בוקר טוב, המלחמה שלכם חזרה - ובגדול. "שעת נעילה", אחת ההפקות המושקעות והמרשימות שנראו על המסך בישראל, מחזירה אותנו למלחמת יום הכיפורים - הטראומה הלאומית, שגם 47 שנה אחרי, מרגישה חיה ובועטת. לא בכדי זאת אחת המלחמות שזכתה להכי הרבה התעניינות מבחינה תעודית. האקספוזיציה מתארת מדינה משגשגת בכל התחומים, אבל מנגד, מבעד לעשן ההצלחות, מתחילים לראות את הסדקים בחברה, את הזחיחות השלטונית והצבאית ואת הפערים בין מי שחשבנו שאנחנו למי שאנחנו באמת.
"שעת נעילה" מתרכזת בשלושה סיפורים: במוצב החרמון שנתון למתקפה סורית ובו קצין גולני צריך להגן על חייל מודיעין שיודע יותר מדי סודות, פלוגת שריון שמנסה לבלום את המתקפה הסורית בגולן ובה משרתים בין היתר חברים בפנתרים השחורים, ואב שנוסע לחפש את בנו במלחמה.
דרך הסיפורים אנחנו נחשפים: הלם הקרב, ההתעלות שבהכנעת אויב, הפחד מהמוות והערבות ההדדית. הכותבים רון לשם, עמית כהן ודניאל אמסל, יחד עם הבמאי ירון זילברמן, מצליחים לגעת בנימי הרגש ולהעביר באותנטיות את המלחמה דרך העיניים של הדמויות, שחלקן מבוסס על סיפורים אמיתיים של לוחמים שהשתתפו בקרבות. בין לבין הם מצליחים להעביר את הלך הרוח בעם וגם להשחיל סאטירה בין השורות, כמו בסצנה של האב שנוסע לצפון, ועוצר לבחור טרמפ. הבחור שואל: "אתה למלחמה?", "לאיזה מלחמה אתה צריך?", עונה לו האב.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהסדרה נמכרה ל-HBO עוד בטרם שודר פרק אחד שלה בישראל, אבל אני בטוח שעיניים זרות לא יבינו את המורכבות שלה כפי שעיניים ישראליות מבינות. הסדרה מצליחה להסעיר, לטלטל ולרגש אנשים שכבר ראו ושמעו הכל על המלחמה, וזאת אולי המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לה. "שעת נעילה" חזקה וריאליסטית. היא חדה וכואבת כמו המציאות ומעבירה היטב את הלחץ והחרדה מהקרב לסלון. אפשר להרגיש את האבק בתוך הטנק, אפשר להריח את המחנק ב"צוללות" במוצב, אפשר להתחבר ל"חיה" שיוצאת מתוך האדם בשעת לחץ ומשבר. וזה מרגיש הכי אמיתי שיש.
השחזורים בסדרה מדוייקים ואותנטיים, החל בתפאורה והפרופס, וכלה בצילומי הקרבות ששוחזרו, מביאים תמונה "חדשה" משדה הקרב ומשלימים את החוויה עם צילומים מתוך הטנקים ודרך כוונות.
הצפייה ב"שעת נעילה" מעוררת את ההשוואה בין אז והיום. קיבוצניקים, פנתרים שחורים, דתיים וחילונים - כולם היו בסירה אחת (או בטנק אחד). נכון שגם אז היו מחלוקות אבל המלחמה שמה אותן בצד ואיחדה את כולם מול מטרה אחת משותפת. וזה מעלה בפני הצופים את השאלה הבלתי נמנעת, האם אנחנו זקוקים למלחמה כדי להיות מאוחדים? האם אנחנו זקוקים לאויב חיצוני כדי לפתור את הבעיות והמחלוקות בינינו?
כבר יותר מיומיים רצה על המסך של כאן 11 ספירה לאחור לקראת שידור הבכורה - משהו שהתרגלנו לראות לקראת גמרים של ריאליטי בערוצים מסחריים. חבל שלא הצליחו בתאגיד קצת לשמור על פאסון, והשתמשו בטריק מיותר שלא מתכתב עם הרמה שלהם (היח"צ עשה עבודה טובה גם בלי זה). עם זאת, "שעת נעילה" היא שעתה היפה של כאן. השנה היא הפציצה בדרמות מרתקות, שהביאו לצפיות רבות ולבאזז חזק במדיה החברתית. אחרי מכירת "טהרן" לאפל ומכירת "שעת נעילה" ל-HBO, התאגיד מסתמן כבית חשוב ליצירה ישראלית איכותית עם חותמת בינלאומית.
"שעת נעילה", שני 21:15, כאן 11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו