החדשות הטובות הן שהסגר עבד. רמת התחלואה ירדה דרמטית, אפילו יותר מהציפיות. למרות ההפרות שעשו כותרות, בעיקר במגזר החרדי, רוב הציבור ציית להנחיות, ואפשר לחזור ולשלוט בקורונה.
החדשות הרעות הן שהחדשות הטובות כבר לא רלוונטיות. כמו שאומרים בשכונה: מה שהיה מת. מה שחשוב הוא מה שקורה עכשיו, ומה שיקרה מעכשיו. פתיחה מהירה מדי של המשק תזניק מחדש את רמות התחלואה. עם קצב נדבקים יומי שעומד עדיין על כ־1,500, היפוך מגמה עלול להוביל לסגר שלישי בתוך זמן קצר.
מי שמזהירים מכך הם אנשי מרכז המידע והידע של אמ"ן - הקמ"ן הלאומי לענייני הקורונה. הפתיחה המהירה של המשק בסוף הסגר הקודם גרמה לכך שרמת התחלואה זינקה פי 10 מחודש מאי לחודש יוני. אם המשק ייפתח לגמרי גם עכשיו, וכולנו נישלח שוב לבלות, הם התריעו שלשום, התמונה תהיה דומה: בתוך חודש יהיו כאן מאות נפטרים ועשרות אלפי נדבקים ביממה. פי 10 מהמצב כיום.
ממלכתיות, בלי אינטרסים
מרכז המידע והידע הוקם במארס. בעקבות שיחה עם חברה רופאה, הציע אז ראש זירת המודיעין הטכנולוגי (זימ"ט) בחטיבת המחקר באמ"ן, אל"מ נ', לרתום את היכולות המחקריות של אגף המודיעין לטובת המאמץ הלאומי. הוא הקים צוות מצומצם שהתמקם בחמ"ל הלאומי שפעל בבית החולים תל השומר, במטרה לספק למקבלי ההחלטות תמונת מצב עדכנית על מגמות הקורונה בארץ ובעולם.
מאז הצוות מוסד, הוגדר על ידי הממשלה כמרכז הידע הלאומי, ועבר לעבוד מהמטה של משרד הבריאות באיירפורט סיטי. הוא כולל כמה עשרות אנשים, רובם חוקרי מודיעין, אבל לצידם גם מומחים מתחומי ידע שונים, מטכנולוגים ועד לרופאים ומהנדסים.
נ' עצמו מנהל את המשימה הזאת לצד משימתו העיקרית כראש זימ"ט - שאחראי על הלמידה והניתוח של מערכות הנשק והיכולות שמחזיק האויב - מפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, דרך הנשק הכימי של סוריה ועד לפרויקט הגרעין של איראן.
קציני מרכז המידע // צילום: אורן כהן
הזירה הזאת (אז בהובלת אלי בן־מאיר) הצביעה בשלהי 2006 על כך שבסוריה יש פרויקט החשוד כגרעיני; זה הוביל לשורה של מבצעים שחשפו את הכור הסורי, והובילו להשמדתו.
נ' הביא איתו למרכז המידע והידע את סא"ל ש', איש אמ"ן, שמנהל את הפרויקט בפועל, וחולש על שלוש משימות מרכזיות: מחקר קורונה בארץ, מחקר קורונה בעולם ומחקר טכנולוגיות רפואיות - מחיסונים ותרופות, ועד לערכות בדיקה ופרסומים מדעיים.
יתרונו הראשון של המרכז הוא בממלכתיות: הוא חף מאינטרסים פוליטיים ומקבוצות לחץ. כשתסתיים הקורונה, יחזרו אנשיו לעבודתם בצבא. יתרונו השני הוא במקצועיות: לא בקורונה, במחקר. לאנשי אמ"ן ניסיון ייחודי בלקחת חומר, לנתחו ולהסיק ממנו מסקנות והמלצות בצורה ברורה. במציאות המשתנה תדירות של הקורונה, זה תנאי הכרחי לקבלת החלטות.
בשבת, 20 ביוני, הגיע המרכז לכותרות. הדו"ח היומי שהפיץ התריע מפני זינוק בתחלואה, שיוביל לסגר שני. אנשי המרכז ספגו אז ביקורת קטלנית; נטען כלפיהם שהם "אלרמיסטים" ורואי שחורות. המציאות הוכיחה שצדקו, גם אם באיחור מסוים. "לא התבססנו על מידע סודי. רק על נתונים גלויים", אומר בכיר באמ"ן. "זה המקצוע שלנו: להוציא את העיקר מהנתונים, לספר סיפור ולהציף אותו באופן ברור למעלה. לעזור למקבלי ההחלטות לדמיין לאן נגיע".
מה שהדליק אז את הנורה היתה התחלואה שראשיתה בהדבקה בגימנסיה העברית בירושלים. "עברנו מ־20 נדבקים ביממה למספר תלת־ספרתי, והזהרנו שאם לא יינקטו צעדים מיידיים נגיע לאלפי נדבקים ביממה ולמאות חולים", אומר סא"ל ש'. "צדקנו".
הלקח שלהם מהסיבוב הקודם הוא בתכונה הכל כך לא ישראלית - סבלנות. ההתנהלות צריכה להיות הפוכה מהרצון הציבורי, ומהאינסטינקט האנושי: החלטות על החמרה צריך לעשות מהר כי כל יום עיכוב עולה אחר כך בעוד ימי סגר, והחלטות על הקלות צריכות להיעשות לאט ומדורג, כדי שניתן יהיה לפקח עליהן ובמידת הצורך לסגת מהן.
אנשי המרכז נזהרים מלקבוע מהי נקודת האיזון המיטבית כרגע בין פתיחת הכלכלה לבין האתגר הבריאותי. מהמחקרים שעשו, הם קובעים שניתן לפתוח בוודאות את גני הילדים משום רמת ההדבקה הנמוכה בגילים הצעירים, ואפשר גם לפתוח שירותים שאינם באים במגע עם קהל (משרדי עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים וכדומה). גם את הכיתות הנמוכות הם ממליצים לפתוח בקרוב, משום שהמחיר שישולם על כך יהיה נמוך יחסית בהשוואה לנזק הכלכלי שנגרם.
עם כל היתר הם ממליצים להמתין, או יותר נכון: מזהירים להמתין. "אם נפתח מייד תיכונים, חתונות, ישיבות - זה יתפוצץ לנו בפנים", אומר הבכיר. "כולנו רוצים הכל כאן ועכשיו, אבל זה לא יכול לקרות. אם נסתפק בחצי תאוותנו, יהיה בסדר. אם נפתח הכל, נגיע מהר מאוד למקום שהיינו בו וניכנס לעוד סגר".
"חסינות עדר? הימור מטורף"
במרכז אוספים בדקדקנות כל פיסת מידע מהעולם. מודיעין הוא כוח, ואנשי אמ"ן הבינו מוקדם שניתוח והבנה של התנהגות הנגיף ודרכי ההתמודדות מולו בעולם עשויים לסייע לקבלת ההחלטות בישראל. "בגל הראשון אירופה היתה הרבה לפנינו. עכשיו היא אחרינו. זה קורה בגלל שפתחנו הכל מהר ומוקדם, ולכן התחלואה כאן זינקה קודם", אומר ש'.
מי שאחראי על איסוף המידע הזה הוא צוות בראשותה של סרן ג', שעד לקורונה התמחתה בכלל בזירה הצפון־מזרחית שעוסקת באיומים על הציר שבין טהרן לביירות. כמו רוב אנשי המרכז, היא התנדבה למשימה. בינתיים הפכה למרכז ידע על הנעשה בעולם - ממידע אזוטרי לכאורה כמו העובדה שתוניסיה נכנסה השבוע לסגר, וסינגפור החלה להשתמש בבדיקות אנטיגנים כדי שתוכל לאפשר חתונות, דרך העובדה שבסקנדינביה עורכים ניסוי לכלבים שירחרחו קורונה בנמלי תעופה, ועד לניתוח רמות התחלואה והמגמות במדינות השונות, כדי לאפשר למשרד הבריאות לקבוע מי מהן תוגדר "אדומה" ואת מי ניתן יהיה להגדיר "ירוקה" ולאפשר לישראלים לבקר בה ללא צורך בבידוד בחזרה.
המידע שאסף הצוות הזה הפך באחרונה את יפן ודרום קוריאה ל"ירוקות". זה קרה למרות שמספר הבדיקות היומי שמתבצע בהן נמוך מהרף שקבע משרד הבריאות ככזה שמאפשר קביעת עמדה ברורה, אבל ג' ואנשיה הוכיחו באמצעות מחקרי עומק שמדובר במגמות ברורות - ושכנעו.
ממעוף הציפור, תמונת הקורונה העולמית כפי שמשתקפת במרכז היא כזאת: אירופה בזינוק בתחלואה, גם דרום אמריקה בוערת ברובה, בארה"ב המגמות משתנות בין מדינה למדינה בהתאם לאופן הניהול של הקורונה, במזרח הרחוק יש הקפדה דרמטית על ההנחיות ולכן רמת התחלואה נמוכה מאוד, ובאפריקה התחלואה נמוכה, אבל לא ברור אם זאת תוצאה של מיעוט הבדיקות או שאכן יש משהו בטענה שוויטמין די מחסן מפני הקורונה, ורמת החשיפה הגבוהה לשמש באפריקה מגינה על התושבים ביבשת.
במרכז סבורים כי הנתונים הטובים במדינות המזרח נובעים לא רק מהציות להנחיות, אלא גם מהנכונות של התושבים לפגוע בפרטיותם כחלק מהמאבק בנגיף. "בחלק מהמדינות נעשים דברים שלא יכולים לקרות בדמוקרטיות", אומר הבכיר. "מי שחולה או מי שנכנס למדינה צריך להסתובב עם צמיד אלקטרוני, להיכנס לבידוד ממושך ולהיות זמין 24/7. אני מכיר מישהו שהגיע לאחת המדינות והטלפון שלו כבה כי הבטרייה נגמרה. בתוך חצי שעה התייצב אצלו שוטר בחדר המלון כדי לוודא שהוא לא כיבה את הטלפון במכוון כדי לחמוק מהבידוד".
סינגפור, למשל, החליטה לנקוט צעדים קיצוניים כדי להגן על האוכלוסייה המבוגרת. "הם מנעו בכוח מהנגיף להגיע למבוגרים. פשוט ניתקו אותם מהעולם", אומר ש'. "זאת הסיבה שמספר הנדבקים שם אמנם גבוה, אבל מספר המתים נמוך בהרבה מאשר אצלנו".
כחלק מעבודתו, בוחן הצוות את הניסיונות שהיו בעולם לייצר חסינות עדר. "גם הבריטים וגם השבדים שהשתעשעו ברעיון הזה בתחילת הדרך ירדו ממנו", אומר הבכיר. "אנחנו לא מכירים מקום שבו זה עבד; שהיתה הדבקה נרחבת, ואז הנגיף דעך מעצמו. צריך לומר את האמת: זה הימור מטורף. לא רק כי אנחנו לא יודעים עדיין אילו תופעות לוואי קצרות וארוכות טווח יש לקורונה ומה מידת ההדבקות החוזרות לאורך זמן, אלא כי בדרך אנחנו עלולים למוטט את מערכת הבריאות, ולגזור על כולנו מוות. מול הסיכוי הלא ברור שהימור כזה יצליח, הנזק עלול להיות עצום. עובדה ששום מדינה לא הלכה על זה".
חיסון? לא בקרוב
צוות אחר במרכז עוקב אחר הטכנולוגיות הרפואיות, או בשמו העממי: צוות בדיקות. בראשו עומדת סמ"ר ד', רק בת 21, אבל עם ותק לא קטן בעולם הרפואי־טכנולוגי, כמי שמגיל 15 חברה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ומשמשת בה עוזרת מחקר ("עכשיו אין לי זמן לזה, אז נאלצתי להפסיק לטובת הקורונה").
ד' אחראית לעקוב אחר כל התפתחות מדעית בעולם. מתרופות וחיסונים, דרך ערכות בדיקה, ועד למחקרים השונים. המודיעין שהיא אוספת אמור לאפשר לישראל לרכוש בזמן את מה שצריך, ולהימנע מלרכוש לחינם את מה שלא צריך. מדובר בעניין קריטי: למרות התקוות, ספק אם ישראל תייצר לעצמה בעצמה חיסון יעיל בטווח הזמן הנראה לעין. זה אומר שאת החיסון היא תידרש לרכוש מחברות זרות. אלא שבתור יעמדו לפניה מדינות גדולות, עשירות ומקושרות יותר.
"לזמן יש כאן חשיבות עצומה", אומר הבכיר. "מתנהל כרגע מרוץ עולמי כפול לחיסון - גם לפתח אותו, וגם להצטייד בו. תפקידנו להיות הקמ"ן של משרד הבריאות, ולהתריע בזמן מי יהיה זה שיפתח את החיסון הראשון, כדי שאפשר יהיה לסכם איתו מוקדם ולהתמקם במקום טוב ברשימת המדינות שיקבלו אותו. בתרחיש האופטימי, נצליח להתברג גבוה ברשימה; בתרחיש הפסימי - נעמוד בתור אחרי האמריקנים, האירופאים ואחרים".
במרכז לא ממש אופטימיים שחיסון יהיה בקרוב. בניגוד להצהרות השונות של מנהיגים בעולם, הם לא מזהים פריצת דרך בטווח הנראה לעין. "פיתוח של חיסון נמשך בממוצע 10-5 שנים. כאן מנסים לדחוס את התהליך לכמה חודשים. לא ברור אם זה אפשרי", אומר ש'. "הערכנו שאחד הניסויים יבשיל עד לסוף 2020 או תחילת 2021, אבל גם אם זה יקרה יידרשו עוד חודשים ארוכים לייצור והפצה של החיסונים. זה אומר שהקורונה תישאר איתנו עוד לא מעט זמן".
גם בכל הקשור לתרופות אין בשורה. "אנחנו לא מזהים Bullet silver, תרופה אחת שתפתור את הבעיה. המחקר עוד רחוק מאוד משם", אומר ש'. "זה נכון שיש תרופות שונות שנבדקות, וחלקן גם מסייעות, אבל מדובר בפתרונות חלקיים, יקרים, ולא בתפוצה רחבה. העולם עוד לא מצא כאן את התרופה למלריה".
עד שיגיעו החיסונים והתרופות (במרכז אומרים שקודם יהיה חיסון, ואולי חיסונים, ורק אחר כך תרופות), מסתמך העולם על ערכות הבדיקה שאמורות לאפשר לו לבודד חולים, כדי שניתן יהיה לשחרר את המשק לפעילות רחבה ככל האפשר. גם כאן אין פריצת דרך: עוד לא נמצא תחליף ברמת אמינות גבוהה לבדיקות ה־PCR, שייתן תשובות מוחלטות אם הנבדק הוא חיובי או שלילי לקורונה.
מדובר בעניין קריטי. אילת, למשל, משוועת לחזור לתפקוד. הרעיון הוא להפוך אותה לקפסולה, כלומר לבצע בדיקה מהירה לכל מי שייכנס אליה. מי שיהיה שלילי יורשה להיכנס, ומי שיימצא חיובי יישלח הביתה לבידוד. התוכנית הזאת - שכמוה מבקשים ליישם גם במקומות ובמגזרים נוספים בארץ ובעולם - מתבססת על היכולת לערוך בדיקות מהירות, יעילות, זולות ואמינות. אלא שבדיקות כאלה - שייתנו תשובה שרמת האמינות שלה תהיה גבוהה מספיק - לא קיימות עדיין, ו־ד' מתקשה להעריך מתי יהיו.
המתריע בשער
אבל ליבת עבודתו של המרכז היא בישראל. לא מדובר בעניין שמובן מאליו: צה"ל לא אמור לעסוק בצד "הכחול", בנו. הוא אמור לאסוף ולחקור מידע על האויב. לכאורה מדובר בעניין פעוט, שאפשר לפטור אותו די בקלות בטענה שהמרכז עובד על מאסות ולא על בודדים, והוא מנתח מידע גלוי ולא משתמש בכלים טכנולוגיים או התקפיים כלשהם כדי לאסוף מידע (בניגוד לשב"כ). ועדיין, מדובר בסוגיה שמטרידה מאוד את נ' ואנשיו, שמתייעצים תדירות עם מומחים לאתיקה כדי לוודא שהם לא חוצים את הקו בין המותר לאסור.
כדי להימנע מתקלות, אומר הבכיר, הכל מתנהל בענייניות ובשקיפות מלאה. זה לא דבר חדש עבור נ' ואנשיו: מחקר מודיעיני הוא מקצוע, ומחקר הקורונה מתנהל בדרך דומה. כאמור, המידע כולו גלוי; היתרון שמביאים אנשי המרכז הוא בדרך שבו הוא מנותח ומונגש למקבלי ההחלטות, לרבות המשמעויות. כלומר לא רק לספר מה קורה, אלא גם להסביר מה עשוי לקרות אם תתקבל החלטה כזאת או אחרת, במטרה לאפשר בקצה לקבל את ההחלטה המתאימה לאותה נקודת זמן.
מי שאחראי לתחום ישראל במרכז הוא רס"ן א', שהגיע ממערך ההגנה בסייבר. הוא אמור היה להשתחרר בנובמבר, אבל נקרא לדגל והאריך שירות. מדי יום הוא מפיץ דו"ח שמועבר למקבלי ההחלטות, וגם משתתף בהערכת המצב היומית שמכנס הפרויקטור רוני גמזו. למעשה, א' הוא קמ"ן הקורונה של מדינת ישראל: המתריע בשער.
"אנחנו בנקודה מאוד עדינה מבחינת התחלואה - במצב דומה לזה שבו היינו לפני הגל השני. אם לא ננהג נכון אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בקלות עם זינוק מחודש בתחלואה", הוא אומר. "זה תלוי במה נעשה עכשיו: אם ננהל תהליכי פתיחה סדורים, ונקפיד על תגובה מהירה לשינויים והציבור יגלה אחריות, לא נגיע לגל שלישי. אבל אם נפתח הכל בלי שליטה, תהיה כאן קטסטרופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו