עמותת אלע”ד – הסיפור המלא

ראשי התיבות של אלעד – אל עיר דוד חושפות את שורש הסיפור, את תחילתו ואת המשכו עד ימינו

אודות עיר דוד

עיר דוד היא הגרעין ההיסטורי ממנו צמחה העיר ירושלים. בה שכנו ארמונותיהם של דוד ושלמה מלכי ישראל ובה נקברו הם וצאצאיהם. חרף חשיבותה ההיסטורית, איש לא הבין את משמעות המקום עד לפני כ-150 שנה. התפנית התרחשה בשנת 1876 כאשר מלכת אנגליה, ויקטוריה, שלחה לירושלים את קפטן צ’ארלס וורן על מנת לחקור את האזור. וורן, שביקש תחילה לחפור בהר הבית אך נענה בשלילה על ידי השלטונות העות’מאניים, נאלץ “להסתפק” בחפירה בגבעה שמדרום להר הבית- הלא היא עיר דוד. תוך זמן קצר התבררה חפירה זו כאחת החפירות החשובות והדרמטיות ביותר שבוצעו בירושלים כולה, זאת מאחר ווורן הצליח לחשוף בחפירה זו את מערכת המים התת קרקעית של ירושלים הקדומה. המשמעות של חשיפת ממצא דרמטי זה היא ההבנה שירושלים החלה את קיומה כעיר לא בתוך חומות העיר העתיקה כפי שנטו רבים לחשוב באותה העת, כי אם מחוצה להם. חפירתו של וורן הובילה להבנה המטלטלת שעיר דוד היא המקום בו נולדה ירושלים 

 

 

 

דוד בארי – מחולל השינוי בתחום התיירות בירושלים

 

למרות הסקרנות הבינלאומית שעוררה עיר דוד מאותה העת, ולמרות הממצאים יוצאי הדופן ורבי החשיבות שהתגלו בה בחפירות לאורך השנים– עד לפני כשלושה עשורים בלבד רק מעטים הגיעו לבקרה.

 

מי שחולל את השינוי הדרמטי בתחום התיירות בירושלים הקדומה בכלל ובעיר דוד בפרט, הוא אדם אחד עם חזון גדול: דוד בארי (דודל’ה בארי), אשר זכה בשנת 2017 בפרס ישראל למפעל חיים על תרומתו לחברה ולמדינה, בגין מפעלו העשיר לפיתוחה של ירושלים.

 

 

 

אל עיר דוד, נחשף דוידל’ה כבר במהלך שירותו הצבאי בסיירת מטכ”ל במהלך פעילות סמויה באזור. כבר אז הוא הופתע לגלות כי למרות חשיבותו הרבה של המקום, לא ניתן להסתובב בו בחופשיות.

 

ההבנה כי ישנו צורך לשנות מציאות זו, הניחה את היסודות להקמתה העתידית של עמותת אלעד.
בשנת 1986, הקים דודל’ה בארי את עמותת אלעד.

 

מטרותיה של עמותת אלע”ד הן חיזוק הקשר היהודי והעולמי לירושלים, באמצעות חינוך, הדרכה, מחקר, ארכיאולוגיה, הסברה, ופיתוח שכונת עיר דוד וירושלים הקדומה. עוד חרטה על דגלה עמותת אלעד את נושא העמקת הזהות והחינוך הציוני והקשר לבירת ישראל. כמו כן, עמותת “אלע”ד” מקדמת אתרים נוספים בעלי חשיבות לאומית ובין לאומית, במטרה לחזק את הזיקה של הציבור אליהם.
שנתיים לאחר שהקים את העמותה, בשנת 1988, התבקש דודל’ה בארי ע”י הרמטכ”ל דאז אהוד ברק, לחזור לצבא הקבע ולשמש סגן מפקד יחידת דובדבן שהוקמה באותן שנים.
במהלך שירותו, נתקל שוב ושוב במציאות הקשה בעיר דוד שהפך למקום בו יהודים לא יכולים להסתובב בחופשיות ותיירים נמנעים מלהגיע אליו.
בלילה אחד, לאחר פעילות מסוערבת, שב לביתו שברחביה וסיפר למיכל אשתו על המצב הקשה המתקיים באזור, על האוצרות ההיסטוריים שנשארים חבויים מתחת לאדמה, כאשר מעליה לא ניתן להסתובב עוד בחופשיות.
באותו לילה גמלה בליבו ההחלטה לשנות את המציאות הזו, ולהפוך את עיר דוד לאתר תיירות, בו יוכל כל אחד לטייל ולצפות במו עיניו באוצרות ירושלים הקדומה. מקום בו ניתן יהיה לחפור ולחשוף את ההיסטוריה של ירושלים, אשר ממתינה אלפי שנים מתחת לשכבות של חורבן והרס.
החזון של דוד בארי שנראה אז בלתי אפשרי, הפך כיום למציאות!

 

מה גילה דודל’ה ?
כשחקר דודל’ה בארי את הנושא לעומק, גילה כי חלק נכבד מאדמות תל עיר דוד, נרכשו על ידי הברון רוטשילד כבר בראשית המאה ה -20 אך נרשמו בטאבו על שם משפחות ערביות בזמן השלטון הירדני במקום.
דודל’ה הצליח לאתר את משרד עורכי הדין שטיפל ברכישת האדמות בתקופת הברון ומצא הוכחות כתובות לבעלות הברון על האדמות בארכיון המשרד.
לאחר מכן, פנה דודל’ה אל הקרן הקיימת לישראל, שמוגדרת כיורשת של פיק”א – ארגון ההתיישבות של הברון רוטשילד וקיבל את ברכתם לצאת לדרך על מנת להשיב את הנכסים לידי הקרן הקיימת.

 

“בית מיוחס” בשכונת עיר דוד

 

המשפחות הערביות שנרשמו שלא כדין כבעלי האדמות שרכש הברון, הסכימו להשיב את האדמות והנכסים לבעליהן תמורת תשלום כספי נוסף ששולם להן לפנים משורת הדין.
הנכס הראשון שנקנה על ידי עמותת אלעד בשכונת עיר דוד הוא בית מגורים המכונה “בית מיוחס”.
מדובר בנכס שנבנה כבר בשנת 1873 על ידי משפחה יהודית מיוחסת יוצאת ספרד שהתגוררה בירושלים מאז גירוש ספרד ועד לפרעות שפקדו את המקום בשנת 1936.

 

מי שטען להחזקת הנכס, הסכים למוכרו לדודל’ה אך דרש ממנו סכום כסף גדול מאוד בזמן קצר ביותר. מכיוון שעמותת אלע”ד היתה אז בראשית דרכה ולא היה גוף גדול המסוגל לממן את רכישת הבית, נאלץ דודלה בארי למכור את ביתו הפרטי בשכונת רחביה, ובכסף שקיבל, רכש את המבנה המדובר שהיה מוזנח, הרוס ונטוש.

 

 

 

כשנכנס דודל’ה לבית בפעם הראשונה, הבחין כי במשקוף הדלת קבוע שקע של מזוזה.
כששאל את מוכר הנכס לפשר הדבר, ענה לו המוכר כי זוהי קללת הרב מיוחס. הקללה ששם בדלת כדי שלא יגנבו את ביתו.
לכן, תושבי האזור כינו את הבית בשם “דאר אל מנחוס” במקום “דאר אל מיוחס”. ובעברית: “בית הקללה” ולא “בית מיוחס”. אותה קללה לכאורה שדבקה בבית, היא שהשאירה אותו נטוש והרוס כל השנים.

 

עמותת אלע”ד צמחה בניהולו של דודל’ה בארי והצליחה לגייס תרומות רבות. התרומות המגיעות לעמותת אלעד, משמשות הן לפיתוחה של שכונת עיר דוד, הן לטובת קיומן של חפירות ארכיאולוגיות באזור והן לפיתוח התיירות במקום.

 

 

 

גן לאומי עיר דוד

בשנת 1997, החלה עמותת אלע”ד לתפעל בניהולה של רט”ג (רשות הטבע והגנים) את הגן הלאומי עיר דוד בהצלחה חסרת תקדים והפכה לספינת הדגל בעולם התיירות.
הגן הלאומי עיר דוד, התפתח באופן דרמטי במהלך שנים אלה והוכתר כגן הלאומי אשר צמח בקצב המהיר ביותר בתולדות רט”ג!
כך למשל, בשנים שבין 2003 ל-2014, חל גידול של למעלה מ-1,000% במספר התיירים והמבקרים שהגיעו למקום:
ממספר של כ 36,000 מבקרים בשנה ב 2003, נסק מספר המבקרים ב-2014 לכ- 400,000.
בשנת 2019 נשבר שיא נוסף וחסר תקדים, כאשר בשנה אחת פקדו את אתרי עיר דוד בירושלים הקדומה למעלה ממיליון מבקרים!

