המתיישבים לקראת חילופי הממשל: "חוששים שנתניהו ימשיך למסמס את עניין ההסדרה"

חשש כבד מהצפוי, לצד תחושת החמצה, מלווים בימים אלה - תקופת המעבר שבין שני הממשלים בוושינגטון - את קברניטי ההתיישבות ביהודה ושומרון. קרוב לחצי מיליון יהודים מתגוררים כיום ביו"ש ביותר מ־140 יישובים מוכרים ובעוד כ־70 "בלתי מוסדרים"; למרות זאת רבים מראשי ההתיישבות משוכנעים שהיקפה היה יכול להיות גדול משמעותית, לו ממשלת נתניהו היתה מנצלת את החבל שממשל טראמפ העניק לה. 

"25 אחוזים יותר, עוד 200 אלף איש", מעריך יו"ר מועצת יש"ע (וראש המועצה האזורית ערבות הירדן), דוד אלחייני, את "הפוטנציאל ההתיישבותי המוחמץ". אלחייני וחבריו רואים כיצד אלפי זוגות צעירים, שביקשו להקים את ביתם בהתנחלויות ולהמשיך להתגורר בהן, נוטשים אותן לטובת יישובים בתחומי הקו הירוק בשל היעדר דיור, וליבם נחמץ. 

מעלה אדומים, בפאתיה המזרחיים של ירושלים ועד לאחרונה עיר מוקפאת התיישבותית, היא הדוגמה הקלאסית לכך. "מאז נאום בר־אילן של נתניהו ביוני 2009", מגלה ראש העירייה הוותיק בני כשריאל, "בנתה ממשלת נתניהו בעיר שלנו כ־80 יחידות דיור לשנה. כך - עשר שנים ברציפות, כאשר הממוצע של הממשלות שקדמו לנתניהו היה 1,000 יח"ד לשנה ולעיתים אף יותר". בתקופה הזאת, לדברי כשריאל, "איבדה העיר משפחות צעירות רבות מאוד שביקשו להקים את ביתן קרוב להורים. זה לא טראמפ וזה לא ביידן, זה רק אנחנו". 

חילופי הנשיאים בבית הלבן בינואר הקרוב יוצרים תכונה גדולה בקרב המתיישבים, ומה שקודם לכן רק נלחש נגד ממשלת נתניהו, נאמר עתה בקול רם. אלחייני וכשריאל אינם לבד. אלא שעתה, למרות הכל, נמצאים בעיצומם ניסיונות אחרונים להספיק מה שעוד ניתן בתקופת טראמפ, כשהעיניים נשואות לרה"מ. על הפרק - הכשרה של עוד עשרות יישובים בלתי מוסדרים, שחרב ההריסה והפינוי מונפת מעל ראשם כבר שנים. 

"זה בכלל לא פשוט", מודה אלחייני, "בלשכת רה"מ כבר מביאים בחשבון את עמדותיו של הממשל החדש, ומשתדלים לא להרגיז אותו מראש ולא להצטייר כמי שמנסים לבצע מחטף אחרון בתקופת הנשיא היוצא".

כבר עתה ברור: סוגיית ההתנחלויות והבנייה בהן תעמוד בתקופת המעבר הקרובה בארה"ב, במרכז היחסים המתהווים של ישראל עם הנשיא הנבחר ג'ו ביידן ואנשיו. בירושלים זוכרים היטב את השבועות האחרונים של ממשל אובאמה ב־2016, לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן. ביידן, אז סגנו של אובאמה, היה פעיל מאוד בקידום החלטת מועצת הביטחון 2334 נגד חוקיות ההתנחלויות ב"שטחים הפלשתיניים הכבושים". ביידן וסוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי של אובאמה וכיום מועמדת לתפקיד מזכירת המדינה, שכנעו באותם ימים את נציגי סנגל וניו זילנד באו"ם להצטרף למגישי ההחלטה, ולחצו על אוקראינה להצביע בעדה. 

הנשיא הנבחר ג'ו ביידן // צילום: רויטרס

מועצת הביטחון החליטה אז, בצעד שנחשב כסטירת לחי לישראל, כי "לא תכיר בשום שינויי גבול מקו הפסקת האש של 4 ביוני 1967, כולל בירושלים". בהחלטה ההיא תמכו 14 מבין 15 חברות המועצה. ארה"ב נמנעה בהצבעה, ונמנעה גם - בכוונת מכוון - מלממש את זכות הווטו שלה.

ההיסטוריה הזאת, שנוגעת לביידן, רלוונטית כיום לא רק בשל מעורבותו של מי שהיה אז סגן נשיא בהחלטה האנטי־ישראלית הזאת, אלא גם מכיוון שהמיועדת להיות סגניתו בבית הלבן החל מינואר, קמאלה האריס, התנגדה אז לאותה החלטה. האריס אף היתה מיוזמי החלטת הסנאט, שהביע התנגדות להחלטה 2334 לא מכיוון שתמכה בהתנחלויות, אלא מכיוון שסברה כי מדובר בהחלטה מוטית ולא מאוזנת.

ההחלטה ההיסטורית ההיא, מ־23 בדצמבר 2016, שממשל אובאמה קידם חודש וחצי בלבד לאחר שהילארי קלינטון הפסידה בבחירות לטראמפ, וכשלושה שבועות בלבד לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן, משמשת עתה את שדולת ההתנחלויות בארץ ובארה"ב מול טראמפ ונתניהו. אחד הטיעונים של השדולה אל מול החשש מממשל ביידן, שב להחלטה ההיא שאובאמה וביידן קידמו, אחרי שהמחנה שלהם, הדמוקרטי, הפסיד בבחירות. 

מה שהיה מותר לאובאמה, אומרים עתה ח"כים בשדולת ארץ ישראל בכנסת, מותר עכשיו גם לטראמפ. הם מכוונים לשורה של עניינים בוערים ש"צריך להשלים לפני שביידן נכנס לבית הלבן". הסעיף הראשון הוא, כאמור, סוגיית היישובים הבלתי מוסדרים.

החלטות ביניים

ימים אחדים לפני הבחירות בארה"ב קיימה שדולת ארץ ישראל בכנסת, בראשות חיים כץ (ליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (ימינה), כינוס וסיור מאחזים. בסיור השתתף גם יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, עו"ד מארק צל. צל הביע תקווה שטראמפ לא רק שלא יתנגד, אלא יפעל להסדרת המאחזים. 

בני כשריאל // צילום: דודי ועקנין

גם יו"ר הכנסת, יריב לוין, הגיע לכינוס. נוכחותו היתה משמעותית. לוין הוא כנראה הח"כ הכי מקורב לנתניהו, "הכי קרוב לשלטר" כפי שכינה אותו במפגש ח"כ חיים כץ. לוין הבטיח להירתם. הוא אמר ש"עד סוף השנה צריך לסיים הסדרה של מקסימום העניינים שניתן לסיים; לנקות שולחן; להאיץ הסדרה של מקומות לא מוכרים וזאת ללא קשר לזהות הנשיא בארה"ב".

המפגש הזה ואחרים, דומים לו, הולידו מתווה פעולה שהוא שילוב בין הרצוי למצוי: הסדרה חוקית של יישובים לא מוכרים, לצד הסרת חסמים על רקע הומניטרי, שמונעים כיום מאותם בלתי מוסדרים שירותים בסיסיים כגון חשמל, מים, כבישים, דואר, גני ילדים. 

מדובר בכ־20 אלף נפש שמתגוררים ביותר מ־50 יישובים. רבים מהם קיימים כבר יותר מ־18 שנה. "דרך המלך" להסדרה עוברת דרך הכרזה שלהם כשכונות של יישובים קיימים. כך נעשה בעבר עם כרם רעים שליד טלמון, או עם איבי הנחל שליד מעלה עמוס. כך מבקשים עתה המתנחלים לעשות עם מקומות כזית רענן שליד טלמון, או מעלה שלמה שליד כוכב השחר. 

ברשימה של השדולה יש עוד עשרות מאחזים. אלא שברבים מהם טרם הסתיים ההליך של סקר קרקעות והן טרם הוכרזו כאדמות מדינה. התמשכות ההליך, אף שבסבירות גבוהה הוא יושלם בהצלחה, שכנעה את המתנחלים שיש לחתור להחלטת ביניים; החלטת ממשלה שתאפשר העברת תקציבים ומתן שירותים אלמנטריים למקומות הללו, שכיום נמנעים מהם עקב מעמדם הלא מוסדר. 

מדובר בין היתר בתחבורה ציבורית, במים, בקווי חשמל, במקוואות, בפעוטונים, במגרשי ספורט ובעוד שורה של שירותי שגרה שכל יישוב מוכר נהנה מהם, אך יישובים שאינם מוכרים כהר חמד שליד קדומים או שכונת נחלת עמי שבעתניאל, אינם זכאים להם. אפילו גבעת היובל הוותיקה שליד עלי, שם התגוררו רס"ן אליעז פרץ ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה ב־2010 וגיבור ישראל רועי קליין ז"ל, שנהרג בקרב בינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה - שייכת לקטגוריה הזאת. בחודשים האחרונים נפגשו המתנחלים כמה פעמים עם מיכאל ביטון, השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מטעם מפלגת כחול לבן. ביטון מגלה רצון טוב, מבין את המצוקה ומנסה לסייע להם על רקע הומניטרי. 

התקדים של מבואות יריחו

ויש גם 24 יישובים בלתי מוסדרים, שאין כנראה סיכוי שיוכרזו בעתיד כשכונות של יישובים קיימים. הם רחוקים מדי, או שמניעה משפטית מקשה להכיר בהם כשכונות.

המובהקים שבקטגוריה הזאת הם עשהאל ואביגיל שבדרום הר חברון, שבהם חיים כיום יותר מ־100 משפחות עם 300 ילדים.

דוד אלחייני // צילום: אורן בן חקון

שניהם הוקמו לפני יותר מ־15 שנה. בסטטוס דומה נמצאים גם אלוני שילה שהוקמה לפני 20 שנה לא הרחק מקרני שומרון (קרויה על שמו של סמ"ר שילה לוי שנפל באסון המסוקים); גבעת הרואה שהוקמה בשנת 2002 (כ־40 משפחות ויותר מ־100 ילדים) וגם נופי נחמיה (50 משפחות ו־150 ילדים), ממזרח לאריאל, לא הרחק מרחלים. המתנחלים מקווים להחלטת ממשלה חיובית בעניינם עוד לפני כניסת ביידן לבית הלבן. התקדים הבודד, אך המעודד מבחינתם, הוא הסיפור של מבואות יריחו, שבספטמבר 2019 הממשלה הכריזה עליו כיישוב חדש ועצמאי, רגע לפני הבחירות לכנסת ה־22. 

הסיכויים ל"מבואות יריחו" נוספים - אינם ברורים. ראשית, דרושה לכך הסכמה של אנשי כחול לבן, אך עוד קודם לכן נתניהו מעדיף שלא לפתוח ברגל שמאל את מערכת היחסים עם הנשיא הנבחר ביידן, שרק בנובמבר שעבר אמר כי "ההתנחלויות הן מכשול לשלום", ובמאי השנה הכריז שהן "חונקות כל תקווה לשלום".  

מנגד, לטראמפ יש עוד חודשיים וחצי בבית הלבן, ונתניהו יבקש אולי לנצל את פרק הזמן הקצר כדי להשיג ממנו עוד מעט, לא רק ביו"ש, אלא גם בירושלים, למשל - קידום תוכנית הבנייה של שכונת עטרות בצפון העיר. גם העובדה שעונת בחירות נוספת בישראל בפתח, עשויה להשפיע על רה"מ, שזקוק מאוד לסיוע ולתמיכה הפוליטית של חוגי ההתיישבות ופעיליהם בליכוד. 

יו"ר מועצת יש"ע, דוד אלחייני, מציע לחבריו להתעלם מחילופי הממשלים, "ולעשות את מה שטוב לישראל". אלחייני טרם התייאש מהאפשרות שתוחל ריבונות בשטחי יו"ש. הוא גם אינו מוכן להיבהל מממשל ביידן. "בתקופת טראמפ", הוא טוען במפתיע, בניגוד לנתונים שפרסם השבוע "שלום עכשיו", "בנו באופן יחסי פחות יחידות דיור מדי שנה ביישובי יו"ש, בהשוואה למספר יחידות הדיור שנבנו מדי שנה בממשל אובאמה". אלחייני מסביר שזה קרה, אולי, "בשל ההירתעות של הממשלה בישראל להתעמת עם ממשל כה ידידותי, בעוד שמול אובאמה העזנו יותר". האמריקנים, מעריך אלחייני, "לא יכפו עלינו דבר, בוודאי לא פינוי של יישובים. המציאות בשטח גדולה מכדי שזה יהיה מעשי, וגם הקביעה בתוכנית המאה - גם אם ביידן לא יאמץ אותה - ששום יישוב יהודי לא יפונה, היא בעלת משקל".

אלחייני מבהיר כי הבעיה שלו "אינה עם נשיא אמריקני כזה או אחר, אלא עם ראש הממשלה שלי. אני מאוד חושש מאפשרות שנתניהו ימשיך למסמס את עניין הסדרת היישובים, כפי שעשה עד היום. אני גם לא באמת מאמין שהוא נחוש מספיק כדי לקדם לכדי ביצוע את תוכנית הבנייה הכה אסטרטגית E-1 - תוכנית החיבור בין מעלה אדומים לבין ירושלים, שאושרה להפקדה אחרי עיכובים של שנים, לפני חודשים אחדים".

נקודת התחלה שונה

ראש עיריית מעלה אדומים, כשריאל, שרק לאחרונה קיבל אישור לבנות בעירו 700 יחידות דיור לאחר הקפאה ממושכת בת כעשור, מודה שאינו מבין את התנהלות רה"מ נתניהו בנושא ההתיישבות. "לפעמים אני מרגיש שהוא משחק בנו. הרי לא ייתכן שכבר יותר משנה אני ממתין לאישור רה"מ להוסיף בנייה על גג של 16 בתים קיימים, כאן במעלה אדומים, זו שבירושלים רבתי, זו שבקונצנזוס. לא איזה יישוב עומק, שגם להם יש זכויות.

"משהו לא הגיוני בשיטה שבה אני זקוק לאישור לשכת רה"מ עבור תב"ע לתעשייה, או למוסדות חינוך, או לתוספת חדרים, או לבניית מרפסות", אומר כשריאל באכזבה, "אלה דברים שלא קשורים לאמריקנים או לפלשתינים. ציפיתי ליותר מנתניהו. אפילו את 700 הדירות החדשות שאנו בונים היום, אחרי הקפאה של עשור, אנחנו בונים תוך ציפוף של בנייה קיימת בתוך העיר - מאות יח"ד באזור הצריפים שבהם שכנו בעבר משרדי העירייה שלנו והיתרה מפוזרת בתוך שכונות העיר הקיימות".

ח"כים ממקורבי רה"מ מבקשים להרגיע: נתניהו, הם אומרים, פעל יותר מכל מראש ממשלה אחר לקידום ההתיישבות ביו"ש, אך תוך התחשבות באילוצים, שהזירה הבינלאומית זימנה לישראל ותוך כדי בחינה כוללת של האינטרסים החיוניים למדינה. גם בעידן ביידן, אומרים המקורבים, רה"מ ימשיך לפעול למען ההתיישבות. 

הם מזכירים את ההתחלה הקשה בתקופת אובאמה, כאשר כבר בפגישתו הראשונה של נתניהו עם הנשיא האמריקני (מאי 2009) הוצפו כמעט מייד חילוקי הדעות: הגרעין האיראני והבנייה בירושלים ובהתנחלויות. ג'ון פודסטה, ראש צוות המעבר שהכין את כניסת ממשל אובאמה לתפקיד, ומארה ראדמן, לימים סגניתו של גורג' מיטשל, השליח המיוחד של אובאמה למזרח התיכון, אף הציעו באותם ימים לנשיא לפעול במסגרת הסדר, כדי להפקיע מישראל את הריבונות בעיר העתיקה ולהקים באגן הקדוש של ירושלים ממשל בינלאומי מיוחד. התוכנית של פודסטה וראדמן גובשה במסגרת "המכון לקדמה אמריקנית", אחד הגופים שהשפיעו על עיצוב מדיניותו של אובאמה בימיו הראשונים בבית הלבן.

היום, אומרים מקורבי רה"מ, נקודת הפתיחה משופרת פי כמה: שגרירות ארה"ב הועברה לירושלים, וג'ו ביידן כבר הבהיר שלא יעקור אותה מכאן. גם אם תוכנית המאה של הנשיא טראמפ לא תאומץ כלשונה על ידי הממשל החדש, עקבותיה ובעיקר האמירה מצד הממשל היוצא ששום יישוב יהודי לא ייעקר, לא יימחקו במהרה ותהיה להם השפעה גם על המציאות הנוכחית. 

ביידן, מאמינים הח"כים הקרובים לנתניהו, אינו אובאמה. הרקורד שלו בעבר מוכיח זאת, אף שעמדותיו בסוגיית ההתנחלויות קרובות יותר לאלה של אובאמה, מאשר לאלה של הנשיא היוצא טראמפ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו