אם לא הייתי מודע למידת השנאה האישית בין אביגדור ליברמן לבנימין נתניהו הייתי עוד עלול לחשוב שההצעה של יו"ר ישראל ביתנו לריצה משותפת עם סער, בנט ולפיד הגיעה הישר מבלפור. אין לי ספק שיועציו של נתניהו שקראו הבוקר על ההצעה מתפללים שכל הגורמים המעורבים בה ילכו שבי אחרי ליברמן.
כמה חוסר היגיון יש במהלך הזה עבור הגוש המתנגד להמשך שלטונו של נתניהו. כאשר מדובר בחיבור בין שתי מפלגות קרובות נשאלת תמיד השאלה האם השלם גדול משני חלקיו. האם למשל עדיף היה לחוסן לישראל להתאחד בזמנו עם יש עתיד ולהקים את כחול לבן או שכל אחת מהרשימות הייתה יכולה להשיג יותר מנדטים לגוש בנפרד.
לו היה מדובר בהצעה לריצה משותפת של מפלגותיהם של בנט וסער עוד ניתן לחשוב על תועלת בחיבור. גם אם מדובר על חיבור בין ליברמן וסער. אלא שבמקרה הזה מדובר בחיבור קצוות שונים של המפה הפוליטית שעשוי בעיקר להבריח מצביעים פוטנציאלים למפלגות אחרות ומוכרות.
על פי הסקרים, גוש של בנט-סער-לפיד-ליברמן מגיע לכ-54 מנדטים כאשר הם רצים בנפרד. האם מישהו חושב שחיבור שלהם יחד אכן יכול להביא למפלגה שתגיע לאזור הזה? האם מפלגה כזו מסוגלת להגיע ליותר מ-40 מנדטים – מספר שלא נראה בפוליטיקה הישראלית מאז מפלגת העבודה ב-1992?
האם לפיד יסכים לוותר שוב על ההובלה?
חלק גדול ממצביעי בנט אינם שונאי נתניהו אלא אנשים בעלי אידיאולוגיה ימנית מובהקת, שהוויכוח של כן נתניהו – לא נתניהו, לא מעניין אותם. חלק לא מבוטל מהם מעדיף עשרות מונים את נתניהו על לפיד. אם היה בנט מקבל את הצעתו של יו"ר ישראל ביתנו וחובר ללפיד, הוא היה באותו רגע מחזיר כמה מנדטים אבודים לליכוד או לפחות למפלגה שהייתה קמה מימין לו.
ואם נגיד שיאיר לפיד חובר לבנט, כמה מנדטים ממצביעיו יהיו מוכנים להצביע לבנט וכמה יעשו אחורה פנה ויעברו שמאלה למרצ או למפלגה חדשה בראשות חולדאי שעוד עשויה לקום.
ובואו נדבר רגע על הפרקטיקה של המהלך. מי יעמוד בראש האיחוד? האם יהיה זה יו"ר האופוזיציה לפיד או שאולי דווקא סער שכרגע משיג את מרב המנדטים? אולי דווקא ליברמן המבוגר והמנוסה שבחבורה או בנט שהיה עד לא מזמן שר הביטחון? האם יסכים לפיד לוותר שוב על ההובלה אחרי שכבר ויתר עבור גנץ ונפל?
ומה בנוגע למילה הגסה שנקראת אידיאולוגיה? מה מחבר בין הרשימות מלבד "רק לא ביבי"? הנה כמה סוגיות שהייתי שמח לשמוע את דעתה של הרשימה לגביהן: תחבורה ציבורית בשבת, פסקת ההתגברות, הסדרת המאחזים ביו"ש, הוועדה לבחירת שופטים, גיור, החלת ריבונות, חוק הלאום.
ליברמן מנסה להמציא עצמו מחדש
ואולי מה שעומד מאחורי ההצעה של ליברמן זה בעצם משהו אחר. הסקרים האחרונים מאז פרישת סער מהליכוד אמנם הורידו מנדטים רבים לבנט אבל בשקט בשקט גם פגעו בליברמן. בסקר של חדשות 12 אתמול הוא ירד ל-6 מנדטים בלבד. עם קמפיין אגרסיבי של נתניהו מצד אחד ושל החברים בגוש "רק לא ביבי" מצד שני, עלול להגיע ליברמן אל האזור המסוכן של אחוז החסימה.
האיש שכיהן בעבר כשר חוץ וכשר ביטחון מוצא עצמו לפתע נעלם. הוא מחוץ למשחק הפוליטי. כעת עליו להמציא עצמו מחדש. ומה יותר טוב מאשר ספין חסר סיכוי שמחזיר אותו לפחות לכמה שעות לכותרות?