 

 

 

 

 

עמותת אלע”ד – תפעול אתרים תיירותיים מוצלחים

 

בנוסף לגן הלאומי עיר דוד, מתפעלת עמותת אלע”ד מספר אתרים תיירותיים בהצלחה רבה. בין היתר, מפעילה עמותת אלעד את מתחם התיירות ביער השלום שבארמון הנציב, שם מתקיימים סיורי סגווי, סיורים באמת המים החשמונאית ועוד. לאחרונה נפתח במקום מתחם קמפינג עירוני ראשון מסוגו.

 

 

 

בנוסף, מפעילה עמותת אלעד את פרויקט סינון העפר הארכיאולוגי בגן הלאומי עמק צורים. הפרויקט נולד מתוך הצורך להציל את שפכי העפר הארכיאולוגי שהושלכו מתוך הר הבית על ידי הוואקף המוסלמי במסגרת חפירות אורוות שלמה בשלהי שנות התשעים. עפר זה נאסף ושונע אל עמק צורים, ושם הוא סונן באופן ידני – דלי, אחר דלי, אחר דלי. באמצעות מים על גבי מסננת, נחשפו אט אט אלפי פריטי ארכיאולוגיה מרתקים ויקרים מפז. משברי חרס עתיקים וראשי חץ ועד למטבעות נדירים. בין היתר, במקום זה נמצא מטבע מחצית השקל מימי מרד בר כוכבא ושוחזרו המרצפות המקוריות, בהן ריצף הורדוס את מתחם הבית השני.

 

הודות לפרויקט שמימנה עמותת אלע”ד, ניצלו אוצרות ארכיאולוגיים הטומנים בחובם מידע רב ערך להבנת ההיסטוריה הירושלמית.בפרויקט החשוב, נטלו חלק למעלה מרבע מיליון בני אדם מהארץ ומרחבי העולם. גם כיום ממשיכים מבקרים רבים לפקוד את הגן הלאומי עמק צורים, ולקחת חלק בחוויה ארכיאולוגית יוצאת דופן. העפר המסונן כיום במקום, מגיע מחפירות חדשות שמתקיימות ברחבי ירושלים הקדומה.

 

 

 

בהר הזיתים, מבצעת עמותת אלעד פעילויות רבות וחשובות, ביניהן פעילות לשחזור הקברים שניזוקו בתקופת השלטון הירדני. לצד זאת, מפעילה עמותת אלעד את מרכז המידע בהר הזיתים. המרכז מספק מענה לבאי ההר אשר מבקשים להתחקות אחר מיקומם של קברי יקיריהם שקבורים בהר. על מנת לאפשר שירות זה, יזמה העמותה את פרויקט מיפוי הקברים. כמו כן, הוקם אתר אינטרנט ומוקד מידע המסייעים באיתור קברים.

 

עמותת אלע”ד גם מפעילה מדי שנה פסטיבלים שונים בשיתוף עיריית ירושלים בנחל הקדרון שלמרגלות הר הזיתים. בשנים האחרונות נערכו פעולות רבות לשיקום הצמחייה באזור והפריחה חזרה אל העמק היפה כמו בעת העתיקה.
בכך הפכה העמותה את העמק הנטוש והשומם למקום תיירותי ושוקק חיים.

 

 

 

פעילות ארכיאולוגית

לצד הפעילות התיירותית הענפה שמקיימת עמותת אלעד ברחבי ירושלים הקדומה, משקיעה העמותה גם בקידום הפעילות הארכיאולוגית במרחב. החפירות הארכיאולוגיות שמממנת עמותת אלעד בניהולה של רשות העתיקות,  חושפות לאורך השנים תגליות יוצאות דופן ובעלות חשיבות אדירה להבנת ההיסטוריה של ירושלים ולתפקידה של עיר דוד בימי ירושלים הקדומה. בין הממצאים הבולטים שנחשפו באזור במרוצת השנים: שרידי בריכת השילוח מימי הבית השני, מצודת בית המעיין הכנענית שהגנה על מעיין הגיחון – מקור המים המרכזי של ירושלים, קריית השלטון של ירושלים בימי בית ראשון, מבנה האבן הגדול המזוהה על ידי הארכיאולוגית ד”ר אילת מזר כארמון דוד, מבנה וילה רומית מפוארת שנחשף בחפירות חניון גבעתי ועוד.

 

 

 

 

 

מה עושה כיום עמותת אלעד ?

 

בימים אלה משקיעה עמותת אלע”ד משאבים רבים לטובת קיומה של אחת החפירות הדרמטיות והמשמעותיות ביותר שהתקיימו בירושלים. מדובר בחפירה שמנהלת רשות העתיקות לאורך הציר המערבי של עיר דוד. במסגרת החפירה, נחשף רחובה הראשי של ירושלים הקדומה  מימי בית שני – ימי השלטון הרומי. מהמחקר שהתקיים סביב החפירה עולה כי הרחוב נבנה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס כארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש השני. הרחוב שנחשף, חיבר בין בריכת השילוח לבין בית המקדש השני שניצב על הר הבית מצפון לעיר דוד. דרך זו שימשה את עולי הרגל הרבים, יהודים ושאינם יהודים, שהגיעו לירושלים בשלושת הרגלים בדרכם לבית המקדש.

 

מדובר בחפירה מאתגרת כיוון שבשונה מחפירות ארכיאולוגיות שגרתיות, חפירה זו מתקיימת מתחת לפני הקרקע. מצד אחד ישנה חשיבות רבה לחשיפת רחובה הראשי של ירושלים הקדומה, אך מצד שני ישנה אחריות רבה כלפי העיר המודרנית וישנו צורך להגן על שכונת המגורים שקיימת מעל לפני השטח.

 

לשם כך, מבוצעת החפירה בפיקוח הנדסי צמוד על פי אמות מידה מחמירות בסטנדרט בינלאומי ולכל אורכה מותקנים חיישנים האמונים על שמירה מלאה על יציבות הקרקע ובטיחות החפירה.

 

לאחרונה זכתה החפירה במקום הראשון בתחרות המנהור והחללים התת קרקעיים הבינלאומית שמקיים ארגון המינהור העולמי מידי שנה. לתחרות הגישו את מועמדותם לא פחות מ- 170 פרויקטים שונים מ- 54 מדינות וחפירת “דרך עולי הרגל” במימונה של עמותת אלע”ד זכתה במקום הראשון בתחרות שמוגדרת כ”אוסקר של עולם המנהור”. בנימוקי הזכייה, התייחסה ועדת הפרס לעובדה שמדובר בפרויקט ייחודי העושה שימוש ביצירתיות ובאמצעים פורצי דרך בתחום ההנדסה והארכיאולוגיה.

 

 

 

פרס על מפעל חיים – דוד בארי (דודל’ה) – מייסד עמותת אלע”ד

בשנת 2017 לרגל חגיגות החמישים לאיחוד ירושלים, קיבל דודל’ה בארי, מייסד ומנכ”ל עמותת אלע”ד, פרס על מפעל חיים, על התרומה האדירה שלו לפיתוח עיר דוד וירושלים הקדומה. בהחלטת חברי ועדת הפרס נכתב כי הפרס מוענק לו “על תרומתו למדינה, בכינון המפעל היחיד שלו שהיה למפעל לאומי – עיר דוד. הפרס ניתן לו במלאת חמישים שנה לאיחוד העיר. הוא יזם, הקים, הוביל ומוביל את העשייה המבורכת שהפכה את עיר דוד לאתר מורשת, חינוך ותיירות לאומי ובינלאומי מן המעלה הראשונה”.

 

 

 

לעמותת אלעד מועצה ציבורית בה חברים אישי ציבור ורוח מהארץ ומהעולם.  בראש המועצה הציבורית של העמותה עמד עד לפטירתו חתן פרס נובל לשלום, הפרופסור אלי ויזל ז”ל. במועצה הציבורית של עמותת אלעד חברים ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, חתן פרס ישראל לזמר העברי יהורם גאון, שופט העליון בדימוס צבי טל, פרופ’ אמריטוס למשפטים אלן דרשוביץ, הסנטור ג’ו ליברמן, ראש אמ”ן לשעבר האלוף במיל’ עמוס ידלין, רב ניצב בדימוס שלמה אהרוניסקי, האלוף (במיל’) וחתן פרס ישראל למפעל חיים דורון אלמוג, מנכ”ל משרד רוה”מ לשעבר אילן כהן, מנכ”ל עיריית ירושלים לשעבר איתן מאיר, ועו”ד דן אבי יצחק. עד ליום פטירתו כיהן כחבר המועצה הציבורית של עמותת אלע”ד גם השופט בדימוס יעקב בזק ז”ל.

 

אין עדות טובה יותר ממגוון האנשים המכובדים שהצטרפו למועצה מכל גווני הקשת הפוליטית ומתחומים שונים, ומגוונים לתרומתה החשובה והייחודית של עמותת אלע”ד לחברה הישראלית בפרט ולעולם כולו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו