ממשלת ישראל החליטה היום להחזיר את כיתות א'-ד' ללימודים בקפסולות החל מיום ראשון הקרוב. אולם הקפסולות יתבצעו רק בבוקר - ולא במסגרת ההסעות והצהרונים. במקביל, עדיין ישנם מאבקים על השאלה כיצד להפעיל הקלות בתחומים השונים במשק.
על רקע הדברים, שאלנו שלושה מומחים מכמה תחומים על טיבה של היציאה מהסגר השני בישראל וביקשנו לברר עימם האם ניתן למנוע סגר שלישי. התשובות, למרבה הצער, אינן אופטימיות.
"הגעה לסגר שלישי כרגע היא עניין של זמן"
ד"ר אמיר פרי, מומחה לניהול סיכונים ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ויו"ר אגודת מהנדסי הבטיחות בלשכת המהנדסים, סבור כי אופן קבלת ההחלטות הנוכחי מוביל בהכרח לסגר שלישי - ומדובר רק בעניין של זמן.
"כל עניין החזרה למערכת החינוך כעת אינו רציני משום שאם תהיה הפרדה בבוקר ולא בצהרונים או בהסעות, הרי שלא עשינו כלום", הוא אומר. "מדברים על קפסולות בבוקר, שהצהרונים יפעילו שלוש קבוצות בכל קפסולה ושבהסעות - בגלל שמדובר בפרק זמן קצר - כל התלמידים ייסעו יחד.
"ברגע שיש עירוב - הכל חוזר לנקודת ההתחלה. הנסיעה בהסעות לקצה של כל עיר נמשכת יותר מרבע שעה. באותו אופן, למה הסופרים פועלים עם מאות אנשים בתוכם והחנויות הפרטיות, שיכולות לשמור על היגיינה ותנאי התו סגול, לא פתוחות? למה הצימרים, שבהם המשפחה מבודדת, לא יכולים להיות פתוחים?"
לדברי ד"ר פרי, כל השאלות הללו מובילות למסקנה אחת: "דרך קבלת ההחלטות כאן היא פוליטית ולא מקצועית. הממשלה עובדת על פי לחצים פוליטיים, ואין תהליך קבלת החלטות מקצועי. גופים חשובים לתהליך נשארים בחוץ ולא מחויבים כלל לקבל את ההחלטה. זה מתכון להגעה מהירה לסגר שלישי.
"אם ניקח בהקשר הזה את משרד החינוך, הרי ששר החינוך יואב גלנט הוא קצין מהשורה הראשונה, איש השייטת, שם הכלל הוא שאין דבר כזה לא לבצע משימה בכל מצב. כלומר, או שהקיר נשבר או שהראש נשבר. אבל כאן זה לא השייטת. יש צורך להקים צוות מקצועי רחב עם נציגים של כל בעלי העניין. אני מתכוון למנהלים, למורים, להסתדרות ולראשי הערים - ולחבר את כולם לקבלת ההחלטה. רק אז כל הגורמים האלה יתחייבו להחלטה מקצועית.
"כאשר משרד החינוך - או כל גוף אחר - הולך לפי השיקולים שלו ולא נועץ בכל הגורמים - אז כל גורם שלא התייעצו איתו רואים עצמם כבלתי מחויבים. במילים אחרות, כרגע ההתנהלות בעייתית מאוד. ככה לא מנהלים משבר בסדר גודל כזה, ככה מדינות אחרות לא מנהלות את המשבר. מרגע הפתיחה - אנחנו בדרך לסגר שלישי".
"המתווה מנותק מהשטח"
פרופ' יערה בר-און,היסטוריונית וחוקרת תרבות ששימשה בעבר בתפקידים, נשיאת מכללת אורנים לחינוך ורקטורית האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, סבורה כי דרך קבלת ההחלטות בשלב זה גרועה מאוד עבור מערכת החינוך.
"הפוליטיקאים לא מכירים את השטח ואת היכולות של כל רשות מקומית או כל בית ספר, ומקבלים החלטות מנותקות מהשטח", היא אומרת. "אפשר היה לשמוע את זה היום בחמיצות של כל הגורמים שדיברו על ההחלטות. כולם מתפתלים. הסיבה היא שמערכת החינוך בארץ אכן לא מסוגלת לקבל החלטה הגיונית מערכתית לכל מקום. המדינה היתה צריכה להאציל את הסמכויות לרשתות החינוך הארציות, לרשויות המקומיות, למועצות השונות ולמנהלי בתי הספר השונים. הגורמים האלה יודעים מה אפשרי בכל מקום ומה לא הגיוני.
"העניין הזה, של כפייה מלמעלה, הוא לא רציני. אני לא יודעת להגיד האם סגר שלישי תלוי במערכת החינוך או לא, האם ילדים מדביקים או לא יותר ממבוגרים.
"רוצים לפתוח? בבקשה ותרו על הכוח - ותנו לשטח להתנהל. אני יודעת שהפוליטיקאים לא אוהבים לוותר על הכוח שלהם, אבל זה הדבר היחידי החכם שניתן לעשות כעת. מערכת החינוך חולה כבר הרבה שנים - ומגפת הקורונה שמה במרכז את כל כשליה. במילים אחרות, הנחתות מלמעלה לא יעשו כלום ולא יפתרו כלום".
"ההחלטות שמתקבלות - מנותקות מהשטח"
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, סבורה כי הבעיה המרכזית היא משבר אמון קשה, שאם לא ייפתר - יקשה מאוד על יישום מוצלח של כל מתווה בישראל.
"אם שוברים את הקפסולות במערכת החינוך בצהריים או בהסעות הרי שזו בדיחה", היא טוענת. "אני לא בהכרח סבורה שילדים מדבקים יותר ממבוגרים, אבל זה מראה שההחלטות המתקבלות מנותקות מהשטח. מאמן כושר יכול לאמן קבוצה בחוץ בלי תשלום, ואסור לו עם תשלום. כשהחלטות מנותקות כאלה מתקבלות, והציבור לא מבין או לא מאמין שיש היגיון מאחוריהן - הרי שיש בעיה מערכתית גדולה.
"מעבר לכך, אני סבורה שהדבר הכי קריטי הוא הפעלת מערכת החינוך בכל שכבות הגילאים. זה יותר חשוב למדינה מהסעדה או מבתי מלון. היה צריך לבזר סמכויות, לדבר עם הרשויות המקומיות על האופן הנכון לפתיחת בתי הספר. אולי בחוץ, אולי באופן מפוזר, אבל לא להנחית החלטה מלמעלה. החינוך חייב להיות העדיפות הראשונה, לפני הכלכלה, והכי חשוב זה שהציבור יאמין להנחיות ושהן יישמעו וייעשו נכון. כרגע המצב אינו כזה ויש בעיית אמון קשה מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו