דו"ח מבקר המדינה: כך נכשלה ישראל בהתמודדות עם משבר הקורונה

ליקויים במערך קטיעת שרשרות ההדבקה, מחסור באמצעים ללמידה מרחוק, קשיים בהגנה על דיירי בתי האבות וכשלים בתפקוד מערכת החינוך: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) את הדו"ח הסוקר את התנהלות המדינה בהתמודדות עם משבר הקורונה והצביע על ליקויים חמורים במגוון תחומים. 

שמונה חודשים מתחילת ההתפרצות הקורונה וחצי שנה לאחר דו"ח המבקר שחשף ליקויים במערך החקירות האפידמיולוגיות, קבע המבקר כי למשרד הבריאות אין מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות. רק בתחילת חודש נובמבר אמורה להתחיל לפעול מערכת עדכנית ואיכותית לניהול החקירות.

בביקורת עלה כי בישראל יש מחסור בחוקרים אפידמיולוגים, וכי החקירות מתחילות באיחור של ארבעה ימים. עוד נקבע כי מילוי טפסי חקירה נעשה באופן ידני, והזנתם למחשב בעלת פוטנציאל לטעות. כמו כן נטען כי אין ממשקי עבודה יעילים עם משרד החינוך ועם מנהל האוכלוסין, דבר שמוביל לאובדן זמן יקר ולעיתים לחקירות כפולות.

בביקורת שערך המבקר נמצא כי נכון לתקופת הביקורת (אוגוסט 2020) למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. בספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון של פיקוד העורף, החלו בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות והובטח שבנובמבר היא תופעל במלואה.

המבקר מציין כי התריע על הליקויים במערך החקירות האפידמיולוגיות בדוח קודם שפרסם במרץ 2020 בנושא "התמודדות מערכת הבריאות עם מחלות מתפרצות" (חקר את ההתמודדות עם מחלת החצבת – מ.י), אך מאז לא נעשה דבר. מהדו"ח עולה כי בעוד שהזמן היעיל עומד על 24-48 שעות מקבלת תוצאה חיובית של חולה, רק 5% מהחקירות החלו תוך 48 שעות. 

בעיה נוספת שנמצאה היא שהחקירות מאתרות מספר מגעים קטן מדי. מפקד מפקדת אלון דיווח למבקר שמספר המגעים הממוצע של הנחקרים בחקירות נמוך מאוד ועומד על 4.9 מגעים, ו-3.4 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי משרד הבריאות. 

לדברי מפקד מפקדת אלון מספר המגעים הממוצע הסביר כאשר יש יכולות חקירה גבוהות הוא כ-40 מגעים ועם היכולות הקיימות כ-20. לדעתו אחת הסיבות למספר הנמוך של המגעים המדווחים היא הימנעות מהצורך שאלו שזוהו כמגעים, ייכנסו לבידוד. הוא הוסיף וציין שמפקדת אלון הציבה יעד להגדיל מספר זה לממוצע של 10 מגעים שעליהם ידווח הנחקר. במשרד הבריאות ציינו כי הם מקבלים את הערות המבקר.

כמה מהחקירות האפידמיולוגיות מתבצעות באופן מלא? לפי נתוני משרד הבריאות לסוף חודש אוגוסט מתוך 106,888 חקירות אפידמיולוגיות שבוצעו לחולים, 5,622 חקירות (5.3 אחוזים) לא הסתיימו, כאשר ב-61 אחוזים מהמקרים לא נותר קשר עם החולים, ברבע מהמקרים החולים לא אותרו ו-13 אחוזים התנגדו להיחקר.

במחוז תל אביב של משרד הבריאות העריכו שכ-10 אחוזים מהחולים אינם משתפים פעולה ועוד כ-20 אחוזים משתפים פעולה באופן חלקי. בביקורת עלה כי תיעוד החקירות בחודשים יולי-אוגוסט 2020, נעשה בחלק גדול מהמחוזות, באמצעות טפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. אנגלמן טען כי השיטה "איטית, לא יעילה ואף בעלת פוטנציאל רב לטעויות".

עוד מצא המבקר כי בשל היעדר ממשק עם נתוני מנהל האוכלוסין מתבצעות לעיתים חקירות של כמה בני משפחה במקביל, בלי שהחוקרים יודעים שמדובר בבני משפחה אחת. בעיה נוספת במחשוב היא שהמערכת לניהול החקירות של משרד הבריאות אינה מקושרת למערכת לניהול נתוני התלמידים של משרד החינוך. לכן לא ניתן לאחזר נתונים באופן מקוון על אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם, אלא רק בפניה ישירה למוסדות החינוכיים והנהלותיהם. ממשרד הבריאות נמסר שבקרוב שני הנושאים הללו ייפתרו.

כמו כן, הדו"ח מצביע על מחסור בחוקרים אפידמיולוגים. היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים בישראל עומד על 1 ל - 9,000, זאת לעומת 1 ל- 4,000 בגרמניה ו- 1 ל- 2,200 באנגליה. לפני התפרצות מגפת הקורונה הועסקו במשרד הבריאות 27 אחיות. מבקר המדינה שבדק את טיפול המדינה במגפת החצבת העיר כבר בחודש מרץ שמשרד הבריאות לא תגבר את מספרן כנדרש.

גם לאחר תגבור מערך החקירות האפידמיולוגיות בישראל על ידי משרד הבריאות, יחס מספר החוקרים האפידמיולוגים לנפש בישראל עדיין קטן ביחס למספרם במדינות אחרות בעולם. מהסברי מפקד מפקדת אלון, משרד הבריאות ו"מגן ישראל" לצוות הביקורת עולה כי מספר החוקרים עלה מעשרות בודדות עם תחילת המגפה לכ-1,000 חוקרים. לדבריהם קיימת תוכנית שאושרה להכפלת מאגר החוקרים בהתבסס על הכשרת חיילים ועובדי רשויות מקומיות.

איפה "צוואר הבקבוק" שמעכב את תוצאות הבדיקה?

שליש מהמבצעים בדיקת קורונה מקבלים את התוצאה לאחר יותר משלוש יממות מהפנייה לבדיקה. 74% מהנבדקים מקבלים את התוצאות יותר מ-36 שעות ורק כרבע מהנבדקים (24%) מקבלים את התשובה תוך פחות מיממה וחצי.

קיצור זמני בדיקות המעבדה הוא צעד הכרחי לקטיעת שרשראות ההדבקה, זיהוי החולים, בידודם והכנסת המגעים שלהם לבידוד. משרד הבריאות דרש מקופות החולים לעמוד ביעד של 36 שעות מההפניה לבדיקה ועד לקבלת התוצאה אך המבקר מצא כי רוב הנבדקים לא עומדים ביעד זה.

ביולי 2020 קרוב למחצית (48%) מהדגימות בוצעו יותר מ-24 שעות לאחר שניתנה ההפניה, והתשובה על יותר ממחצית (56%) מהבדיקות התקבלה יותר מ-24 שעות לאחר ביצוע הדגימה.

במשרד המבקר ביקשו לזהות את החסמים ואת "צוואר הבקבוק" בתהליך אך נמסר להם שמשרד הבריאות כלל לא אוסף נתונים בנושא ולא ניתן לדעת איזה תהליך בשרשרת (הפניה, שינוע הבדיקה, פיענוח הבדיקה) מאט את התהליך.

במשרד המבקר המליצו למשרד הבריאות לאסף את מלא הנתונים כדי שניתן יהיה לקצר ולייעל את תהליך הבדיקה.

עד לסוף אוגוסט בוצעו קרוב לשני מיליון בדיקות. ושיעור הבדיקות בישראל ביחס לאוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם.

בביקורת נמצא כי קיים פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בחורף. מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע בדיקות ב-24,000 בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן.

משרד הבריאות מסר למבקר שהתוכנית היא שבחורף הקרוב יבוצעו מדי יום כ-100,000 בדיקות והקופות יבצעו כ-50,000 מהן. המשרד ציין כי מתקיים תיאום שוטף בינו ובין קופות החולים.

המבקר העיר כי לאור הירידה בביצוע בדיקות מעבדה בסופי שבוע וחוסר מיצוי של יכולות המעבדה הקיימות הוא ממליץ על בדיקות יזומות בסופי שבוע ל"צוותים רפואיים, אוכלוסיות בסיכון ומחלימים". משרד הבריאות ציינו בתגובתם ש"אכן מספר הבדיקות בסופי שבוע קטן ממספרן ביתר ימי השבוע; וכי הם ניסו לפעול להגדלת מספר הבדיקות בסופי השבוע, אך ניסיון זה לא צלח".

כ-100 מיליון שקל בוזבזו

בביקורת נמצא כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון שקלים. עלה כי המשרד ביצע או נערך לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות, בעלות 98 מיליון שקל, אין לו תכנון. בפועל הובאו לארץ כ-250,000 ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60,000 בדיקות.

המבקר ממליץ למשרד הבריאות לבחון דרכים לייעול ולקיצור של תהליכי הבדיקות - הן דרכים לקביעת מסלול מקוצר לקבלת הפניה לבדיקה והן שימוש בטכנולוגיות חדשניות שכבר קיימות כיום. כמו כן מומלץ שמשרד הבריאות יסיר חסמים המונעים מאנשים לבצע את הבדיקה, למשל המתנה בטלפון לקבלת מענה לצורך קבלת הפנייה לבדיקה.

חלופות לאיכוני השב"כ

מהדו"ח עולה שמספר המגעים שאותרו באמצעות איכוני השב"כ (394,701) גדול פי שלושה ממספר האנשים שנמצא שהיו במגע באמצעות חקירה אנושית (132,762). המבקר מציין כי "תרומת הסיוע של השב"כ באיתור מגעים קרובים היא בהרחבה של פוטנציאל המגעים, מעבר לזה העולה בחקירות האנושיות בלבד".

עם זאת איתור השב"כ הוביל גם לאיתור שגוי של מגעים: המבקר מצא כי כ-62 אחוזים מהשגות הפונים למוקד הפניות של משרד הבריאות, על הוראה להיכנס לבידוד החודשים יולי-אוגוסט, התקבלו. ורק כ-13 אחוזים מהן נדחו. השאר נסגרו מסיבות שונות.

"ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות להיקף הניכר של ההשגות המוצדקות ויפעל לטייב את שיטות האבחון השונות מפעם לפעם, מתוך מטרה לצמצמן ולהתבסס ככל האפשר על החקירות האפידמיולוגיות, ולהקטין את נטל הבידודים שמוטל על הציבור שלא לצורך, דבר שיש לפעול לצמצמו ככל הניתן", ציין המבקר.

המבקר אנגלמן מציין כי החקירות האפידמיולוגיות הן "מרכיב מרכזי וחיוני במאבק בנגיף הקורונה שנועד להפחית את מקדם ההדבקה. ניהול מערך החקירות האפידמיולוגיות יעיל ומהיר מסייע למניעת התפרצויות רחבות של נגיפים ולקטיעת שרשרות ההדבקה לפני שהן יוצאות מכלל שליטה".

בסוף הדו"ח ממליץ המבקר לבחון אמצעים חלופיים, ו"להביא בחשבון את מגבלות האפקטיביות של שב"כ נוכח תוצאות פעילותו ובהתחשב בפגיעה בזכות לפרטיות". מדו"ח המבקר עולה כי הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לו לעמוד במשימה שהוטלה עליו במלואה. על השב"כ הוטלו שתי משימות: זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועה של חולה קורונה ב-10 עד 14 ימים שקדמו ליום האבחון, וזיהוי של אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה, ככל הניתן ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות.

עוד עלה כי רק כ-3.5 אחוזים מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד אותרו בסופו של דבר כחולים. "יחס זה, המכונה בשירות 'אות רעש' משקף פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה", ציין המבקר. 

עוד מצא המבקר כי הכלי שבשימוש שב"כ הצליח להניב לבסוף מספר לא מבוטל של מגעים של החולים המאומתים – קרוב ל-30 אחוזים מהחולים המאומתים עלו במסגרת המגעים שאותרו בפעילות השירות. עם זאת נכתב כי אין בכך כדי למצות את יכולות שב"כ שהוקצו לטובת הסיוע למשרד הבריאות, וממילא אין בו כדי להביא לידי "סגירת מעגל" של תהליך החקירה האפידמיולוגית במלואו ולמיצוי אופטימלי של היכולות הנדרשות לקטיעת שרשרת ההדבקה. 

המבקר התייחס גם לסוגיית הפגיעה בפרטיות שעלתה לא פעם לדיון ציבורי, וקבע שלמרות ששב"כ נקט בפעולות רבות על-מנת למזער את הפגיעה בפרטיות, התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות "פעל בניגוד לכללים ולנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות". 

לפי המבקר, פעילות השב"כ נפגעה כתוצאה מהסיוע שנתן, והפעולות הביאו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות שעלולה לפגוע בו בעתיד, "עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידו". לחיוב, ציין המבקר כי שב"כ נרתם במהירות רבה למשימת הסיוע וצוותי העבודה שלו פעלו "במסירות ובנחישות". למרות מגבלות וקשיים טכנולוגיים, הצליח שב"כ לאתר כ-30 אחוזים מהחולים המאומתים, וההערכה בשב"כ היא שכ-40 עד 60 אחוזים מהחולים שאינם בני משפחה קרובים אותרו במסגרת פעילות השירות.

עוד ציין המבקר לחיוב את העובדה ששב"כ הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה שנועדו להבטיח שפעילות הסיוע לא תפגע בפרטיות מעבר לנדרש. לאור כל אלה, המליץ המבקר לבחון את מגבלות האפקטיביות של פעילות בשב"כ, בהתחשב לתוצאות פעילותו והן לאור הפגיעה בזכות לפרטיות. 

135 אלף תלמידים ללא מחשב

מבקר המדינה התייחס בדו"ח כאמור גם לתפקוד מערכת החינוך, שעברה למתכונת של למידה מרחוק. המבקר הצביע על מחסור באמצעי קצה ובנתונים ובכן על קושי בחלוקת המחשבים בין תלמידים אחים. בבסיס הדו"ח נמצא הפערים והמחסור החמור במחשבים בקרב תלמידים רבים במערכת החינוך.

בכל הנוגע למיפוי המחסור באמצעי קצה ובחיבור לאינטרנט, נטען בדו"ח כי ערב פתיחת שנת הלימודים בספטמבר לא הייתה בידי משרד החינוך תמונת מצב מלאה בדבר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים, וגם בקרב המורים – העובדים במשרד החינוך. 

עוד נכתב כי "ממצאים ראשוניים של הבדיקה העלו כי אין מועד ברור שבו צפוי שתהיה למשרד תמונת מצב כזו". צריך לומר כי יש הערכות שונות בנוגע למחסור באמצעי קצה (מחשבים, טאבלטים, וטלפונים כשרים לעבודה במרחבי שמע אצל התלמידים החרדים). כך למשל דו"ח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר טען כי כ-20% מהתלמידים מתגוררים בבית ללא מחשב ול-27% אין חיבור לאינטרנט. 

בדוח של המבקר נכתב כי על פי הערכות משרד החינוך לכ-135 אלף תלמידים אין מחשבים (על פי הדו"ח יש 1.82 מיליון תלמידי א'-י"ב). כאן נציין כי בשני נתונים אלה יש פער גדול. אגב, כולם מסכימים כי בחברה הערבית ובחברה החרדית במחסור באמצעי קצה גדול ומשמעותי יותר. הנזק העיקרי בהיעדר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט אצל התלמידים הוא פגיעה ביכולת להמשיך את רצף הלימודים וחוסר יכולת להבטיח שגרת לימודים מסודרת.

אלא שמחשב בבית כלל לא אומר שהתלמיד יכול להתפנות ללמידה. המבקר עוסק גם בזמינות אמצעי קצה לשימוש בו-זמני של בני הבית. לדבריו, בכמעט רבע (כ-23%) ממשקי הבית שבהם ילדים בני 15, שהשתתפו במבחן פיז"ה 2018, יש לכל היותר מחשב אחד. לטענתו, בהתחשב בכך שממוצע הילדים במשפחה בישראל (כולל בחברה החרדית) עמד בשנת 2016 על 3.11 ילדים, הרי שהדבר מצביע על קושי בזמינות של מחשבים במשפחה שבה יותר מתלמיד אחד. 

יש לציין כי ניתן לבצע למידה מרחוק דרך טלפון חכם (סמארטפון) אך בשל המסך הקטן מדובר בלמידה הרבה פחות אפקטיבית בלמידה של מתמטיקה למשל בשכבות הגבוהות, אז יש מורים שפותרים תרגילים על לוח. המבקר ציין עוד שתי נקודות. הראשונה היא שהיעד לרכוש כ-50 אחוזים מהמחשבים הנדרשים הוא עד סוף ינואר 2021, כך שהתלמידים יצטרכו להמתין זמן רב. כמו כן, נטען שאין גורם ממשלתי אחד שמרכז את יוזמות המגזר השלישי שמספקות מחשבים לילדים אלו, וקובע את סדר העדיפויות לחלוקתם בראייה מערכתית כוללת. 

עם זאת חשוב לציין כי כפי שפורסם בישראל היום זמן החלוקה צפוי להתקצר משמעותית. הפיילוט כבר החל ובשבועות הקרובים יחולקו אלפי מחשבים. בנוסף במשרד החינוך מינו בעל תפקיד שיהיה אחראי על סנכרון חלוקת המחשבים מהמגזר השלישי.  

על אף הדו"ח המפורט מבקר המדינה לא נוגע בנושאים מהותיים אחרים, הראשון שבהם הוא נושא הפדגוגיה, שיטות הלימוד בלמידה מרחוק והכשרה של עובדי הוראה ומורים ללמד מרחוק. כפי שפורסם בישראל היום כמחצית מהמורים לא הוכשרו ללמידה מרחוק. מתוך כ-200 אלף עובדי הוראה במערכת החינוך, רק כ-100 אלף עובדי הוראה עברו בחודשים שלפני פתיחת שנת הלימודים הכשרות והדרכות מועטות בנושא. 

הנושא הנוסף הוא האפקטיביות של הלמידה מרחוק אצל התלמידים, עד כמה השיעורים בזום אכן יעילים בהעברת חומר לימוד חדש, בטח בשכבות הנמוכות והצורך התמידי של התלמידים הצעירים בהוריהם או במבוגר שישב איתם במשך כל שעות הלמידה.

סכנת ההידבקות בבתי האבות

לצד המילים הטובות שמבקר המדינה לא חסך מתכנית "מגן אבות ואימהות" בבתי האבות - ובכללם הורדת שיעורי התמותה של בני הגיל השלישי ביחס לאוכלוסייה הכללית מאז החלת התוכנית – הצביע אנגלמן בדו"ח שהוציא על שורת כשלים מטרידים הממשיכים לסכן לכאורה את הקשישים בחשיפה לנגיף הקורונה. 

ההצלחה היחסית בצמצומם שיעורי התמותה ביחס לגל הראשון נעוצה בבדיקות השבועיות הנערכות בבתי האבות ובבתי הדיור המוגן אחת לשבוע. אולם על פי הערכת מגן אבות ואימהות, כ–25 אלף עובדים במוסדות באים במגע עם הדיירים ועלולים להדביקם. למרות זאת, למגן אבות ואימהות ישנם נתונים חלקיים בלבד לגבי זהותם כמו גם אמצעים חסרים לפיקוח שיוודא האם עובדי המוסדות אכן נבדקים לפני שהם באים במגע עם הקשישים.

המבקר העיר למשרד הבריאות וכותב כי מומלץ שיבחן את האפשרות לקבוע עבור המוסדות הנחיות מחייבות שיסדירו עניין אקוטי זה. המבקר ציין כי מסוף יולי, לאחר שהחלו בדיקות העובדים, הצטבר במשרד הבריאות מידע מפורט על העובדים שנבדקו המאפשר לקבל תמונה על בדיקות העובדים בכל מוסד. אולם נכון לאמצע אוגוסט, מגן אבות ואימהות לא השתמש במידע על מנת לוודא שכל העובדים נבדקו בהתאם להחלטה שהתקבלה בעניין.

מנהל מגן אבות ואימהות מסר בתגובה למבקר המדינה כי הגוף מעוניין להקים מערכת ממוחשבת לניהול הבדיקות כך שתאפשר לשלוט בביצוע הבדיקות ולהפעיל את המערכת למניעת התפרצות מייד עם איתור של עובד או דייר מאומת. מערכת זו תאפשר גם לוודא כי העובדים נבדקים לפי קריטריונים שיוגדרו מראש. אולם נכון לחודש אוגוסט, הנושא נמצא בשלב ראשוני של "העלאת הצורך" בפני המנהלים הבכירים של משרד הבריאות.

השתתפו בהכנת הידיעה: מיטל יסעור בית־אור, נועם (דבול) דביר, לילך שובל ועדי חשמונאי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו