקות לטיפול ולליווי הרפואיים באופן התכוף והדחוף ביותר.

דווקא בבתי החולים לא היתה התקדמות משמעותית ברפואה מרחוק. זהו כשל חמור וקשה בעיקר בכל הקשור לחולי הקורונה שברוב בתי החולים היו מבודדים ממשפחתם במשך שבועות רבים, וחלקם אף מתו בבדידות מזעזעת ממשפחתם ומיקיריהם. למרות זאת, במרבית בתי החולים לא השכילו ולא הצליחו לאפשר באופן קבוע ורצוף קשר של המשפחות עם חולי הקורונה באמצעים טכנולוגיים, שיאפשרו להקל את הבדידות הנוראית של החולים.

היבט אפקטיבי שני של הקורונה הוא שירותי בריאות הציבור: מגיפת הקורונה הראתה מחדש, באופן הקשה ביותר, עד כמה שירותי בריאות הציבור, כולל כל מערך החיסונים, שירותי בריאות התלמיד ותחנות טיפת החלב, הם התשתית החשובה ביותר לשירותי בריאות ציבוריים הוגנים וצודקים, ועד כמה הם התשתית הבסיסית ביותר להגנה על החיים ועל הבריאות של כולנו. ההבנה הזו מגיעה לאחר שנים רבות שבהן שירותים אלה דוכאו, נפגעו וחלקם אף הופרטו, ולאחר שנים שבהן משרד הבריאות נכשל קשות ביחסו אליהם. עכשיו הגיע הזמן לשאת על כפיים את שירותי בריאות הציבור ולהחזיר אותם לראש סדר העדיפויות הלאומי.

שלישית, המאבק במתנגדי החיסונים: בשנים האחרונות החריפה בארץ ובחו"ל התופעה של מתנגדי החיסונים, ודווקא במגיפת הקורונה התופעה לא פחתה והתחברה להכחשת קורונה ששותפים לה גם רופאים ורופאות בכירים. ההסברה על חשיבות החיסונים חייבת להיות מתמדת, ואחרי שנים שבהן משרד הבריאות נכשל בתחום הזה - הוא חייב להתעשת.

האספקט הבולט האחרון הוא חשיבות המחלקות לטיפול נמרץ, שבלטה לאין שיעור השנה. כל זאת על רקע מחסור במשך שנים רבות של מאות מיטות טיפול נמרץ ומחסור ברופאים ובאחיות המתמחים בתחום זה. על הממשלה ועל משרד הבריאות להתעשת ולבנות תוכנית לאומית, כולל תקציב אדיר וקבוע, לחיזוק מערך הטיפול הנמרץ בכל בתי החולים לימי שגרה, כמו גם לימי חירום ומגיפה.

 

תחבורה ותשתיות תנועה | שלומי דיאז

הקדמת עבודות בכבישים - ושיפור המסילות

הסגרים וההגבלות שעוד יחזרו תרמו לנושא התחבורה דווקא בתחום התשתיות. רכבת ישראל הצליחה בשמונת החודשים מאז פרוץ המשבר לקדם את הפרויקטים של המסילות, התשתיות ושיפור התחנות בעיקר בתקופות הסגר. 

בתחום התשתיות העביר משרד התחבורה תקציבים לא מועטים לטובת קידום עבודות בכבישים, תוך ניצול התנועה הדלה בסגרים וגם חלקית לאחר מכן. תוספת של 2.1 מיליארד שקלים ניתנו לפרויקט "ניו דיל", ועוד 250 מיליון לפרויקטים עירוניים, דוגמת שבילי אופניים ועוד. ניתנה גם תוספת לקידום עבודות בכבישים 264, 71 ו־85 כדי להקדים את העבודות. חברת נתיבי ישראל אף קידמה פרויקטים בכביש 2, בכביש 5 ובכביש בגין בירושלים.

בתחום התחבורה הציבורית - הצמצום בקווים לא רלוונטיים לאזורים פחות מבוקשים הוביל ליצירת מענה דווקא עבור אלו שכן נזקקו לתחבורה ציבורית אל מקומות העבודה, בייחוד כשבחלק מהזמן הרכבת לא פעלה. עם זאת, לצד החזרה הכמעט מלאה של הקווים ואף שרק 75 אחוזים מהנוסעים הורשו לעלות לאוטובוסים - החלו דווקא להיווצר עומסים בתוך האוטובוסים, בניגוד להנחיות משרד הבריאות.

ירידה קלה בתאונות הדרכים

בתחום תאונות הדרכים הסגר תרם יחסית לירידה בתאונות - אבל לא מספיק. החשש מהעומס באוטובוסים וברכבות הוביל רבים לצאת לעבודה בכלי רכב, ודווקא בסגר השני נרשמה עלייה יחסית במספר התאונות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, מספר התאונות השנתי נמצא בירידה.

נסיעה שיתופית דווקא נוצלה בימי הסגר ואחריו עם ההגבלות על התחבורה הציבורית. עם זאת, קידום הנושא עדיין נמצא הרחק מאחור ולא נוצל כפי שרבים קיוו. משרד התחבורה הודיע כי הוא מקדם רפורמה דווקא כעת בנושא זה. על הפרק: רעיון להטמיע אותו בנסיעה במוניות.

הטכנולוגיה העולמית | ינון בן שושן

מזינוק בסטרימינג - ועד ליישומוני מעקב בטוחים

העולם כולו נתפס בהפתעה גמורה עת פרצה המגיפה הגלובלית, ומאז אותו הרגע החלו חברות שונות בפיתוח מואץ של טכנולוגיות או התאמות של מוצרים קיימים, כדי לסייע למיליוני בני אדם. אחת מהן, כמובן, היא אפליקציית זום, שהפכה לאחד מסמלי התקופה.

זום אינה תוכנה חדשה. היא נוסדה כבר ב־2011 על ידי איש העסקים אריק יואן, אמריקני ממוצא סיני, ועברה לאורך השנים שדרוגים. לפני פרוץ המגיפה היא שימשה בעיקר אנשי עסקים לצורך שיחות וידאו מרובות משתתפים, אך בעשרת החודשים האחרונים היא משמשת תלמידי בית ספר וסטודנטים שעברו ללמוד בצורה מקוונת, לצד כאלה שנפגשים עם חברים ומשפחה, ומקיימים ישיבות עבודה. אפילו שיעורי כושר עברו לפלטפורמה.

כמו כן, כמעט כל מדינה השיקה אפליקציה עצמאית לאיתור קרבה לחולי קורונה, דוגמת "המגן" של משרד הבריאות, אבל מהר מאוד התברר שהאפליקציות מסכנות את פרטיות המשתמשים ומעניקות להאקרים גישה למכשירים הפרטיים, וכן הציבור שחשש ממעקב סירב להוריד את האפליקציות.

כאן נכנסו לתמונה אפל וגוגל, שאיחדו כוחות ופיתחו טכנולוגיה בטוחה יותר, מבוססת על בלוטות' ולא על GPS, שתתריע בפני משתמשי אנדרואיד ו־iOS אם היו בקרבת חולה מאומת בנגיף. השתיים פיתחו תשתית API (ממשק תכנות יישומים) שבה השתמשו מדינות רבות כדי לפתח אפליקציה שיודעת לתקשר בין המכשירים.

וזה לא הכל. גם עם אפליקציות הווידאו - ובהן נטפליקס, יוטיוב וטיקטוק - נגיף הקורונה דווקא היטיב. בשיאו של הגל הראשון, לצד הסגר העולמי, ספקיות האינטרנט דיווחו על זינוק בצפייה בסטרימינג. הזינוק היה כה חד, עד שנטפליקס נאלצה להכריז על הפחתת איכות הצפייה כדי להוריד מהעומס על רוחב הפס בעולם. הראשונה שעשתה צעד זה, דרך אגב, היתה יוטיוב, כבר בחודש מארס, כאשר הודיעה שאיכות ברירת המחדל של הסרטונים תהיה איכות SD רגילה. כדי לעבור לאיכות גבוהה יותר, כמו HD, משתמשים נדרשו לעשות זאת בצורה ידנית. זמן קצר לאחר מכן דיווחה ענקית הווידאו על זינוק של 75 אחוזים בצפייה בחדשות בפלטפורמה.

מרוויחה נוספת מהפאניקה העולמית היא טיקטוק, שהכניסה 78 מיליון דולר - יותר מיוטיוב ונטפליקס. היקף ההורדות של האפליקציה הסינית ברבעון הראשון של 2020 שהסתיים במארס היה כפול לעומת אותה תקופה אשתקד - כ־315 מיליון הורדות ברחבי העולם.

ענף התיירות | שמעון יעיש

"התייר הישראלי גילה מחדש את המקומות היפים בארץ"

אחד הענפים שספג את המכה הקשה ביותר במהלך המשבר הוא ענף התיירות. התיירים הפסיקו להגיע, בתי המלון היו סגורים במשך זמן רב, ומעטות הן המדינות הירוקות שהסכימו לקבל תיירים מישראל. עם זאת, היו גם כמה צדדים חיוביים - וכבר עכשיו ניתן לראות את האור בקצה המנהרה.

"בשבועיים הקרובים היה אמור לנחות פה התייר ה־5 מיליון, אבל לא נבכה על המצב", אומר מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, ומתייחס גם לנקודות החיוביות במהלך החודשים האחרונים עם הסתכלות אופטימית כבר לטווח הקרוב: "אנחנו שותלים, צובעים, מרחיבים ומשקיעים בתשתיות כדי שביום שאחרי נוכל לספק מוצר טוב יותר עבור התיירים שיגיעו לכאן ועבור התיירים הישראלים שינפשו בארץ".

"נקודת האור מהתקופה הזאת היא שהתייר הישראלי גילה שיש לנו הרבה מאוד מקומות יפים שאפשר לבלות ולנפוש בהם, אומר הלוי, "נהיה כנים: לא זול לנפוש בארץ. היינו צריכים לשפר את הסטנדרט כדי לקבל ערך לכסף. אנשי התיירות ואנחנו כמשרד התיירות דואגים לשפר ולשפץ כדי לתת לתיירים את המוצר הטוב ביותר. אחת התובנות שהגיעו אליהן בענף התיירות במהלך תקופת הקורונה היא שהקהל הישראלי הוא לקוח פוטנציאלי חשוב מאוד גם אחרי שייפתחו השמיים באופן רחב יותר. אנחנו משקיעים הרבה מאוד באילת עכשיו, ואם יש דבר אחד שהוכח בשנה האחרונה הוא שאילת היא עיר שמבוססת על תיירות ואנחנו משקיעים שם המון ברצועת החוף, מכרזים לבנייה, תשתיות ועוד".

מנכ"ל משרד התיירות התייחס גם לטווחי הזמן הצפויים להגעת תיירים לישראל. "הרבה מאוד בתי מלון משפצים וכולם מנצלים את הזמן הזה", מסביר הלוי, "בשיחות עם מארגני תיירות אנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, ואנחנו מקווים שכבר בחודשי האביב נראה פה תיירות נכנסת מחו"ל. מובן שזה יתחיל בקצב איטי, אבל יש סיבה לאופטימיות". 

בהכנת הכתבה השתתפו: רז רזניק, שלומי דיאז, ינון בן שושן ושמעון יעיש 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו