"סיימנו את השלב הראשון בניסוי החיסון לפני חמישה ימים, ואנחנו אמורים להתחיל את השלב השני תוך עשרה ימים. אם לא היינו נתקלים ברגולציית יתר, היינו מתקדמים יותר. היינו אמורים להיות כבר בשלב השלישי, וכעת נגיע אליו רק באפריל", כך אמר היום (שני) ראש המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא.
צילום: דוברות הכנסת
דבריו ראש המכון הביולוגי נאמרו במסגרת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה מכחול לבן, שעסק בנושא החיסונים לנגיף הקורונה.
בהמשך הדיון אמר ד"ר אורי פינשטיין, הממונה על חיסוני הקורונה במשרד הבריאות, כי "מסתמן שהחיסונים הם הנתיב המהיר ביותר והסביר ביותר שיהיה לנו בתקופה הקרובה לצאת מהמשבר העולמי שהמגפה הכניסה אותנו אליו".
הבכיר במשרד הבריאות הוסיף כי "היתרון הגדול של חיסוני ה-RNA הוא במהירות הגדולה שבה ניתן לפתח חיסון. יהיו לנו חיסונים בטוחים ויעילים גם בטכנולוגיות אחרות".
כשנשאל האם המהירות לא באה על חשבון הבטיחות, אמר ד"ר פינשטיין: "הבטיחות תקבל תיעדוף מאוד גבוה. אולי אפילו יותר מהיעילות. חיסון ניתן לאנשים בריאים כדי למנוע מחלה. והסיכון האלטרנטיבי שמולו צריך לשקול את החיסון, הוא מכפלה של סיכונים. הסטנדרט הבטיחותי הנדרש מחיסונים גבוה בהרבה מזה הנדרש מתרופות. המידע שקיים בשלב הזה עדיין ראשוני".
לדברי הבכיר, "מעל 36,000 איש קיבלו את החיסון לקורונה במסגרת ניסויים. בזמן שנחסן מאות אלפים בודדים, בעולם יחוסנו מיליונים ומיליארדים. המספרים הגדולים יביאו לנו מידע שנוכל לעקוב אחריו ולדעת שאיננו שוגים בקבלת ההחלטות שלנו.
לגבי חיסוני נגיף הנשא, יש אולי 90,000 מתחסנים. לגבי חיסוני חלבונים, יש אלפים בודדים או עשרות אלפים שהתחילו את החיסון, אך יהיו אלפים רבים של חיסונים בטכנולוגיה הזו".
ד"ר אורי פינשטיין הוסיף: "העולם כולו מתכוון להתחיל לחסן בטווח הזמן המיידי. אחרי הדיון ב-FDA ב-10 בדצמבר, הם מתכוונים להתחיל לחסן אוכלוסייה בסיכון גבוה לתחלואה. צוותים רפואיים ואנשים שהסיכון שלהם לתחלואה מאוד גבוה. גם אם נתחיל מוקדם נתחיל מהאוכלוסיה שבסיכון גבוה. במשרד הבריאות אנו עושים מאמץ לפזר את סיכוני הרכש מהחברות השונות. בעיקר לגבי אי הצלחה בפיתוח של החיסון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו